הפרת חוזה ופגיעה בפרטיות

הרקע לבקשה ביום 13.6.2019 הגישה התובעת, מי ששמשה כמעסיקתו של הנתבע (להלן – "התובעת"/"החברה"), תביעה כספית כנגד הנתבע בעילות של הפרת חובת אמון מוגברת, עבודה בנגוד לנהלי החברה שהסבה לה נזקים חמורים, הפרת חוזה עבודה, חדירה למחשבים, פגיעה בפרטיות, שלילת פצויי פיטורים, עוגמת נפש ועוד.

...

לסיכום אפנה, שוב, לבג"ץ פלונית ולדברים שנאמרו במסגרת פסק הדין על המתח בין זכות הפרטיות של מתלוננת לזכותו של נאשם להליך הוגן ולהשוואה המתבקשת בין זכותה של המתלוננת, בעניננו, ולכך שזכותו של הנתבע לעיין בתרשומות ובמסמכים שהוצגו בפני הממונה על ידי המתלוננת תהא חריג לכלל שאין לחשוף מידע שיהיה בו כדי לפגוע בפרטיותה של המתלוננת, מעבר למסמכים על מסירתם לנילון/הנתבע הורה המחוקק: "הדברים נכונים גם בהליך הפלילי, כאשר מול החיסיון והזכות לפרטיות של המתלוננת ניצבת זכותו של הנאשם להליך הוגן ולגילוי חומר שיש בו כדי לתרום להגנתו ולחקר האמת (וראו בהרחבה החלטתי בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר [פורסם בנבו] (23.1.2014); לדעה לפיה יש להרחיב את זכות העיון גם על חומר הקשור למתלוננת בתיקים פליליים ראו גם תומר אורינוב "עיון הנאשם ב'רשומות אישיות' של קרבנות עברת מין" הפרקליט נג(2) 525, 546-545, 551-550 (תשע"ה)).

על כן הבקשה להעביר את המסמכים הנוגעים להתנהלות הממונה והמנכ"ל ובכללם גם את כל ההודעות שהוצגו בפני הממונה שחלקן מופיעות בכתב ההגנה של הנתבעים שכנגד, נדחית.

סיכומו של דבר – בקשת הנתבע לגילוי מסמכים, מתקבלת חלקית.

קושי מצוי גם בהוכחת-שיעורם של מרכיבים נוספים, שנכללו בתביעה הנגדית ובהם "הפסד יום עבודה [של נתבעת 2], הפסד הישתכרות, נזקים [נוספים] עבור הפרת חוזה, פגיעה בפרטיות ועוגמת נפש" (פִּסקה 30 לכתב-התביעה-שכנגד).

...

גם דברים אלה אני מקבל.

התביעה, וזו שכנגד, נדחות.

בהתחשב בכך שהתובע גרר את הנתבעים להליך, שלא חפצו בו; ובכך שהם לא היו מגיעים לבית-המשפט אלמלא הוגשה נגדם תביעה אשר לה, כנפסק לעיל, לא היה מקום, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים, יחד ולחוד, בתוך 15 ימים מיום שקיבל לידיו את פסק-הדין הזה (ימיה של פגרת-הקיץ של בתי-המשפט באים במנין-הימים), סך של 1,500 ש"ח להוצאות-ההליך והטרחה שנגרמה.

העלאת "סיכום הפגישות" על הכתב והעברתו מהוה איפוא פגיעה בפרטיות התובע, תוך הפרת הסכם בינו לבין המטפלת.

...

חלק שלישי – הערה לפני סיום וסוף דבר הערה לפני סיום פסק הדין מתפרסם ללא שמותיהם של התובע והנתבעת.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7/3/2017 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט יחד עם שכר טרחת עו"ד בסך כולל לשניהם של 19,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

המבקשת הדגישה כי עזבה את המושכר בשל מעשה המשיב אשר הפר את הסכם השכירות ופגע בפרטיותה וללא שגרמה לנזקים במושכר.

...

בתחילתה, נעצר המשיב למשך 5 ימים; ובסופה, הוחלט על סגירת תיק החקירה בעילת "חוסר אשמה". בית-משפט קמא, לאחר שעיין במכלול החומר הקיים בתיק, לרבות חוות-הדעת ותמונות של מצב המושכר, שמע את הצדדים (ולאחר שדחה את בקשת המבקשת לייצוג בידי עורך-דין) ונתן דעתו לטענותיהם, הגיע לכלל מסקנה כי דין התביעה, להתקבל, בחלקה.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בחנתי את פסק הדין ונימוקי בית-משפט קמא, ועיינתי בתיק דלמטה באמצעות מערכת "נט המשפט", הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתגובה, וזאת- מכוח סמכותי לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018.

לעניין הנזקים במושכר – גם כאן, לא שוכנעתי להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית-משפט קמא אשר מצא, מנימוקיו, לקבל את טענת המשיבים לקיומם של פגמים במושכר, בין היתר על יסוד תמונות המושכר וגרסאות הצדדים.

לאור האמור, מטעמים אלו, בהתחשב בסכום פסק-הדין, אשר הושת במשורה ובאופן מתון, ומשלא נמצאה טעות גלויה בפסק-הדין המצדיקה התערבות ערכאת הערעור - הבקשה נדחית.

5.8 באשר לחשיבות הפרטיות/הסודות לחברה עצמה - אפנה לספרו של מ' בירנהאק, [מרחב פרטי] הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה, תשע"א – שם בע"מ 120 – 121 נאמרו הדברים הבאים (ההדגשות לא במקור): "הצדקות אחרות לזכות לפרטיות אינן מיתמקדות בפרט לבדו אלא בפרט הנתון בקשר עם אנשים אחרים. כלומר במערכת חברתית. הטענה כאן פשוטה ואינטואיטיבית: מערכות יחסים מסוימות זקוקות לתנאי רקע של פרטיות שיאפשרו את מימושן המיטבי... הקשרים המצריכים פרטיות הם בראש וראשונה יחסי זוגיות וחברויות אישיות, אבל גם קשרים רפואיים שונים (רופא – מטופל, פסיכולוג – מטופל) או קשרים המושתתים על יחסי אמון (עורכת דין – לקוח, עתונאי – מקור). במקרים אלה המשפט מאפשר גם לצדדים זרים ליצור אמון באמצעות הסכם שתוכנו חובת סודיות וזו מגובה בכלל המשפטי הקובע כי הפרת ההסכם היא פגיעה בפרטיות". ועל דרך ההקש והגזירה השווה דברים אלה כוחם יפה בעוצמה שאינה פחותה גם בהתייחס להליך הגישור! באשר לחשיבות שמירת הסודות אפנה גם אל דברי כב' הש' י' עמית, בשבתו בבית המשפט המחוזי במסגרת תא (חי') 995/05, שם נדונה סודית בקשר טפולי - פלוני נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ [פורסם בנבו] (מיום 30/11/2006) שם נקבע בזו הלשון _ההדגשות אינן במקור) – "הדיסקרטיות והסודיות היא אבן הבסיס של הקשר הטיפולי, מעין אקסיומה ביחסי מטופל-מטפל, אמון שהוא הכרחי כדי שהמטופל יסכים להחשף בפני המטפל, והחשיפה בתורה, הכרחית לשם איבחון והתערבות טיפולית". ולענייננו מקל וחומר יחול כלל זה גם על הליך גישור ומגשר שהרי מגשר הוא בין בני זוג מסוכסכים בבחינת סיכסוך בתוך המשפחה.

...

מהכלל אל הפרט : לענייננו לעניין הפרת סודיות החלה על הליך גישור כאמור על ידי המגשר, מסקנתי היא כי נסיבות הפרת הסודיות , על דרך מתן תצהיר על ידי המגשר , המופנה על בית המשפט לענייני משפחה שדן בסכסוך בין התובע לגרושתו ,אליו צירף חילופי תכתובות עם התובע – הצד לגישור בפני, בהחלט מעידות על כוונה לפגוע בתובע בהתנהלותו המשפטית מול גרושתו.

במקרה דנן יש מקום במסגרת הפעלת שיקול הדעת המסור לבית המשפט ,להתייחס לפיצוי הסטטוטורי על פי חוק הגנת הפרטיות ולכפל פיצוי סטטוטורי מכח חוק זה בשל ה"כוונה לפגוע" שהייתה בהפרת חובת הסודיות מסקנה אליה הגעתי כפי שנימקתי מעלה .

באשר לפיצוי במקרה של "כוונה לפגוע" קובע סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות (הדגשה שלי – כ.ל.)) – "במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק". העובדה שהנתבע פעל ביודעין ובמכוון עת חתם על תצהיר וצירף אליו מסרונים שקיבל מהתובע במסגרת הליך הגישור מעידה על התנהלות שלא בתום לב, מביאה למסקנה על פיה יש לחייבו בפיצוי מוגבר.