לטענת כאל, היא עמדה בכל חובות הגילוי החלות עליה, ובכלל זאת לפי כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב-1992) (להלן: "כללי הגילוי הנאות"), כאשר כל תנאי ההיתקשרות, ובכלל זאת הסבר על הסדרי האשראי ותנאיהם ודבר קיומה של בררת המחדל לתשלום עדיף - מצויינים באופן מפורש בהסכם ההצטרפות, וכאשר כל המסמכים נשלחו אל המבקש בדוא"ל, בהסכמתו ובהתאם להוראות כלל 4 לכללי הגילוי הנאות, ובהתאם נשלחים אל כל הלקוחות המתקשרים עם כאל.
כאל הוסיפה וטענה, כי יש מקום לדחות גם את הטענות החוזיות לגופו של עניין, הן משאלו נטענו בעלמא, והן מאחר וכאל עמדה בכל חובות הגילוי ועל כן לא ניתן לטעון להטעיה או לחוסר תום לב. כאל הכחישה את הטענות בדבר הפרת חובה חקוקה של חוק כרטיסי אשראי והוראות תקנות 4 ו-5 לתקנות כרטיסי חיוב, המסדירות את ענין חובת מסירת המידע החלה על מנפיק כרטיסי אשראי, בכל הנוגע לדווח על עיסקאות בכרטיס האשראי לרבות הפרטים שיש לפרט במסמך העסקה (החשבונית).
יודגש כי המבקש, במסגרת בקשת האישור, לא טען כנגד עצם מסלול האשראי מסוג "עדיף" אותו מעמידה כאל לרשות לקוחותיה, מסלול אשר אושר על ידי המפקח על הבנקים, ואך מיקד טענותיו בדבר העידר מתן מידע ראוי הנוגע לתנאי מסלול זה.
האם יש מקום לקבוע חובת הסבר בעל פה אודות תנאי האשראי במעמד החתמת הלקוח על מיסמכי ההיתקשרות?
בבקשת האישור עצמה לא נטענה הטענה בדבר קיומה של חובת גילוי בעל פה באופן מפורש, ואולם בסעיף 25 לבקשת האישור, המפרט את העילות, צוין כדלקמן:
"ההצעה וההתקשרות עם הצרכן נעשית בקופות המרכל ללא הצגת תנאי ההיתקשרות, בין בעל פה ובין בכתב, תוך ניצול המצב כדי למנוע כל בחינה מצד הצרכן של תנאי ההיתקשרות בכלל וכל הקשור למסלול האשראי נשוא הליכים אלה בפרט".
במסגרת הסעדים שהתבקשו לא נכלל סעד מפורש של גילוי בעל פה, ואולם צוין בסעיף 42.5.4 כדלקמן:
"לחייב את המשיבות למסור לכל חברי המועדון ולכל המצטרפים לכרטיס האשראי, במעמד ההצטרפות (ובאשר לחברים קיימים, לאלתר) פירסום קצר ותמציתי באופן בהיר לאדם הסביר שאינו מומחה של מסלולי החיוב השונים במסגרת כרטיס האשראי ושיעורי החיוב".
בתגובתו לתשובת המשיבות לבקשת האישור ציין המבקש כי "מיותר להוסיף כי נציג המשיבות אשר צירף את המבקש לכרטיס האשראי לא אמר דבר וחצי דבר בנוגע לתנאי הכרטיס ומסלוליו" (סעיף 3.2.1).
כך, בתגובה להתייחסות המבקש בעדותו לפיה הוחתם בקופה, ציינה ב"כ המשיבות כדלקמן: "הם טוענים שהייתה חתימה בקופה. לא הייתה חתימה בקופה. אנחנו לא מחתימים בקופה. יש הוראות של בנק ישראל שאנחנו פועלים לפיהם" (ראו עמ' 22 לפרוטוקול).
...
סוף דבר
בקשת המבקש לאשר ניהול התובענה כייצוגית נדחית.
ואין בידי לקבוע, כי קיים בסיס עובדתי ומשפטי אשר יצדיק ניהול התובענה כייצוגית.
בכל מקרה אין בידי, במסגרת החלטה זו, כדי להתייחס לשאלה זו, מה גם שנחה דעתי כי הסדרי האשראי מפוקחים על ידי הרגולטור.
