הפרת חוזה זכאות לפיצוי נוסף לפיצוי מוסכם

הפרה יסודית שכזו מזכה את התובע בסעדים והתרופות העומדים לזכותו, כמפורט בחוק הנ"ל. לטענת התובע, הוא זכאי, בנוסף, לפיצויים מוסכמים בסך 10,000 ₪, וזאת מכוח סעיף 9 להסכם, אשר זו לשונו (השגיאות במקור): "אם השוכר לא יפנה את המושכר בתום תקופת השכירות, הוא ישלם למשכיר פיצוי קבוע מוסכם ומוערך מראש בסכום בשקלים חדשים השווה ל- 300 ₪ לכל יום איחור, אשר יגיע למשכיר ללא כל צורך בהוכחת נזק עד ליום פינוי המושכר בפועל ומסירת החזקה הייחודית בה לידי המשכיר. איחור של למעלה מ- 14 ימים בפנוי יהווה הפרת יסודית ויחייב את השוכר בסך של 10,000 ₪". הינה כי כן, הזכות לפצוי מוסכם קמה, על פי הסכם השכירות, למשכיר בלבד, ואך במקרה של איחור בפנוי הדירה.

...

עוד אני דוחה את טענות התובע כי לאחר פינוי הדירה – נאלץ לבצע תיקונים ושיפוצים בעלות של 25,000 ₪.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בסך של 90,000 ₪.

עוד אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך 11,000 ₪.

סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע כי "הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה". מכאן שככלל, "צד אינו זכאי לפיצויים מוסכמים בנוסף לפיצויים רגילים, והבחירה בידיו אם לתבוע את הפצוי המוסכם ללא הוכחת שיעור הנזק או את הפצוי המלא לאחר הוכחת שיעור הנזק" (ע"א 2981/92 כהן נ' צמד ע.א. בע"מ, בפיסקה 13 (6.10.1996)).

...

הטעם לכך הוא שבנספח להסכם המכר קבעו הצדדים באופן ברור, בפרוטרוט, מה יהיו תוצאותיו של ביטול הסכם המכר: "במקרה של ביטול הסכם המכר יבוטל הסכם השכירות, יושבו לאליסיאן מלוא הכספים ששילם לשבו (570,000 ₪) בצירוף הפיצוי המוסכם כאמור בהסכם המכר, וללא כל זכות קיזוז של שבו בגין שכר הדירה". ומכלל הן אתה שומע לאו; משקבעו הצדדים במועד החתימה על הנספח להסכם המכר, כיצד ינהגו במקרה שיבוטל ההסכם – השבת 570,000 ₪ למערערים; מתן פיצוי מוסכם בסך 160,000 ₪; ואי-קיזוז שכר הדירה שממנו נהנו המערערים עד לביטול ההסכם – סבורני כי בכך נוצר הסדר שלילי ביחס להשבת סכומי-הכסף שהוציאו המערערים (או יוציאו בעתיד) לטובת שיפוץ הדירה.

אשר על כן, כחברותַי גם אני סבור שיש לדחות את הערעור העיקרי, ולקבל באופן חלקי את הערעור שכנגד.

פסקה אופרטיבית לפסק הדין: אשר על כן, הערעור נדחה והערעור שכנגד מתקבל חלקית, במובן זה שהסכם המכר בין הצדדים יבוטל והצדדים יישאו בתשלומים שפורטו בפסקה 33 לחוות דעתה של השופטת י' וילנר.

אמנם סעיף 15(ב) לחוק החוזים תרופות קובע כי "הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה", אלא שבהתאם לפסיקה אין הנפגע זכאי לפיצויים מוסכמים נוסף לפיצויים נוספים, אלא אם כן מדובר בפצוי בגין ראשי נזק שונים (ע"א 628/87 יוסף חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, מיום 4.12.1992; ע"א 4773/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' אלמוג (כ.ד.א.י) בע"מ, מיום 24.4.2018).

...

הנתבעת הפנתה לפסקי הדין , שיישומם במקרה שלפניי, מביא לכלל תוצאה, שדין טענתה בדבר סכום הפיצוי המופחת אותו יש לפסוק, להידחות: ע"א 300/77 דליה רוזנר נ' בניני ט.ל.מ חברה לבנין ופתוח בע"מ, (5.11.78), ממנו ביקשה להקיש כי התביעה המורכבת בעניינו, אינה מצדיקה פסיקת מלוא הפיצוי המוסכם.

סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 131,500 ₪ בגין הפיצוי המוסכם, וסך של 239,000 ₪ בגין יתרת תמורת הדירה שטרם שולמה, ובסה"כ 356,363 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- (1961, להלן- "חוק הצמדה וריבית") ממועד הגשת התביעה, ועד למועד התשלום בפועל.

נוסף על כך , הנני מחייבת את הנתבעת בהוצאות בסך כולל של 91,435 ש"ח, כפי שהוכחו לפני: · עלות מומחה מטעם התובעת- 3,744 ₪ בהתאם למוצג ת/1 · עלות מומחה בית המשפט ששולמה על ידי התובעת- 5,265 ₪ (אושר על ידו בדיון).

המשיב זכאי לפצוי המוסכם שנקבע בהסכם, אך הוא אינו זכאי בנוסף לפצוי המוסכם היומי שנתבע על ידו.

בנסיבות אלו, כאשר המשיב הוא שטען שהחוזה בטל מחמת היותו חוזה למראית עין וחוזה בלתי חוקי, וכאשר כתוצאה מביטול החוזה עקב הפרתו בית משפט לא הורה על קיום אף הוראה מהוראות החוזה, איני סבורה כי יש לפסוק למשיב פיצוי מוסכם שהוא פיצוי חוזי.

...

בכתב הגנתו טען המערער, בין היתר, שדין התביעה להידחות בשל מעשה בית דין, שכן בהליך הקודם נפסק שההסכם בטל מעיקרו (VOID).

יודגש, התביעה שהגיש המשיב הייתה אך תביעה לקבלת פיצוי מוסכם חוזי, לא נתבע כל פיצוי אחר, כגון פיצוי נזיקי או פיצוי עקב ניהול משא ומתן שלא בתום לב. מטעם זה, אף אני סבורה כי דין תביעת המשיב להידחות.

יסכה רוטנברג, שופטת לסיכום : הערעור מתקבל.

התביעה של המשיב - נדחית.

ראו לעניין זה ע"א 2251/05 ואן דאם הנ"ל, בעמ' 15 וכן ע"א 3865/19 אליאסיאן נ' שבו (נבו 11.9.2022), בעמ' 35, שם נקבע כדלקמן (ההדגשה במקור): "סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע כי "הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14 או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה". מכאן שככלל, "צד אינו זכאי לפיצויים מוסכמים בנוסף לפיצויים רגילים, והבחירה בידיו אם לתבוע את הפצוי המוסכם ללא הוכחת שיעור הנזק או את הפצוי המלא לאחר הוכחת שיעור הנזק" (ע"א 2981/92 כהן נ' צמד ע.א. בע"מ, בפיסקה 13 (6.10.1996) [פורסם בנבו]).

...

הנתבעות ישלמו לתובעת בגין הפסד עליית ערך הנכס את ההפרש בין 4,400,000 ₪ לסך 1,930,000 ₪, קרי סך של 2,470,000 ₪, בהפחתת סך הפירות אשר נצבר, אם בכלל, על כספי הנאמנות (בסך של 1,930,000 ₪) מיום הפקדתם ועד למועד השבתם לידי התובעת בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעות לתובעת פיצוי בגין אובדן דמי שכירות בסך של 410,539 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת תביעה זו ועד מועד התשלום בפועל; ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד מועד התשלום בפועל.

לפיכך, עבור ההליך דנן בלבד, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 72,500 ₪ בגין הוצאות משפט (כולל שכר טרחת מומחה), וסך נוסף של 65,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. סכומים אלה ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד מועד התשלום בפועל.