הפרת חוזה ונזקים בתובלה בינלאומית

כך, קובע סעיף 10 (פטור מאחריות) לחוק התובלה האווירית: אחריותו של מוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שניגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו (הדגשה הוספה).

כך נאמר על ידי כבוד השופט יעקב צבן, "הפרוטוקולים מועידת ורשה מצביעים על כך שמנסחי האמנה לא התכוונו לכלול במונח 'איחור' מקרים בהם לא בוצע חוזה התובלה. קיימת הבחנה ברורה בין מקרים של איחור בתובלה – המוסדרים באמנה – לבין מקרים של אי-ביצוע חוזה התובלה – הנשלטים על-ידי הדין המקומי... בתי המשפט אינם מחילים את הוראות האמנה במקרים הנתפסים כאי-ביצוע מוחלט של חוזה התובלה או כהפרתו" (סעיף 17 להחלטה).

זאת ועוד, על פי דברי ההסבר להצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2011 (הצעת חוק הכנסת – 413, 31.10.2011) מטרת הצעת החוק היא לשנות את המצב המשפטי שהיה קיים עד לאותו מועד, "נוסעים שרכשו כרטיס טיסה ולא טסו בטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל ביטולה, שינוי במועדה או מסיבה אחרת, נאלצים לא אחת לשאת עקב כך בהוצאות כספיות... הדין הקיים אינו נותן מענה ראוי למצב זה: כך, לפי חוק התובלה האווירית, התש"ם-1980, שהחיל את האמנות לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה אוירית בין-לאומית באויר שנחתמו בוורשה ובמונטריאל, אחריותו של מוביל אוירי לנזק שניגרם לנוסע מוגבלת למצב של איחור בטיסה, בתנאים כמפורט באותן אמנות, ולפצוי כספי בסכומים קבועים שאינם משקפים בהכרח את מידת הנזק שניגרם לנוסע ..." (מתוך דברי ההסבר, הדגשה הוספה).

...

סוף דבר סיכומו של דבר, לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, המסקנה היא, שהבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, כפי שנוסחה וכפי שהוגשה, אינה מגלה עילת תובענה ולא מצאתי שישנה אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה.

לפיכך, הבקשה לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית - נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב 25 אפריל 2022 סע"ש 61341-02-22 תים תובלה בינלאומית בע"מ נ' ביטאר לפני כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ נציג ציבור עובדים מר גבריאל נבו נציג ציבור מעסיקים מר יצחק קוגמן המבקשת תים תובלה בינלאומית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אורי ויזנברג ומיכל דה מונטה אליהו המשיב הישאם ביטאר ע"י ב"כ עו"ד באסם חתו החלטה

בפניותיו ללקוחות של המבקשת, ובפניותיו למבקשת בשם לקוחותיה בנוגע לסכומים ששולמו על ידם או אמורים להיות משולמים למבקשת, וכן בתביעתו בשמם של לקוחות המבקשת להשיב את הסכומים ששלמו למבקשת – הפר המשיב את הסכם העבודה.

לפי עדותו של מר פנגס מדובר היה במשבר שגרם לנזק, ואולם הוא לא ידע להציג לפנינו את הנזק שניגרם לכאורה למבקשת מפעילותו של המשיב, הוא לא נקב בשמות הלקוחות שעזבו את החברה, וכך העיד בעיניין: "ש.        כיצד אתה יכול להיות בטוח שמדובר בעקבות הפעילות של המשיב ולא מסיבה אחרת; למשל מחיר יותר זול שהוצע?

...

במקרה דנן, אנו סבורים כי כדי למנוע מהמשיב להמשיך בהתנהגותו המפרה ולפגוע בעסקה של המבקשת מחד גיסא, וכדי לא לפגוע בחופש העיסוק של המשיב בצורה לא מידתית מאידך גיסא, ולאחר איזון מכלול השיקולים יש הצדקה במתן צו מניעה זמני למשך שנה אחת האוסר על המשיב – בעצמו או באמצעות צד ג' – ליצור קשר עם לקוחות המבקשת – שהיו הלקוחות שלה עד למועד סיום עבודתו אצלה – כדי לתת להם שירות משפטי או לייצג אותם בהליכים נגד המבקשת.

ואולם, אין בידינו לקבל את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לתת ללקוחות המבקשת, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום עמילות מכס או בתחום השילוח, מכיוון שמדובר בתניה שבהסכם עבודה אשר מגבילה באופן לא סביר את חופש העיסוק של המשיב, ולא מתקיימים יתר התנאים הנדרשים בפסיקה.

לסיכום הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

התובעת חברה העוסקת בתובלה ימית בינלאומית, היתקשרה עם נתבעת מס' 1 (להלן "הנתבעת") בהסכם חכירה שלפיו התחייבה הנתבעת להוביל באמצעות אנייה של התובעת מטענים מטורקיה לישראל ב-4 מסעות עוקבים (להלן "ההסכם").

הנתבעת ביצעה שלושה מהמסעות המוסכמים, אם כי לטענת התובעת, היא לא ביצעה את המסע הרביעי וגרמה לאיחור במסעות שהתקיימו, ובכך הפרה את ההסכם וגרמה לה נזקים בסכום 307,214 ₪, היא התביעה המונחת בפניי.

...

דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות שהוגשו בעקבותיה ובפסק הבוררות, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסוגיה הנ"ל, הגעתי למסקנה כי דין טענותיהם הנ"ל להידחות מהנימוקים שלהלן.

המסקנה היא אפוא שהנני דוחה את בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון.

התובע הגיש תובענה לתשלום סך של כ-923,000 ₪ לערך בתורת פיצויים בגין נזק שנגרם מחמת הפרת חוזה.

היא טענה כי באופן כללי עיסוקה הוא בהסדרת תובלה בינלאומית ובהסדרת שירותים נלווים עבור לקוחותיה.

...

האמור לעיל אינו יכול לאשש מסקנה לפיה נוצר קשר חוזי בין התובע לבין הנתבעת 3.

המסקנה אליה הגעתי היא כי לא היתקיים כל קשר חוזי בין התובע לבין הנתבעת 3 שעניינו הובלת (או הסדרת הובלת) המטען דנן מאוקראינה לישראל.

דין התובענה נגד הנתבעת 3 להידחות, וכך אני מורה.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 61341-02-22 03 ינואר 2024 לפני: כב' השופט בכיר כאמל אבו קאעוד מר איתן קשמון – נציג ציבור עובדים גב' יהודית טל – נציגת ציבור מעסיקים התובעת: תים תובלה בינלאומית בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אורי ויזנברג ועו"ד מיכל דה מונטה אליהו הנתבע: הישאם ביטאר בעצמו פסק דין

השאלות שהתעוררו נוגעות בעיקרן להפרת הסכם העבודה בין הצדדים, להקף חובת הנאמנות וחובת תום הלב של עובד כלפי מעסיקתו, ולהשלכותיה של הפרת חובה זו. כמו כן, עלתה השאלה האם העובד גזל סודות מסחריים של התובעת בנגוד לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט -1999 (להלן – החוק), והאם התובעת זכאית לסעד ציווי, כמו גם לסעד כספי בגין הפרה זו. נביא להלן את הטענות שהעלו הצדדים, נתאר את עיקר הדיון שהתקיים, ונפרט את הכרעת בית הדין.

גם בהיבט של כללי האתיקה החלים על הנתבע בהיותו עורך דין, ברי כי הנתבע פעל בחוסר תום לב. אמנם טענות התובעת להקף הנזק הכלכלי שניגרם לה בעקבות היתנהלות הנתבע לא הוכחה, בית הדין מוסמך לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק.

...

הנתבע הוסיף טענות רבות הנוגעות לאופן הטכני בו הועברו ההודעות, המרחקים בין התכנים השונים בגוף ההודעות, בחנו את טענתו בקפידה אך לא מצאנו כי אלה מעידים על פגם באותנטיות המסמכים[footnoteRef:90].

] סעדים בשים לב לחלוף הזמן ממועד סיומם של יחסי העבודה בין הצדדים, למשך ההגבלה על פי הסכם ההעסקה בין ולהלכה הפסוקה ברי כי לא ניתן להיעתר לבקשת התובעת לצו מניעה קבוע להימנע מלפנות ללקוחותיה ובית הדין יסתפק בפסיקת פיצויים.

עוד נתבעו פיצויים בגובה 50,000 ₪ בגין הפרת הסכם עבודה חובת האמון והתנהגות בחוסר תום לב. אנו סבורים, כי העוולות אשר בוצעו על ידי הנתבע התבצעו במסכת אחת של מעשים, ואין מקום לחייבו באופן נפרד לכל פעולה שביצע וזאת בהתאם להוראות סעיף 13(ב) לחוק.