עילות התביעה המפורטות בה, הנן הפרת חובות הנתבעים כלפי החברה ובכלל זה חובות אמונים, בכובעם כבעלי שליטה ודירקטורים לשעבר, הפרת חובת זהירות, עשיית עושר ולא במשפט, עילות מדיני החוזים, עוולת גרם הפרת חוזה, גזל סוד מסחרי והפרת חובת תום הלב.
...
בראש הדברים ובאופן כללי, איני סבור שדרישות התובעות, אינן בגדר "הרלוונטי" לענייננו ואף תגובת הנתבעים לא התבססה על נימוק זה. לגבי שאלת "ההכבדה", הגם שלא עמד במרכזה של תגובת הנתבעים, אלו עמדו על טענתם, תוך שאפנה לכך שהנתבעים טענו שאין לאפשר מהלכי גילוי ועיון שהינם בגדר גילוי נאות כביכול החברה החדשה נמכרת, ואקדים כי ההיקף והפירוט שביקשו התובעות יש בו הכבדה, הגם שהנדרש הינו בגדר הרלוונטי.
התובעות היו צריכות מראש לצמצם את היקף הדרישות, ומנגד הנתבעים היו צריכים להיעתר לכל הפחות לחלק מהן.
המצב שנוצר, הביא לכך שבאופן ברור, המחלוקת במלוא היקפה ויריעת המחלוקת הרחבה שהונחה, הועברה כפי שהיא לבית המשפט לצורך התערבות בה. בנסיבות אלו מסקנתי הינה שאין מנוס, אלא להביא לצמצום רוחב היריעה ולצורך כך יינתנו הוראות לצדדים.
