הפרת חוזה להסרת שיער לצמיתות

השאלה המשפטית הניצבת בפני בית המשפט הנה האם עלה בידי התובעות שהתקשרו עם הנתבעת בהסכם להסרת שיער מגופן, להוכיח כי זו התרשלה בטיפול שניתן להן ו/או כי הפרה את החוזה שנכרת ביניהן והאם לפנינו חוזה ל"הבטחת תוצאה", או שמא "חוזה הישתדלות" בלבד? רקע וטענות הצדדים: בפני תביעה כספית בסדר דין מהיר על סך של 30,000 ₪ שהגישו התובעות כנגד הנתבעת, מנהלת מכון לקוסמטיקה, עימה התקשרו לצורך טפול הסרת שיער בלייזר מגופן.

ככל שהתובעות טוענות כי, בנגוד לאמור בהסכם, הנתבעת הבטיחה להן תוצאה בטוחה של הסרת שיער לצמיתות, ו/או הציגה בפניהן מצג כאמור, הרי שהן לא הביאו כל ראיות ממשיות לתמיכה בטענה זו: גם ההתכתבות באמצעות מסרונים, שצורפה על ידי התובעות 1 ו-3 , הנה התכתבות המלמדת על שיחות בודדות של תובעות אלו, עם עובדת הנתבעת בשם רשא מחול ולא עם הנתבעת עצמה.

...

לפיכך טוענת הנתבעת כי דין תביעתן של שלוש התובעות- להידחות.

התוצאה של האמור לעיל בדבר ה"תיקו" הראייתי, אינה אלא כי התובעות 1 ו-2 לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהן, לגבי טענה זו של אי גילוי פרטים מהותיים , בהיותן "המוציאות מחברן", ולפיכך אין בידי לקבוע כי הנתבעת לא הסבירה לתובעות 1 ו-2 טרם הטיפול את מהותו ואת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו. לגבי התובעת 3 – מעיון בטענות הצדדים, עולה כי קיימת התאמה כמעט מלאה בין הגרסאות לעניין מועד החתימה; ולפיה אין מחלוקת כי התובעת 3 חתמה על טופס הסכמה לאחר שביצעה לפחות טיפול אחד (לגרסת התובעת 3 מדובר בשני מפגשים).

בעניין זה יעקב קדמי, בספרו "על הראיות", חלק שלישי, מציין: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בביהמ"ש – הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד.... התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה או הושמע העד.... היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב.

לאור כל האמור לעיל ומשהתובעות לא עמדו בנטל ההוכחה להוכיח עפ"י מאזן ההסתברויות את תביעתן, אני מורה על דחייתה.

בשלהי שנת 2012 הגיש המשיב תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות כנגד המבקשות על הפרת חוזה בשל כך שלדבריו לא התקבלה התוצאה שהובטחה לו בחוזה, היינו השיער לא הוסר כפי שהובטח בהסכם.

לגופם של דברים נטען, כי לא הובטח למשיב הסרה של השיער לצמיתות, דבר שצוין מפורש בהסכם בו נאמר כי "משמעותה – "הסרת שיער עד כ-80% ו/או עד להגעה לשלב של שערה פלומתית ו/או שערה רכה וחלשה וחסרת פיגמנט"; כי המשיב לא הוכיח שהטיפול לא צלח ולא תמך את טענותיו בחוות דעת רפואית מתאימה; וכי הדברים נכונים במיוחד כאשר עברו זה מכבר ארבע וחצי שנים מאז הטיפול האחרון.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא, בכתבי הטענות, בבקשות רשות הערעור ובתגובה, מצאתי כי יש לדון בבקשות כאילו ניתנה רשות ערעור והוגשו ערעורים על פי הרשות שניתנה, וכי דין הבקשות להתקבל באופן חלקי, כאשר לא ראיתי מקום לקבוע דיון במעמד הצדדים.

נוכח האמור הבקשות מתקבלות באופן חלקי כך שהמבקשות ישלמו למשיב ביחד ולחוד סך 1,900₪ וזאת תחת הסכום של 3,800₪ שנפסק בבית המשפט קמא.

התובע מפנה להגדרות בהסכם ולפיהן הסרת שיער לצמיתות משמעה הפחתה של כמות השיער ב-70 עד 80 אחוזים, "עד לקבלת שערה פלומתית רכה והסרת פיגמנט". התובע טוען כי ההחלטה האם להפסיק את הטיפול לא מוקנית לנתבעת, ומאשר ועסקינן בכישלון תמורה מלא הוא זכאי להשבת התמורה ששילם.

משאין מדובר בהפרה יסודית אלא בהפרה רגילה של חלק מהחוזה, וכאשר השבת התמורה לא אפשרית (אין בידי התובע להחזיר את הטיפולים שקבל, כמובן), הדגש היה בשאלת הפצוי שייפסק לתובע – ולו זה היה נפסק, דומני כי בנסיבות אלו לא היה מקום לשקול פיצוי בשיעור קרוב לסכום התביעה אלא כעשירית מכך לכל היותר.

...

לטענת הנתבעת מסורה לה ההחלטה האם להמשיך בטיפול, ומשהגיעה למסקנה כי התובע קיבל את שהובטח לו – הודיעה על הפסקת הטיפול.

התוצאה היא, כאמור, שמצאתי שלא עלה בידי התובע להוכיח שהנתבעת הפרה את ההסכם בין הצדדים.

יוזכרו גם דברי בית המשפט המחוזי ברת"ק 19670-01-17 פרידמן נ' ניופאן בע"מ (כב' הש' א. כהן), שם נקבע: "דומה כי למקרה כמו המקרה דנן, ניתן לייחס את שנקבע [לאחרונה] בבית המשפט העליון על ידי כב' השופט הנדל ברע"א 10124/17 עבדאללה אשקר נ' פאדי סלימאן (30/1/18), ולפיו למרות הגמישות בסדרי דין ודיני ראיות בבית משפט לתביעות קטנות, לא ניתן לחרוג בבית משפט לתביעות קטנות מהוראות הדין המהותי בנוגע לנטלי ההוכחה, וכאשר לא מובאות ראיות בנוגע לשיעור נזק , כאשר מדובר בנזק שבעצם טיבו ואופיו ניתן להוכיחו באמצעות נתונים מדויקים, אזי לא פוסקים פיצוי. נזק בגין הפסד שכר, הפסד ימי עבודה וכו' הוא נזק הניתן להוכחה, ולמותר לציין, כי שעורו של הנזק, ככל שקיים, לא הוכח כלל ועיקר". כיוון שכך, אני דוחה את התביעה.

הגב' אילה כהני (להלן: אילה), שהחתימה את התובע על החוזה, טענה בתצהירה כי לא אמרה לתובע "כאילו מדובר בהסרת שיער לצמיתות". כל שאמרה לו תאם לטענתה את האמור בחוזה, דהינו: הבטחה כי מטרת הטיפול היא הגעה ל"שערה פלומתית, קרי, שערה רכה חלשה וחסרת פיגמנט" (סעיף 3 לתצהירה).

המסקנה היא כי הצגת מצג בפני התובע לפיו יוסר שער פניו במאת האחוזים עד למראה אחיד וחלק היא בגדר ניהול משא ומתן בחוסר תום לב והטעיה, ולפיכך זכאי הוא לביטול החוזה ולהשבה; הפרת חוזה, ולכל הפחות הפרה צפויה, מאחר וברי כי נאטורפיל אינה מסוגלת כלל להגיע לתוצאות להן התחייבה.

...

אקדים את המאוחר ואבהיר כי אין חולק שהתובע סבל מכאבים בחלק מהטיפולים, עד כדי מעבר למכשיר אחר והפסקת הטיפול בסופו של דבר.

התובע גילה דעתו כי האסתטיקה חשובה לו. מסקנה זו, הנובעת הן מעצם העובדה כי שילם ממיטב כספו לצורך טיפול אסתטי תוך כניסה להתחייבויות כספיות, והן מהתרשמות הפסיכיאטר מטעם בית המשפט, יש בה כדי להשליך על עוצמת הפגיעה שסבל בדימויו העצמי.

בהיתחשב במכלול נסיבות העניין הגעתי לכלל מסקנה כי יש לפצות את התובע בסכום של 90,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני שגרמו לו תוצאות הטיפולים.

על מנת שלא לקפח את התובע אני פוסק לו סכום של 5,000 ₪ תחת ראש נזק זה. לפיכך אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסכום של 135,000 ₪, כמפורט לעיל, בגין נזקיו.

היא צירפה תדפיס מאתר האנטרנט של הנתבעת, כפי שהיה, לטענתה, בשנת 2004, שכותרתו: "הסרת שיער לצמיתות", בו נרשם כי הנתבעת עושה טפול במכשיר רפואי חדיש, המשלב לראשונה אנרגיית אור וגלי רדיו, מקטין משמעותית את הכאב ומתאים גם לבעלות עור כהה ושיער בהיר.

פיצוי זה כולל בחובו גם את הפצוי החוזי בשל נזק שאינו נזק ממון בגין הפרת החובה החוזית לקבל הסכמה מדעת, כפי שנקבע בע"א 2781/93 הנ"ל. התובעת טענה בכתב התביעה גם לעילה חוזית של הפרת הסכם בגין אי השגת תוצאות של הסרת שיער.

...

גם לגופו של עניין, הן על פי מבחן אובייקטיבי והן על פי מבחן סובייקטיבי, איני סבורה כי קיימת הסתברות גבוהה יותר למסקנה שאם היה נאמר לתובעת כי קיימים מחקרים לגבי הסרת שיער פנים בלונדיני המעידים על יעילות ממוצעת של 52% ושביעות רצון ממוצעת של המשתתפות במחקר, בעלות שיער לבן ובלונדיני, של כ – 67%, היה בכך כדי לגרום לתובעת להחליט לא לעבור הטיפול, מאשר המסקנה ההפוכה.

אני סבורה כי גם אם היה נמסר לתובעת כי אחוזי ההצלחה שנמצאו במחקר שנערך לגבי מכשיר זה, בשיער פנים בלונדיני הם כ – 52% ולא 80%, כאשר לגבי שיער כהה תתכנה תוצאות טובות יותר, ההסתברות הגבוהה יותר היא שעדיין הייתה התובעת מעוניינת לנסות ולעבור הטיפול, בהעדר אלטרנטיבות מתאימות אחרות עבורה באותה העת.

מסקנתי היא, כי, בנסיבות העניין, לא הוכח במאזן הסתברויות כי אם היו נמסרים לתובעת מלוא הנתונים לגבי אחוזי ההצלחה בטיפול בשיער פנים בהיר, כפי שנמצאו במחקר סאדיק, הייתה החלטתה לעבור את הטיפול משתנה ולא הוכח הקשר הסיבתי לצורך גיבוש עוולת הרשלנות.