הפרת חוזה למכירת משקפי שמש אופטיות

עיקר הרכישות של הלפרין היו של מסגרות למשקפי ראייה ומשקפי שמש מדגמי "סטוקים" של לוקסאוטיקה, הם דגמים מקולקציות קודמות, ממותגים שונים, שנמכרו במחירים נמוכים (להלן: סטוקים).

הלפרין תישא בהוצאותיה של לוקסאוטיקה עבור הליכי העירעור, ובשכ"ט באי כוחה בסך כולל של 50,000 ש"ח. השופט י' אלרון: אני מסכים לאמור בחוות דעתו של חברי השופט ג' קרא באשר למסקנתו כי Luxottica Group Spa ולוקסאוטיקה אופטיקס בע"מ (המערערות בע"א 5658/16 והמשיבות בע"א 5620/16; להלן יחד: לוקסאוטיקה) הפרו הסכם בלעדיות שנכרת בינן לבין אופטיקה הלפרין בע"מ (המערערת בע"א 5620/16 והמשיבה בע"א 5658/16; להלן: אופטיקה הלפרין) לשיווק מסגרות של מותג המשקפיים Ray Ban אופטי (להלן: מסגרות RX) והפסיקו לספק לה את המסגרות הללו במחירים המוזלים שנקבעו בחוזה.

הינה כי כן, לתפיסתי יש לכלול בנזק של אובדן הרווח, על בסיס ההנחות הנ"ל, רק את המסגרות "החסרות" (6,561 מסגרות) – ולתחשב אותן כאילו הן היו ראויות עדיין לשיווק בשנת 2011 תחת הבלעדיות, ומכאן שהן היו נמכרות בשולי רווח של 580 ש"ח לכל זוג של משקפי RX. באשר לחישוב הפיצויים הנ"ל אדגיש עוד כי הנטל להוכחת הטענה כי הנפגע לא עמד בנטל הקטנת הנזק – מונח על כתפי המפר (ראו: פרידמן וכהן, עמ' 725 והאסמכתאות הנזכרות בה"ש 678 שם, לרבות ע"א 571/80 אילן רחמים חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' טריק, פ"ד ל"ז(2), 77 (1983)).

...

לוקסאוטיקה עמדה בנטל זה לגבי 8,439 היחידות שנשארו במלאי, ואופטיקה הלפרין יכולה היתה להיטיב נזקיה ולהקטינם באמצעותן (ולכן ראיתי לנכות אותן מהפיצוי לו היא זכאית), אך לוקסאוטיקה לא עשתה כן לגבי המכירות החלופיות שבוצעו (אם בכלל) בדגמים אחרים נחותים, על נסיבותיהם; זאת אני קובע אף שמובן כי המידע בנושא האמור היה מרוכז בידיה של אופטיקה הלפרין, ואולם ללוקסאוטיקה עמדו אמצעים דיוניים להגיע למידע זה, והיא לא פעלה כנדרש על מנת להשיגו כדי שתוכל לטעון אף להפחתה של מרכיב זה. הנה כי כן, לשיטתי, הנזק בר-הפיצוי, בו נשאה אופטיקה הלפרין, ואשר חובה על לוקסאוטיקה לפצותה בגינו עומד על סך של 3,805,380 ש"ח (6,561 מסגרות X 580 ש"ח לזוג משקפיים), בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 מתאריך 06.02.2014 (מועד הגשת כתב התביעה המתוקן) ועד ליום בו בוצע, או יבוצע התשלום בפועל.

לנוכח כל האמור לעיל – אני מציע כי חברי יקבלו את התוצאה שהוצגה על ידי כאן, וכי זו תבוא במקום הפיצוי שנפסק בבית המשפט המחוזי הנכבד וחלף החישובים והאומדנות שנערכו על ידי חברי במסגרת חוות הדעת שלהם.

המשנה לנשיאה סוף דבר: הוחלט פה אחד, כי ערעורה של לוקסאוטיקה יתקבל בחלקו וערעורה של אופטיקה הלפרין יידחה.

לטענתו חוות הדעת לא הופרכה על ידי הנתבעת, אסטרטגית השיווק אותה ביקש לאמץ ולפיה ישמשו המשקפיים "לא רק לעבודה" היתה בגדר "פצצת מימן" כלשונו מבחינה שיווקית וכלכלית ועל פי כל אחד מתחשיבים אפשריים ולפיהם היו נמכרות המשקפיים ב- 4,000-3,000 נקודות מכירה ברווח יומי של 10 ₪ לכל נקודת מכירה, מתקבלת המסקנה בדבר אובדן רווחים שהנו לכל הפחות הסכום הנתבע בכתב התביעה.

טענות הנתבעת לטענת הנתבעת בין הצדדים מעולם לא נכרת הסכם סוכנות/הפצה אלא לכל היותר הסכם שבמסגרתו יבחנו הצדדים איש את רעהו ואת השוק הישראלי הרלוואנטי למוצרי הנתבעת – משקפי בטיחות לעבודה כדי לאמוד את הפוטנציאל לשיתוף הפעולה בין הצדדים וכל צד היה רשאי לסיים את ההיתקשרות בתקופה הניסיון.

מייל זה נענה בבקשת התובע מאותו היום לצרף דוגמיות של משקפי שמש ומשקפיים אופטיות (נספח 32 לתצהיר הנתבעת).

האם הפרה הנתבעת את ההסכם? כעולה מתכתובת המיילים התברר לנתבעת באופן אקראי כשלושה חודשים לאחר ההיתחייבות בעיניין ששת החודשים, כי חשבונו של התובע אינו מאושר על ידי חברת קטרפילר ממנה קיבלה את הזיכיון וכי הועלו ספקות בעניינים שונים כלפי היתנהלותו העסקית של התובע.

...

לנוכח המסקנה אליה הגעתי לא ראיתי מקום להידרש לשאלת הנזק הנטען.

התביעה נדחית.

בשוקלי את האמור, את הטעמים לדחיית התביעה ולאחר שעיינתי במסמכים שהגישה הנתבעת לעניין ההוצאות ושכר הטירחה שניתן לשייכם להליך הנוכחי, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪.

נתבעת 1 (להלן – לוקסאוטיקה או נתבעת 1) היא חברה ציבורית הרשומה באיטליה ועוסקת ביצור, שיווק והפצה של משקפי שמש ומסגרות ראיה אופטיות תחת מספר מותגים בעלי שם עולמי.

במסגרת ניסיונן של הנתבעות להגביר את השיווק והמכירות של מותג המשקפיים Ray Ban אופטי (להלן – RX) ולאור כוחה של התובעת בשוק, הציעו הנתבעות לתובעת, זכות שיווק בלעדית במותג RX. מספר הצעות מסחריות, שהציגו הנתבעות בפני התובעת, נדחו על ידה.

לטענת התובעת, הנתבעות הפרו את מערכת ההבנות וההסכמים בין הצדדים וגרמו לתובעת לאבדן רווחים צפויים בגין שיווק מסגרות RX ולאבדן כל השקעותיה, לרבות השקעותיה במיתוג ובפירסום.

אכן וכטענת התובעת בסיכומיה נראה, שהנתבעות גמרו אומר בדעתן לבטל את הסכם הבלעדיות כבר בספטמבר 2009, כפי שעולה מתכתובת המייל בין ג'וזפה לבין גלי ואיציק מיום 27.9.2010 (נספח מג' לתצהיר יעקב), וכלשון המייל:"we agree that the best way is to stop RX exclusivity". הנתבעות רצו להשיק את המוצר מחדש ולבצע מכירה לכלל החנויות.

...

לסיכום, התובענה מתקבלת בחלקה, באופן שהנתבעות תשלמנה לתובעת, יחד ולחוד, בגין נזקים שנגרמו לה על אבדן רווחים בשנת 2011 בסך של 7,108,574 ₪, בתוספת מע"מ כדין, כאמור בעמוד 20 לחוות דעתו של שלם.

בנוסף, הנתבעות תשלמנה לתובעת הוצאות משפט (אגרות בית משפט, שכר בטלה של עדים ושכ"ט מומחה), בכפוף להצגת חשבונית או אסמכתא לתשלום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום הוצאת האסמכתא ועד לתשלום בפועל.

הנתבעות תשלמנה לתובעת, יחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך של 400,000 ₪.

בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ת"ק 12734-03-15 ון אמדן ואח' נ' אופטיקה הלפרין בע"מ בפני כב' השופטת רחל חוזה, סגנית נשיא (שופט עמית) התובעים 1. יונה ון אמדן - ח.פ. 049709322 2. פרנסיס ון אמדן - ח.פ. 049709314 הנתבעת אופטיקה הלפרין בע"מ - ח.פ. 512507229 פסק דין

להמחשת טענה זו, צרפה הנתבעת לכתב הגנתה חשבונית מס שהוצאה לתובעת בהזדמנות קודמת בה רכשה משקפיים מהנתבעת, היא המסמך א' – חשבונית מיום 8.6.14 וכאשר בחשבונית זו נכתב במפורש כי מדובר במשקפיים "ביפוקל". הנתבעת ממשיכה ומפרטת בכתב הגנתה כי ביום שהגיעה התובעת לקבל את המשקפיים, אכן הלינה התובעת על כך שאינה מצליחה לקרוא ושוב הוסבר לה כי מדובר במשקפי שמש עם ראיה אופטית לרחוק בלבד.

הנתבעת היתה מודעת להזמנתם זו, קיבלה את ההזמנה מבלי להעלות כל הסתייגויות לגביה ועיסקת המכר של משקפי שמש ביפוקל התבצעה, כאשר התובעים משלמים לנתבעת את הסך של 2,162 ₪.

הנני קובעת כי הנתבעת הפרה ברגל גסה את אשר הוסכם בינה לתובעים, כאשר בלהיטותה לבצע עיסקה עם התובעים, אנשים קשישים, לקחה את כספם והתחייבה לספק להם פריט שידעה מראש כי לא תוכל לספק.

...

כן הנני קובעת את נזקיהם הכלליים של התובעים, שנאלצו להגיע מספר פעמים אל חנות הנתבעת, בסך של 1,000 ₪.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 3,162 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 2,500 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אמינות ומהימנות: התובעת השאירה בעדותה רושם אמין ומהימן, עדותה הייתה רצופה וחסרת סתירות; הנתבעת מנגד, שינתה גירסתה לגבי מהות ההיתקשרות (האם מדובר בחוזה 1+1 אם לאו), וציינה כי לגישתה יש לשלם על משקפי השמש אשר היו בחזקת התובעת שנתיים (ומבלי לסתור את הטענה של התובעת כי הנתבעת סירבה לקבל את אותם משקפי שמש בחזרה); חזוק לאמינותה ומהימנותה של התובעת מוצא אני אף בשאלת השמוש במשקפי השמש: הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי התובעת "העלימה והסתירה הן מב"כ והן מנציגי הנתבעת כי היא מחזיקה במשקפי השמש האופטיות ועושה בהם שימוש יומיומי" (סעיף 13 לכתב ההגנה), ואציין כי במסגרת הדיון אשר נערך בפני הציגה התובעת את משקפי השמש, כשהם נעדרי סימני שימוש (ואף נימסרו לנציג הנתבעת לשם בחינתם) , ואף ביקשה להשיבם לנציג הנתבעת במעמד הדיון; לפיכך, אני קובע כי גם אמינותה של התובעת משליכה על התוצאה הסופית בהקשר זה. שיקולים רלוואנטיים נוספים: העובדה כי משקפי המולטיפוקל אשר היו לב העסקה וחלק הארי שבה, הושארו בסניף הנתבעת כימעט מיום רכישתם; חרף העובדה כי במשך שנה וחצי לפחות מצוי המוצר בחזקת הנתבעת, וכאשר הנתבעת סבורה שיש הצדקה לבטל רק חלק מהעסקה, מן הראוי היה שתחזיר לתובעת לפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (קרי, שווי משקפי מולטיפוקל לבדם) – ואי פעולה בדרך כאמור, לגישתי פועלת לחובתה של הנתבעת; אוסיף לאמור, כי מכירת המשקפיים במבצע 1+1 כמיקשה אחת, וסרוב לביטולה באותה הדרך בה בוצעה העסקה (כפי שדרשה התובעת), מהוה לגישתי חוסר תום לב קצוני ומקומם, כאשר גם דרך ואופן ניהול המו"מ כפי שמציינת הנתבעת בסעיפחם 10-14 לכתב הגנתה, אינם מצביעים על ניהול מו"מ בתום לב, אלא יותר עם ניסיון "ללכוד" את התובעת בתוך עסקת ה 1+1, בחוסר תום לב. סוף דבר לאור כל אלו, אני קובע כי הנתבעת הפרה את החובה החוזית המוטלת עליה מכח חוק המכר, ומורה על ביטול העסקה, החבה בהשבה מלאה.

...

אי הבאת עדים וראיות: חיזוק נוסף למסקנה כי יש לקבל את התביעה, מוצא אני בכך כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה ולא השמיעה כל עדות מטעמה, שהייתה לה רלוונטיות למחלוקת שבין הצדדים.

אמינות ומהימנות: התובעת השאירה בעדותה רושם אמין ומהימן, עדותה הייתה רצופה וחסרת סתירות; הנתבעת מנגד, שינתה גרסתה לגבי מהות ההתקשרות (האם מדובר בחוזה 1+1 אם לאו), וציינה כי לגישתה יש לשלם על משקפי השמש אשר היו בחזקת התובעת שנתיים (ומבלי לסתור את הטענה של התובעת כי הנתבעת סירבה לקבל את אותם משקפי שמש בחזרה); חיזוק לאמינותה ומהימנותה של התובעת מוצא אני אף בשאלת השימוש במשקפי השמש: הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי התובעת "העלימה והסתירה הן מב"כ והן מנציגי הנתבעת כי היא מחזיקה במשקפי השמש האופטיות ועושה בהם שימוש יומיומי" (סעיף 13 לכתב ההגנה), ואציין כי במסגרת הדיון אשר נערך בפני הציגה התובעת את משקפי השמש, כשהם נעדרי סימני שימוש (ואף נמסרו לנציג הנתבעת לשם בחינתם) , ואף ביקשה להשיבם לנציג הנתבעת במעמד הדיון; לפיכך, אני קובע כי גם אמינותה של התובעת משליכה על התוצאה הסופית בהקשר זה. שיקולים רלוונטיים נוספים: העובדה כי משקפי המולטיפוקל אשר היו לב העסקה וחלק הארי שבה, הושארו בסניף הנתבעת כמעט מיום רכישתם; חרף העובדה כי במשך שנה וחצי לפחות מצוי המוצר בחזקת הנתבעת, וכאשר הנתבעת סבורה שיש הצדקה לבטל רק חלק מהעסקה, מן הראוי היה שתחזיר לתובעת לפחות את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (קרי, שווי משקפי מולטיפוקל לבדם) – ואי פעולה בדרך כאמור, לגישתי פועלת לחובתה של הנתבעת; אוסיף לאמור, כי מכירת המשקפיים במבצע 1+1 כמקשה אחת, וסירוב לביטולה באותה הדרך בה בוצעה העסקה (כפי שדרשה התובעת), מהווה לגישתי חוסר תום לב קיצוני ומקומם, כאשר גם דרך ואופן ניהול המו"מ כפי שמציינת הנתבעת בסעיפחם 10-14 לכתב הגנתה, אינם מצביעים על ניהול מו"מ בתום לב, אלא יותר עם ניסיון "ללכוד" את התובעת בתוך עסקת ה 1+1, בחוסר תום לב. סוף דבר לאור כל אלו, אני קובע כי הנתבעת הפרה את החובה החוזית המוטלת עליה מכח חוק המכר, ומורה על ביטול העסקה, החבה בהשבה מלאה.

אוסיף, כי הואיל והתובעת נדרשה להוצאות רבות, לרבות עלות שכירת שירותי עו"ד לצורך כתיבת מכתבים, ובהקשר זה צורפו קבלות ודבר לא נטען כנגד הוצאות אלה לא בכתב ההגנה ולא בדיון אשר נערך בפני, אני מקבל את דרישתה של התובעת בכל הנוגע לעלות שכ"ט עו"ד. יחד עם זאת, סבורני שדרישתה של התובעת בהקשר של אבדן עלות שעות עבודה ועגמת הנפש הנטענת, לא הוכחו דיין, ונוקבות בסכום אשר לגישתי אינו פרופורציונלי למחלוקת הנטענת, ומן הראוי לפסוק סכום חלקי ומופחת בהקשר זה. לפיכך אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת הסכומים כמפורט להלן: 4,000 ₪ כהשבת התמורה לאחר ביטול ההתקשרות, 1,348 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, 1,250 ₪ בגין ריבית, הוצאות ההליך, עגמת נפש ואבדן שעות עבודה.