מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת חוזה להסרת בלון הרזיה עקב סכנת חיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי תביעה על סך 59,693 ₪ שעילתה הפרת חוזה עליו חתומה הנתבעת, אופטימל איכות חיים בע"מ, חברה העוסקת במתן טיפולים רפואיים, לפיו תשיב לתובע את סכום הניתוח ששילם עבור ביצוע פרוצדורת בלון הרזיה לקיבה כחלק מתהליך שמטרתו הפחתת משקל.
זאת, תמורת הסכמתו להתנתח אצלה בשנית להסרת הבלון מגופו עקב סכנת חיים הצפויה לו כתוצאה מהמשך שהות הבלון בגופו.
...
השאלה אם מדובר בכפייה כלכלית ואם לאו מצויה בגדר שיקול דעתו של בית המשפט עת הוא נחשף לכלל הנסיבות תחת התמונה "המלאה" ומתרשם כי כל הנסיבות מובילות למסקנה אחת והיא כי נתקיימו יסודות סעיף 17 לחוק החוזים.
ואולם, בעוד סעיף 15 לחוק החוזים מעניק סעד לשני הצדדים שלא גילו ובזאת הטעו, חוק הגנת הצרכן מכיר ביחסי הכוחות הלא שוויוניים בין עוסק לצרכן ומעניק בהיבט זה מזור לצרכן עת פעל העוסק בניגוד לסעיף איסור ההטעיה הקבוע בו. סוף דבר, הכל נשמע.
סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 18,047 ₪ שישולמו תוך 45 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

נקבע בפסיקה רבת שנים, כי הפרדה זו דרושה לשם עדוד פעילותן של חברות, ועל מנת לאפשר לבעלי המניות ליטול סיכונים עיסקיים שלא היו נוטלים, אילו היתה קיימת אפשרות שתוטל עליהם אחריות אישית בשל מחדלי החברה.
עקרון זה יוצר חיץ (מסך) משפטי בין החברה לבין בעלי מניותיה, והסרת החיץ תעשה רק בהתקיים התנאים שנקבעו בסעיף 6 לחוק החברות, כאשר הדבר נחוץ על מנת למנוע ניצול לרעה של מסך ההיתאגדות בידי בעלי המניות, ולצורך לעשיית צדק והגנה על אינטרסים לגטמיים של מי שהתקשרו עם החברה, מתוך הנחה שנעשה בחברה שימוש בתום לב (ראו ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי (1.8.2010); ע"א 10582/02 בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (16.10.2005); רע"א 6039/04 פלזשטיין נ' עובדיה (6.6.2005)).
מר חדד העיד, בתשובה שבה עצמה גלומה סתירה פנימית, כי את התצהיר ערכו "העו"ד וגם אנחנו. אני ועו"ד יוסף." (ראו עמ' 7 לפרוט' ש' 28), וכי הסיבה לכך שנוסח התצהיר זהה לזה של מר גדיה נעוץ בכך ש"העבודה שלנו מקבילה ואנחנו עובדים, אני הבעל בית וחיים הוא יד ימיני.
עם זאת, כפי שיובהר בפרק הנזק, העובדה שהייתה הפרה של ההסכם, אין משמעותה בהכרח שניגרם לחב' גרין נזק, ובעניין זה לא עלה בידי חב' גרין להוכיח שאכן העובדה שקבלן אחר ביצע את ה"בטון הרזה", גרמה לה נזק כלשהוא.
...
אין לך שום מסמך משמעון או מהתובעת באשר לנתונים ששאדי מסר לך? בטח שיש, הפגישות שלו עם שמעון בסופו של דבר הסתיימו בהסכם כלשהו שהתשלום עבור מה שהוא ביצע באתר לפי הכמויות ומה שהם סיכמו וזה .
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

מכאן, במסגרת התביעה העיקרית עליי להכריע בשלוש מחלוקות עיקריות ביחס לאיחור במסירה: האם הנתבעת אחראית לאיחור במסירה כלפיי התובעים? מהי תקופת האיחור המדויקת לכל דירה? מהו הפצוי הראוי בגין האיחור במסירה ביחס לכל דירה ודירה? כללי - המסגרת הנורמאטיבית בעיניין איחור במסירה והפיצוי בגינו ראשית נבהיר את המובן מאליו, מועד המסירה החוזי מהוה תנאי מהותי וחשוב עבור רוכש דירת המגורים, תנאי המאפשר לרוכש לתכנן את חייו בהתאם למועד שנקבע בהסכמת הצדדים לקבלת הדירה שרכש.
אקדים ואומר, לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והטענות בתיק זה, לא מצאתי באף אחד מהגורמים הללו בכדי להוות טעם מספיק להסרת אחריות הנתבעת כלפי רוכשי הדירות לאיחור במסירת הדירות, ואנמק: מבצע 'צוק איתן' הנתבעת טענה בכתבי ההגנה מטעמה וכן בסיכומיה, כי מסך תקופת העיכוב יש לייחס כחודש וחצי למצב המלחמתי לאור מבצע 'צוק איתן', מצב שגרם לטענתה לחוסר רציפות בעבודת פועלי הבניין.
תיקון זה משקף את עמדת המחוקק, כי רק עיכובים שנגרמו ממעשה או מחדל של הקונה יקנו למוכר פטור מחובת הפצוי, ר' דברי ההסבר: "הפרקטיקה היא כזו בה מוכרי הדירות עושים שימוש נרחב בסעיף 5א(ג) לחוק כך שטענה מקובלת בשוק הנדל"ן, במקרה של איחור במסירה, היא שהאיחור נבע מנסיבות שאינן בשליטת המוכר, זאת למרות שטענות הנוגעות לנסיבות שאינן בשליטת המוכר נפסלות לרוב בבתי המשפט. בדרך זו, סעיף 5א לחוק אינו ממומש בצורה מיטבית בישראל. הצעה זו מטרתה להביא לכך שרק בשל איחור אשר נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הרוכש בלבד, המוכר לא יידרש לשאת בפצוי בגין איחור במסירה. יוער כי אין בהצעה זו כדי לגרוע מאפשרותו של מוכר דירה לטעון לסיכול חוזה לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970". לטעמי, מהצעת תיקון החוק ומהתיקון עצמו, ניתן ללמוד גם על המצב הקיים בעניינינו, ובפרט על כוונת המחוקק, עוד בנוסח הרלוואנטי לתביעה זו, שלא להטיל על רוכשי הדירות את הסיכון הכרוך בפעולות הרשויות, קבלני משנה או כל גורם אחר מלבד עצמם.
...
כמו כן, העירייה תשלם הוצאות משפט (עבור השתתפות באגרות, שכר מומחים, נסיעות וכיוצ"ב) בסכום כולל של 25,000 ש"ח. אשר להודעות לצדדים שלישיים כנגד המהנדסים והאדריכלים, אני סבור כי אין לפסוק הוצאות למי הצדדים.
מכאן, אני סבור כי העתירה לשיפוי כנגדם הייתה מוגזמת.
עם זאת, אני קובע כי אין מקום גם לפסוק הוצאות לטובתם, שכן התברר כי יש להם אחריות מסוימת לאיחור במסירה, כך שההודעות לצד שלישי כנגדם לא היו הודעות סרק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ובכל הנוגע לפסולת קיימת בשטח "הרי שלנו אין כל אחריות לנעשה בשטחכם ובודאי שלא אנו אחראים לפסולת זו או אחרת הנמצאת בשטח אשר אינו באחריותנו". ביום 26.11.06 שלחה כלל בטון מכתב לאזורים, למר חיים יודלביץ', סמנכ"ל הנכסים (נספח 7).
מקובלת עלי עמדת התובעת כי אין המדובר בהסכם שבו הסיכון רובץ כולו לפתח הרוכשת, שכן סעיף 16.2 להסכם מאפשר את ביטולו נוכח, בין היתר, הפרת סעיף 4 שהוא הסעיף בו הצהירה המוכרת את הצהרותיה.
כבר כאן יש להסיר מעל הפרק טענה שהעלתה הנתבעת בעיניין זה. אזורים טענה כי ההסכם עצמו מגלם סיכון שהקרקע היא מזוהמת, וזאת נוכח התמורה המופחתת ששילמה חברת דור אור בגין רכישת הזכויות.
...
התוצאה התביעה מתקבלת בכל הנוגע לעלויות פינוי הקרקע, ונדחית בכל הנוגע לרכיב אובדן דמי השכירות.
הודעת הצד השלישי שהגישה הנתבעת נדחית.
על רקע זה, ובשים לב לחלקו המצומצם יותר של הצד השלישי בהתדיינות, אני קובע כי על הנתבעת לשאת בהוצאות שכ"ט ב"כ הצד השלישי בסך 350,000 ₪ בתוספת מע"מ. ובנוסף בהוצ' הצד השלישי בסך 12,000 ₪ בשים לב לצורך של שלושת המצהירים מטעמו ללמוד את החומרים הרבים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ובכל הנוגע לפסולת קיימת בשטח "הרי שלנו אין כל אחריות לנעשה בשטחכם ובודאי שלא אנו אחראים לפסולת זו או אחרת הנמצאת בשטח אשר אינו באחריותנו". ביום 26.11.06 שלחה כלל בטון מכתב לאזורים, למר חיים יודלביץ', סמנכ"ל הנכסים (נספח 7).
מקובלת עלי עמדת התובעת כי אין המדובר בהסכם שבו הסיכון רובץ כולו לפתח הרוכשת, שכן סעיף 16.2 להסכם מאפשר את ביטולו נוכח, בין היתר, הפרת סעיף 4 שהוא הסעיף בו הצהירה המוכרת את הצהרותיה.
כבר כאן יש להסיר מעל הפרק טענה שהעלתה הנתבעת בעיניין זה. אזורים טענה כי ההסכם עצמו מגלם סיכון שהקרקע היא מזוהמת, וזאת נוכח התמורה המופחתת ששילמה חברת דור אור בגין רכישת הזכויות.
...
התוצאה התביעה מתקבלת בכל הנוגע לעלויות פינוי הקרקע, ונדחית בכל הנוגע לרכיב אובדן דמי השכירות.
הודעת הצד השלישי שהגישה הנתבעת נדחית.
על רקע זה, ובשים לב לחלקו המצומצם יותר של הצד השלישי בהתדיינות, אני קובע כי על הנתבעת לשאת בהוצאות שכ"ט ב"כ הצד השלישי בסך 350,000 ₪ בתוספת מע"מ. ובנוסף בהוצ' הצד השלישי בסך 12,000 ₪ בשים לב לצורך של שלושת המצהירים מטעמו ללמוד את החומרים הרבים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו