מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת חוזה ורשלנות בשירותי חירום רפואיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 56298-07-12 פלוני ואח' נ' בית שבתי לוי פנימייה ומרכז חרום לילדים בגיל הרך ואח' לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי התובעים 1. א.נ. 2. נ.נ. ע"י ב"כ עוה"ד אלישע אטיאס ואח' הנתבעים צדדי ג' צד ד' 1. בית שבתי לוי פנימייה ומרכז חרום לילדים בגיל הרך ע"י ב"כ עוה"ד גב' פזית גלובינסקי ואח' 2. מדינת ישראל ע"י פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) 1. מדינת ישראל – משרד הרווחה ע"י פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) 2. ד"ר לאוניד נגליס ע"י ב"כ עוה"ד ברוך דויטשר 3. הראל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א. אלרום ואח' 4. בית שבתי לוי פנימייה ומרכז חרום לילדים בגיל הרך ע"י ב"כ עוה"ד גב' פזית גלובינסקי ואח' כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד גב' פזית גלובינסקי ואח' פסק דין
דיון בשאלת האחריות הטענה למצג רשלני בדבר מצבה הרפואי של ל. התובעים טוענים כי עו"ס מעוז לא מסרה להם דבר אודות החשד לתיסמונת מרפאן שעלה בעיניינה של ל. בעת שהציגה להם את האפשרות לאמץ אותה.
היא אינה מקבלת את החומר המלא שעומד בפני אותה עובדת סוציאלית שכותבת את התסקיר וזאת על פי הנהלים של השרות למען הילד: "את אומרת לי שאלה נהלים פנימיים ובעצם במצב הזה אני מוסרת ילד למשפחה מאמצת על סמך סיכום שמישהו אחר עשה ואולי לא נכללים בו פרטים חשובים, אני משיבה לך שאני לא מסתפקת רק בסיכום. אני מקבלת גם דיווח ממקום הימצאו של הילד, על כל תהליך הקליטה שלו, על הבדיקות שהוא עשה מאז שהגיע לשם, אבחונים פסיכולוגיים, או בדיקות רפואיות אם היו. זה תלוי איך כל תיק משפטי מיתנהל" (ראו עדותה בעמ' 113 לפרוטוקול).
בית שבתי לוי שולל את ניסיונה של המדינה למצוא, בסעיף 9 להסכם ביניהם, הטלת אחריות של בית שבתי לוי לטפול הרפואי בקטין ששוהה בו. גם אם נוכח שהותם של הקטינים בפנימייה, הצוות של הפנימייה הוא זה שלוקח אותם לטיפולים רפואיים, לא ניתן ללמוד מכך שהוא אחראי לטפול הרפואי.
הם תובעים פיצוי בגין כאב וסבל ועגמת נפש שנגרמו להם כתוצאה ממחדלי הנתבעים וכן פיצוי בגין הפרת החוזה שנחתם בינם לבין המדינה.
...
אני סבורה כי לאור קביעתי שהנתבעים אחראים כלפי התובעים ברשלנות, יש מקום לפסיקת פיצוי בראש נזק זה ואני מעמידה אותו על 250,000 ₪.
סוף דבר אין אלא להעריך את מעשה התובעים שביקשו לאמץ ילד ולתת לו חיים טובים.
הנתבעים ישלמו לתובעים ביחד ולחוד סך של 250,000 ₪ כפיצוי בגין מחדליהם.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובענה הוגשה נגד המשיבה 2 (להלן – סקיולייף), העוסקת בין היתר במתן שירותי רפואה וחירום ללקוחותיה, ובכלל זה לחצני מצוקה, כנגד תשלום דמי מנויים חודשיים; וכנגד המשיבה 1 (להלן – בזק), העוסקת במתן שירותי טלפון נייח ללקוחותיה ומספקת שירותי גבייה וחיוב לסקיולייף וגובה על פי בקשתה ובהתאם לנתונים שהיא מוסרת את התמורה המגיעה לסקיולייף.
השאלות המהותיות שבעובדה ובמשפט, המשותפות לכאורה לכל חברי הקבוצה הנן: האם המשיבות גבו מלקוחות סקיולייף כפל מע"מ עבור דמי המנוי ששלמו; והאם גבייה זו עולה כדי הפרת הסכם, חוסר תום לב, רשלנות, הטעה או עשיית עושר ולא במשפט.
...
לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים בסעיף 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות ובהלכה הפסוקה אני סבור כי סכומים אלה סבירים וניתן לאשרם.
אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות.
ב"כ הצדדים יגישו לאישורי בתוך 10 ימים את נוסח הפרסום, התואם את כל האמור לעיל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

במהלך שהייתו בקולומביה נידרש לקצר את הנסיעה ולשוב לארץ בשל מקרה חרום רפואי.
מעמדה המשפטי והקף אחריותה של סוכנות נסיעות נדון בפסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים בירושלים (ח"א (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' הי"מ (13.10.09)) ובו נקבע כי "הקונסטרוקציה המשפטית הנראית הולמת את מרבית המצבים היא של חוזה לטובת אדם שלישי, על פי ספק השירותים מחויב הן כלפי סוכנות הנסיעות (שהתחייבה לשלם לו) והן כלפי הלקוח (שהמבקשת הורתה לספק להעניק לו את השרות) במתן השרות ... אין לומר כי [הסוכנות] יוצאת מהתמונה מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית של ספק השרות כלפי הלקוח. ... בשלב [של מתן השרות ללקוח] תפקידה של [הסוכנות] הוא אמנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים". השתלשלות העניינים המתוארת בכתב התביעה, ואף בשינויים ובהתאמות ובהתאם לגירסאות העולות מכתב ההגנה ומכתב ההגנה של הודעת צד ג', מלמדים על כך שהתובע לא זכה לקבל שירות ראוי ומענה לצרכיו משנדרש לערוך שינויים בתכניות נסיעתו, בשל מצוקתו הרפואית.
האם די בכך כדי לקבוע שדין התביעה להיתקבל? התובע טוען למספר עילות תביעה (ס' 70 – 78 לכתב התביעה): הפרת חוזה וחוסר תום לב – כי ציפה לקבל את המוצר שרכש במועדו המדויק וללא כל סחבת, טרטורים ועגמת נפש.
רשלנות ומחדלים – כדי לזכות בפצוי מכח עוולה נזיקית זו על התובע להוכיח כי הנתבעת וחברת התעופה הפרו סטאנדרט היתנהגות סביר וכי אין לייחס לו אשם תורם.
...
משכך, דין התביעה להדחות וכפועל יוצא מכך גם דין ההודעה לצד ג'.
יחד ע זאת, מציין בית המשפט כי גם פרשנות הפוכה, המגבילה את אפשרות הגשתן של תביעות שכנגד ליחידים, היא ראויה ואפשרית ומשכך הוא קובע: "נראה לי, אם כן, כי בחלק מן המקרים דיון בתביעה שכנגד שהוגשה על ידי נתבע - תאגיד בבית משפט לתביעות קטנות אינה מנוגדת לתכלית החוק, ויש טעם רב באי שלילתה. סבורני כי לאור קיומם של מקרים אלה, ולא כמקרים חריגים ונדירים בלבד, מן הראוי ליתן הפתח של הגשת תביעה שכנגד על ידי תאגידים, ולהשאיר שיקול דעת לשופטי בתי המשפט לתביעות קטנות לסנן את התביעות שכנגד בראויות להתברר לפניהם כאמור." דעה שונה מצויה, בין היתר, בת"ק (ת"א) 1832/04 דיין נ' לורם (חברה לפיתוח אזור לוד ורמלה בע"מ) (1.11.04).
לכן, לאור האמור לעיל ובהתאם לנסיבות ניהול דיון זה, החלטתי שלא למחוק את ההודעה לצד ג' ולדון בה במסגרת הליך זה – למרות ששולחת ההודעה היא חברה בע"מ. נוכח התוצאה המתוארת לעיל, ולפיה נדחתה התביעה, ממילא אין משמעות מעשית להחלטה זו. בנסיבות, אין צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כך, בעוד בכתב התביעה המקורי ביקש התובע לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לו סך של 381,000 ₪ כאשר בסעיף הסעד המבוקש מבהיר התובע שם כי "בית המשפט הנכבד מתבקש להורות לנתבעים לפצות את התובע בגין הפרת חוזה עבודה, היתעמרות בעבודה, הפרת חובה חקוקה לפי חוק שויון זכויות בעבודה, התשמ"ח- 1988, חוק זכויות החולה וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, פיטורים שלא כדין, פיצוי עונשי בגין פגיעה בזכויות חוקתיות ופצוי כספי עקב רשלנות במילוי דוחות פציעה", הרי שבכתב התביעה המתוקן אותו מבקש התובע להגיש לתיק מבקש התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בסך של 240,000 ₪ בגין "היתעמרות בעבודה, הפרת חובה חקוקה לפי חוק זכויות החולה וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, פיצוי עונשי בגין פגיעה בזכויות חוקתיות ופצוי כספי עקב רשלנות באי מילוי דוחות פציעה". אציין כי בגוף שני כתבי התביעה הוסיף התובע וטען כי הוא זכאי לפצוי אף בגין פגיעה בשמו הטוב על ידי מי מטעם הנתבעים.
טענות התובע בנוגע להפרת חובה חקוקה עניינן בדרישת מדריכו של התובע (מטעם הנתבעת 1) באותו קורס לחשוף לפניו חומר רפואי ופרטי המוחזק בידי הנתבעת בהיותה מנהלת של מוסד רפואי על פי חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, ובנגוד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, וזכותו לפרטיות הכלולה בהוראותיו.
סעיף 93א לפקודת המישטרה קובע כי " 93א. (א) תובענה הבאה להיתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין מישטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שרותו מחמת שעת חרום, עסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המישטרה, או שיחרורו מן השרות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.
...
בהתאמה, ומשאין מדובר בעילה המצויה בתחום סמכותו הייחודית של ביהמ"ש לעניינים מנהליים ממילא איני סבורה כי יש להורות על דחיית התביעה בעניינה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, ודומני כי בהתאמה אין מנוס מפיצול הדיון בינה לבין יתר העילות המנויות בכתב התביעה, וכך אני מורה.
מכל אלו אני מורה לתובע לתקן את תביעתו ולהגיש כתב תביעה מתוקן המתייחס אך ורק לעילה הנוגעת לסוגיית הוצאת לשון הרע, הן בסעדיה, הן בזהות הנתבעים בעניינה והן בפירוט העובדתי הכלול בה, והכל עד ליום 4.7.22.
המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

ובכל מקרה, לטענתה, ההלכה היא שאפילו יתברר שעורך הדין שגה בהערכת המצב המשפטי, אין בכך כדי לחייב אותו בגין רשלנות או גרם הפרת חוזה.
דיון סעיף 7א(א) לחוק מגן דוד אדום, תש"י-1950 (להלן: "חוק מד"א") קובע: "האגודה תיגבה מי שקבל ממנה שירות פינוי חרום או ממבטחו, אגרה בשיעור שיקבעו שר הבריאות ושר האוצר; השרים רשאים לקבוע חיוב בתשלום ריבית והפרשי הצמדה והטלת קנס פיגורים במקרה של אי תשלום במועד של האגרה, כולה או מקצתה; בסעיף זה, "פינוי חרום" – פינוי בלתי מתוכנן באמבולנס או באמצעי תחבורה אחר של האגודה, עקב צורך רפואי פיתאומי, לרבות הזעקת אמבולנס לבצוע פינוי כאמור שלא הסתיימה בפנוי או שהסתיימה בפנוי נפטר ולרבות פינוי יולדת.
...
צו עיקול הוא מסוג הפרסומים המחויבים על פי דין ומשעה שהגעתי למסקנה, כי ישנו חוב תקף שלא שולם על ידי התובע, הרי שממילא צו העיקול שהוטל לשם גבייתו הוטל כדין.
לכל אלה יש להוסיף שכפי שכבר פורט, לנתבעות עומדת גם הגנת "אמת דיברתי". סוף דבר: התביעה נדחית על כל חלקיה.
התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות את הוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו