הפרת חובת המדינה לספק חינוך מיוחד חינם בגני מוכש"ר

מכוחו של סעיף 2 לצוו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד רישמי), התשל"ח-1978 (להלן: צו לימוד חובה), מקבלת העותרת תיקצוב ממשרד החינוך (להלן גם: המשיב) עבור כל תלמיד הלומד בחטיבה העליונה ברשת החינוך שלה.

בכך, היא טוענת, נפגעת יכולתה לספק את השירותים הראויים לתלמידים במוסדות החינוך שלה ולצרף אליהם תלמידים חדשים.

כאמור, לדידה, הפליה זו נוצרת משום שעל אף שמבחינה פורמלית היא מקבלת את אותו תיקצוב שלו זוכים מוסדות המאוגדים כמלכ"רים, הרי שבפועל, היא נאלצת "להשיב" חלק מן התיקצוב לקופת המדינה בשל חיובה במע"מ, שעה שחובה זו איננה מוטלת על מוסדות חינוך המאוגדים כמלכ"רים.

להבחנה שבין מוסד חינוך רישמי לבין מוסד חינוך מוכר שאינו רישמי.

כן ראו: בג"ץ 8437/99 רשת גני חב"ד בארץ הקודש (עמותה רשומה) נ' שר החינוך, פ''ד נד(3) 69, 81-80 (2000); בג"צ 4805/07 המרכז לפלוראליזם יהודי – התנועה ליהדות מיתקדמת בישראל נ' משרד החינוך (לא פורסם, 27.7.2008) פסקות 2-1 לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה).

מעמדו של המסמך ושינוי המדיניות במכתביה של העותרת למשיב עלתה טענה שלפיה ההחלטה להפסיק את התיקצוב בגין המע"מ שבתשלומו חייבת העותרת מהוה הפרה של ההסכמות המעוגנות במסמך.

לעמדתי, העותרת אינה זכאית לתקצוב מיוחד בגין חבותה במע"מ. בנוסף, לא מצאתי כי מודל התיקצוב הנוהג – כשהוא לעצמו, או תוצאותיו – מפלים את העותרת לרעה או כי הם מקימים עילה להתערבותו של בית משפט זה. לבסוף, להשקפתי, משרד החינוך היה מוסמך לשקול מחדש את מדיניות התיקצוב שלו בהקשר בו עסקינן, ובנקודת הזמן הנוכחית, איני סבור כי קמה עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה שהתקבלה בסוגיה זו. נוכח כל האמור, אם תשמע דעתי, אציע לחבריי לדחות את העתירה ולחייב את העותרת לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח. המשנה לנשיאה א' ריבלין: אני מסכים.

...

נוכח כל האמור, איני סבור כי העותרת הניחה תשתית עובדתית המצביעה על כך שמודל התקצוב הנוכחי מביא לתוצאה המפלה את העותרת לרעה אל מול מוסדות המאוגדים כמלכ"רים, ומשכך, טענות העותרת בדבר פגיעה בשוויון – נדחות.

יישומם של דברים אלה בענייננו מוביל למסקנה כי לא היתה מניעה לכך שהמשיב ייבחן בשנית את מדיניותו בכל הנוגע לתקצובה של העותרת בגין חיובה במע"מ, ולאחר שקילת מכלול השיקולים הרלבנטיים, יבקש לשנות מדיניות זו, מן המועד עליו הוחלט ואילך.

לעמדתי, העותרת אינה זכאית לתקצוב מיוחד בגין חבותה במע"מ. בנוסף, לא מצאתי כי מודל התקצוב הנוהג – כשהוא לעצמו, או תוצאותיו – מפלים את העותרת לרעה או כי הם מקימים עילה להתערבותו של בית משפט זה. לבסוף, להשקפתי, משרד החינוך היה מוסמך לשקול מחדש את מדיניות התקצוב שלו בהקשר בו עסקינן, ובנקודת הזמן הנוכחית, איני סבור כי קמה עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה שהתקבלה בסוגיה זו. נוכח כל האמור, אם תשמע דעתי, אציע לחבריי לדחות את העתירה ולחייב את העותרת לשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח. המשנה לנשיאה א' ריבלין: אני מסכים.

עקרי השאלות להכרעה בבחינת הסוגיה העומדת לדיון יש להתייחס לשלוש שאלות מרכזיות: האחת – האם הופרה זכות העותרים לחינוך חובה חינם במוסד חינוך רישמי? השניה – האם עומדת לעותרים זכות למימון פרטני של כלל הוצאות הלימוד שלהם במוסדות חינוך לא-רישמיים, שיועבר לידיהם? השלישית – האם יש מקום למתן סעד אופראטיבי לעת זו בנסיבות ענין זה? הזכות לחינוך הזכות לחינוך הוכרה כזכות בסיסית של האדם עוד משחר ימיה של המדינה.

הזכות לחינוך, הזכות לשויון בחינוך, וחובת המדינה לספק חינוך יסודי חינם, מוסדרות גם באמנות אזוריות לזכויות אדם, כגון הפרוטוקול הראשון לאמנה האירופית לזכויות אדם (סעיף 2 לפרוטוקול), הפרוטוקול הראשון לאמנה האמריקנית לזכויות אדם (סעיף 13 לפרוטוקול) והאמנה האפריקנית לזכויות אדם (סעיף 17).

עם זאת, יש לזכור כי התקנות בענין זה הותקנו מכוח סמכות שבשיקול דעת הנתונה לשר בחקיקה ראשית, ועל רקע זה יש לפרשן וליישמן (ענין ועד פוריה עלית, בעמ' 216; בג"ץ 8437/99 רשת גני חב"ד בארץ הקודש, עמותה רשומה נ' שר החינוך, פ"ד נד(3) 69, 86 (2000)).

מימון חינוך חובה חינם במוסד מוכר שאינו רישמי המדינה אחראית למתן חינוך חובה על פי הדין (סעיף 7(א) לחוק לימוד חובה).

נראה, כי מורכבותם של הסוגיה והפתרונות הנדרשים להסדרתה, מצדיקים קיומו של צוות מומחים מיוחד ברשות המוסמכת, שיתווה תכנית, יקבע לוחות זמנים, ויפקח על ביצועה כדי להבטיח היתמודדות ראויה עם משימת ההתאמה של מערכת החינוך הרישמי במזרח ירושלים לצורכי התושבים בגדרי הצוו האופרטיבי שיוצא בעתירה זו. היערכות לתיקון הפגם – מסגרת הזמנים תיקון הפער הקיים בקיום חובתה של המדינה להבטיח חינוך רישמי חינם לכל הזכאים לכך בכל איזורי הארץ, ובמזרח ירושלים בכלל זה, היא מטרה לאומית המצויה בעדיפות עליונה.

...

לאחר ששמענו את נימוקיו, נענינו לבקשה.

שוכנענו כי מעורבותו של בית המשפט בשלב הזה מוצתה ואין בה כדי לקדם את פעילותם החיונית של המשיבים.

יצוין כי בעתירה שלפנינו לא הייתה מחלוקת בין הצדדים בשאלת החובה ליתן חינוך חינם גם לילדי מזרח ירושלים, אלא הדיון התמקד במידת ואופן יישומה של חובה זו. אשר על כן התוצאה האופרטיבית שהוצעה על ידי חברתי, השופטת א' פרוקצ'יה, מקובלת עליי.

בעתירה שלפנינו נטען כי המדינה הפרה את חובתה לספק חינוך מיוחד חינם לילדים בגני ילדים במסגרת החינוך המיוחד המוכש"ר. לפי הטענה, המדינה תיקצבה את אלה האחרונים בחסר בכך שהתקצוב לא התבסס על מאפייני הגננות בפועל אלא על פרופיל אחיד ארצי לפי מודל תיקצוב נורמאטיבי; וכי היתנהלות זו לוקה בהפליה פסולה כלפי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים המתחנכים בגני חינוך מיוחד מוכש"ר לעומת אלה המתחנכים במסגרת מקבילה במוסד חינוך רישמי (להלן: המוסדות הרישמיים או החינוך המיוחד הרישמי).

...

שכר בהתאם למקובל בחינוך הרישמי כמפורט לעיל, אין מחלוקת שבית הספר הוא מוסד מוכר שאינו רישמי המקבל תקציבים מהמדינה.

בפסק הדין בעיניין שמחה בוסי[footnoteRef:20] התעוררה השאלה האם התקנות מקימות למערערות - עובדות של מוסד חינוך לא רישמי ומוכר, "זכות תביעה עצמאית לתשלום משכורותיהן, לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רישמיים". בית הדין הארצי, בדעת הרוב מפי השופטת רונית רוזנפלד, קבע אמנם כי התקנות אינן מקימות עילת תביעה עצמאית ונפקות הפרתן היא במישור המינהלי, אך לתקנות נפקות במישור יחסי עובד ומעביד שבין המוסד הלא רישמי המוכר לבין עובדיו.

בטבלה פירטנו בעמודה הראשונה את הרכיבים אשר שולמו לתובעים או חלק מהם, בעמודה השנייה פירטנו את רשימת הרכיבים שהתובעים טוענים כי שולמו להם בחסר והרכיבים שלא שולמו כלל ובעמודה השלישית פירטנו את רשימת הרכיבים אשר לטענת משרד החינוך מקבול לשלם בחינוך המוכר שאינו רישמי: תוספות וגמולים ששולמו על ידי הנתבעת הפרישי תוספות וגמולים בהתאם לתביעה פירוט הזכויות החלות בהתאם לעמדת משרד החינוך ביגוד ביגוד ביגוד גמול חינוך כיתה גמול חינוך כיתה גמול חינוך כיתה גמול ניהול גמול ניהול גמול ניהול גמול רכוז חינוך חברתי גמול רכוז חינוך חברתי גמול רכוז חינוך חברתי גמול רכוז מיקצוע גמול רכוז מיקצוע גמול רכוז מיקצוע הבראה הבראה הבראה הסכם מסגרת הסכם מסגרת הסכם מסגרת 87 השלמה למינימום השלמה למינימום   טלפון טלפון טלפון נסיעות נסיעות נסיעות שכר משולב שכר משולב שכר משולב תיגבור הוראה תיגבור הוראה תיגבור הוראה 94 תוספת 2001 תוספת 2001 תוספת 2001 תוספת 2008 תוספת 2008 תוספת 2008   תוספת 2011 תוספת 2011   הפרש 2011     גמול תואר     גמול כפל תואר גמול כפל תואר   לווי הסעות תלמידים     גמול הישתלמות גמול הישתלמות   גמול פיצול גמול פיצול   אחזקת רכב לתובעת1 בלבד   גמול רכוז שכבה   גמול רכוז שכבה תוספת מעונות   תוספת מעונות תוספת ותק   גמול רכוז מעבדה     גמול אחראי ביטחון     גמול אימון     גמול ניהול לסגן מנהל     גמול ייעוץ     תוספת חינוך מיוחד     גמול לבעל תואר מ"א ודוקטור     תוספת מורה אם בשיעור 10%     מענק יובל     הפרשות לקרן הישתלמות     הפרשות לקרן פנסיה     תשלום בגין חודשי הקיץ והפגרות עיננו הרואות, כי הנתבעת שילמה בפועל לתובעים את מרבית הזכויות (הגם שלא בשיעור הנתבע) אשר לטענת התובעים מגיעים להם ואשר מקובל לשלם בחינוך המוכר שאינו רישמי.

אין בידנו לקבל את טענותיה של הנתבעת בעיניין זה. כאמור, הנתבעת הנה עמותה המפעילה גני ילדים ובתי ספר במזרח ירושלים, אשר נועדו לשרת את תושביה הערבים, אשר יש להם מעמד מיוחד בישראל - בעלי מעמד של תושבי קבע.

] בית המשפט העליון הכיר בכך כי תמונת מצב החינוך במזרח ירושלים הנה תמונה מורכבת וקשה, לפיה החובה להעמיד חינוך רישמי חינם אינה נענית על ידי הרשויות המוסמכות במלואה בשל מחסור במבנים ובמערך הוראה מספק, ונותרים בחלק זה של העיר ילדים רבים שהוריהם מבקשים לשלבם בחינוך הרישמי ואינם נענים[footnoteRef:31].

מוסדות החינוך הלא רישמי במזרח ירושלים באו לענות על צורך חיוני, שבלעדיו לא הייתה מסגרת חינוכית מספקת לתושבי מזרח ירושלים.

...

כאמור לעיל, נדחית גם תביעתה של התובעת לפיצויים בגין פגמים בהליך השימוע.

לתובע 2 פיצויי פיטורים הפרשי שכר חלף הפרשה לקרן השתלמות חלף הפרשה לפנסיה כאמור לעיל, התביעה לפיצוי בגין פגמים בהליך השימוע נדחית.

כאמור לעיל, התביעה לפיצויים בגין פיטורים לאחר ה- 31.5 נדחית.