התובעים ציינו כי כעת הם תובעים סך של 30,000 ₪ כאשר 20,000 ₪ הם בעבור הפרת חוזה ואי עמידה בזמנים מצד הנתבעים, והיתרה על סך 10,000 ₪ היא בעבור פגיעה באיכות החיים ועוגמת נפש.
דומני כי איחור של שבועיים בהתקנת חלק אחד מהמוצר כולו הנו מינורי, בלשון המעטה והוא בכל מקרה אינו מצדיק פיצוי בגין מרכיב זה.
לעניין אספקת שאר המוצרים: שידה, שולחן מחשב, דלת ארון חשמל ודלתות לבוידם בחדר: כפי שנטען בכתב התביעה ולא נסתר ע"י הנתבע, בין הצדדים הוסכם כי מוצרים אלה יסופקו עד ליום 30.12.2019, ולאחר עריכת חוזה שני הוסכם בין הצדדים כי המוצרים יסופקו עד ליום 26.03.2020.
מכל האמור לעיל מצאתי כי שאר המוצרים שסופקו לתובעים באיחור והם: שידה, שולחן מחשב, דלת ארון חשמל ודלתות לבוידם, סופקו באיחור בגינו יש לחייב את הנתבע בפצוי בסך כולל של 2,000 ₪ בהיתחשב בכלל הנסיבות.
...
עוד טענו התובעים כי בין הצדדים הוסכם כי במידה ויהיה איחור באספקה ישלם הנתבע לתובעים סך של 500 ₪ עבור כל יום של איחור.
מכל האמור לעיל סבורני כי פיצוי בסך כולל של 1,000 ₪ משקף את הפיצוי שיש לפסוק לטובת התובעים בנסיבות ענייננו.
מכל האמור לעיל מצאתי שיש לחייב את הנתבע 1 בגין הוצאות הדיון שהתקיים ביום 07.06.2021 בסך של 500 ₪ אשר ישולמו לידי התובעים.
סוף דבר, אני מקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:
א'.
