הפרת חוזה עבודה לאחר קבלת שכר

העמותה טענה כי בסירובו של המבקש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לפגיעה בעבודה הוא הפר את הסכם העבודה בין הצדדים, שכן המבקש מנע מהעמותה להפחית כל סכום שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי עד גובה השכר המגיע לו, בהתאם להסכמות בין הצדדים.

האם בהתאם להסכמות שבין הצדדים במסגרת הסכם ההעסקה וההסכם האחיד, והוראות הדין, זכאי השחקן לקבל שכר עבודה ותשלומים אחרים לאחר שהפסיק לשחק בקבוצה בשל פציעתו.

...

מהאמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

לסיכום דין התביעה להתקבל.

נוכח המחלוקת בין הצדדים לעניין הסמכות העניינית, והתביעות שמתנהלות לפני בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה (בתיקים אחרים), אנו סבורים כי במקרה דנן אין לפסוק הוצאות לחובת העמותה.

לטענת התובעת בתקופת עבודתו הקים וביסס הנתבע 1, עסק מתחרה בתובעת, בשיתוף פעולה עם סולרס, בו השקיע את זמנו ומרצו, תוך שהוא מקבל משכורת מלאה מהתובעת ועושה שימוש במשאביה.

התובעת הגישה תביעה נגד נתבע 1 בגין הפרת הוראות הסכם העבודה, הפרת חובת האמונים ותום לב, השבת שכר עבודה ושווי שימוש ברכושה ובקניינה, פיצויים בגין גרם הפרת חוזה עם סולרס ומניעת רווח ופגיעה במוניטין, בסכום כולל של 1,815,200 ₪.

היה לתובעת אינטרס לגיטימי להכנס לתיבת המייל שהעמידה למר מולדובן, בהנתן החשדות הכבדים והמבוססים שהיו לה ביחס להפרת חובתו שלא לעסוק בעבודה נוספת במהלך עבודתו אצלה, ולאחר שהתברר לה כי הוא הקים חברה מתחרה (הנתבעת 2) בתקופת עבודתו, תוך שהוא רכש ממנה סחורה באמצעות הנתבעת 2 תוך הסתרת פעילותו העסקית, זאת לאחר שהתברר לתובעת כי נתבעת 2 מוכרת ללקוח של התובעת - סולרס – אותו מייצגת התובעת בישראל, כאשר מר מולדבן היה אמור לפעול לשם מכירת מוצריו של אותו לקוח בישראל, כעובד התובעת.

...

לפיכך, ככל שקיימת פגיעה בפרטיות מר מולדובן הרי שוכנענו בשלב זה כי היא אינה ברף הגבוה.

נציין כי גם בהחלטת בית הדין מיום 8.9.19 מעלה כי בית הדין התייחס גם לבקשת הנתבעים, שהינה דומה בעיקרה לבקשה שבנדון וגם בהחלטה זו נקבע כי : " בשלב זה, בו טרם הוצגו בפנינו אותן ראיות שנמצאו בתיבת הדוא"ל בה עשה הנתבע שימוש, איננו נדרשים לביצוע האיזון הנזכר. עם זאת, מבקשים אנו לומר, כי ככל שהראיות שגילוין מבוקש רלוונטי להוכחת טענות התובעת, יהיה מקום לבחון אותן ואת משקלן ביחס ליכולתן לשפוך אור על מרכיביו של הסכסוך.עוד נזכיר, כי בעס"ק (ארצי) 7541-04-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי – עיריית קלנסווה (2017) נדונה שאלת הפגיעה בפרטיות של עובדים שנדרשו להחתים כרטיס נוכחות ביומטרי. בית הדין הארצי לעבודה אזכר באותו ענין את שנקבע בפרשת איסקוב, ובכלל זה, כי יש לאזן את זכותו של העובד לפרטיות במקום העבודה אל מול זכות הקנין של המעסיק וחזר וציין כי "את האיזון יש לערוך בשים לב לאופי העובדה וטיבה, דרישות התפקיד ומהותו, סביבת העבודה, המדיניות הכללית במקום העבודה והצורך בהגנה מפני עבירות ונזקים מצידו של העובד". משכך, ולאחר שעיינתי בנספחים ושקלתי את טענות הצדדים, בהתאם לסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות ותוך איזון בין זכות נתבע 1 לפרטיות לבין אינטרסים לגיטימיים של המעסיק כפי שנקבע בהלכת איסקוב, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להורות בשלב זה על פסילת הנספחים מהתצהיר שהוגש מטעם התובעת.

סוף דבר הבקשה נדחית.

כלפי המבקש נטען כי המשיך לקבל שכר עבודה גם לאחר שסיים את עבודתו במשיבה.

לגופו של עניין טוענת המשיבה כי כל המבחנים הנוגעים לתיחום סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה היתקיימו במקרה דנן, שכן אין מחלוקת כי היתקיימו יחסי עבודה בין המשיבה למבקשים בתקופה הרלוואנטית, כי עילת התביעה נולדה כאשר היתקיימו יחסי עבודה בין הצדדים ובסמוך לסיומם וכי התביעה מושתתת על הפרת הסכם ההעסקה וחובות האמון שהיו קיימים בין המבקשים למשיבה ועל כך שהתעשרו שלא כדין על חשבונה (ר' ס' 20 לתגובת המשיבה).

...

לאחר שעיינו בכתב התביעה, בבקשה לסילוק על הסף ובתגובת המשיבה מצאנו כי אין מקום לקבל את הבקשה, שכן עילות התביעה מצויות בסמכות בית הדין לעבודה.

סוף דבר נוכח האמור, הבקשה לסילוק על הסף נדחית במלואה.

תמצית טענות התובע: התובע טוען כי ביום 30.8.20 נכרת בין הצדדים הסכם עבודה, ולפיכך ההסכם מחייב את הצדדים לנהוג זה בזה בהגינות, ביושר, בנאמנות ובתום לב. נטען כי הפרת ההסכם וביטולו באופן חד צדדי ע"י הנתבעת מזכה את התובע בפצוי בעד כל הנזק שניגרם לו. התובע טוען כי ההסכם בין הצדדים הקיף את כל הפרטים, ולפיו התובע יעבוד 6 ימים בשבוע, 9 שעות ביום למעט שישי, שעה הפסקה ביום, שכר נטו של 9,000 ₪ בחודש (לא כולל שעות נוספות), פנסיה מלאה, וביטוח חיים הכולל גם אובדן כושר עבודה.

התרשמנו כי ההבנות אליהן הגיעו הצדדים בפגישתם הראשונה ביום 30.8.20 נועד כדי לאשר עקרונית את ההסכמות תוך שגיבשו את רוב הפרטים המהותיים הנוגעים להעסקת התובע: ימים ושעות עבודה, גובה השכר ומועד כללי של תחילת עבודה "לאחר חגי תשרי". יחד עם זאת, מעדויות הצדדים ומהתשתית הראייתית אשר הונחה לפנינו עולה, כי הנתבעת לא קיבלה על עצמה במעמד הפגישה את דרישות התובע ביחס לתוספות שבקש התובע להכניס בהסכם העבודה הסטנדרטי שערכה הנתבעת עם יתר עובדיה, ועל רקע זה ביקשה הנתבעת "להקפיא מצב" עד לאחר הוועצות עם סוכן הביטוח על כל המשתמע מכך.

...

כפי שעולה מהתמליל, תשובות מנהל הנתבעת היו קוהרנטיות ואחידות במהותן: בחודש החנוק ישלם התובע 70% מהשכר ואחרי זה רגיל 100% כמו שסגרו.

סליחה על החפירה פשוט אני רוצה לסגור כמה שיותר סימני שאלה לפני שאני מתחרט שוב בפני המנהל הנוכחי שלי שלא יחזיר אותי לעבודה" הודעה מאת תמיר (התובע) מיום 5.10.20 שעה 14:50: "יניב אני מנסה לסגור את כל סימני השאלה שלי שלא אגיע למקום עבודה חדש עם ספק מה קורה איתי." (לעניין זה ראו: הודעות התובע מיום 5.10.20 משעה 14:00 ומשעה 14:03 ותשובות מנהל הנתבעת כפי המופיע בתמליל המצורף בנספח ת/3 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע) על יסוד כל האמור, הגענו למסקנה כי על אף שהצדדים הגיעו לשלב מתקדם במשא ומתן ביניהם והסכימו על מרבית הפרטים ביחס לתנאי העסקתו של התובע, עדיין נותרו ביניהם נקודות מהותיות במחלוקת.

ס ו ף ד ב ר: התביעה על כל רכיביה נדחית.

] במכתבה מיום 11.4.21 דרשה החברה מהעובד פיצוי בשל הפרת חובת סודיות והתחייבות לאי תחרות, לאחר שנודע לה לטענתה כי בנגוד להתחייבותו היתקשר העובד בהסכמים עם הלקוחות.

מהאמור עולה שעל מנת שבית הדין יתן תוקף לתניה המגבילה את עיסוקיו של העובד לאחר סיום העסקתו, אין די בקביעת תנאי להגבלת העיסוק בהסכם העבודה, אלא על המעסיק להראות שמתקיים אותו "אינטרס לגיטימי" וכי תניית אי התחרות עומדת במבחן הסבירות, בין היתר בהתייחס למשך זמן ההגבלה, היקפה, והתחום הגאוגרפי עליו תחול.

החברה בחרה במנגנון פקוח של דיווח העובד, קיבלה את דיווחי העובד ושילמה בהתאם לדווחים אלה את השכר, וזאת בשיעור השכר הרגיל וגם אם העובד עבד בהקף שעות החורג מהקף משרה מלאה.

...

עבודה מחוץ לחצרי המעסיק כשלעצמה לא תוביל בהכרח למסקנה שאין אפשרות פיקוח.

] על יסוד האמור, נדחית הטענה שעל תנאי העסקת העובד לא יחולו הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

] סוף דבר התביעה העיקרית נדחית.