הפרת זכויות קניין רוחני בשעונים

עקרי העובדות וטענות הצדדים בכתב התביעה מבקשים התובעים, בין היתר, להורות על מינוי דרקטור חצוני במקומה של נתבעת 3; להורות על החלפת מנכ"ל החברה הנתבע במנכ"ל מקצועי המוכשר לתפקיד; להורות לנתבעת לחשוף בפני דירקטוריון החברה את מיסמכי הנהלת החשבונות ומצבה הכספי של החברה; ליתן צו האוסר על הנתבע להעסיק או למנות נושאי משרה או עובדים מטעמו בחברה מבלי שהתקבלה על כך החלטה כדין במוסדות החברה; להורות על רישום והעברת כל הפטנטים והקניין הרוחני (IP) של החברה, אשר נרשמו תוך הפרת חוזה על שם נתבעים 2 ו-3 או מקורביהם, ולהעבירם על שם הנתבעת, וכן להורות כי מעתה והלאה כל פטנט או קניין רוחני שיווצר בחברה יירשם על שם החברה בלבד; ליתן כל צו או סעד אחר לשם הסרת הקפוח והפגיעה בתובעים ולהורות על כל סעד שייראה לבית המשפט ראוי וצודק בנסיבות העניין, ועוד כמפורט בפרק א' לכתב התביעה.

בי. אם. הנתבע הוסיף כי "לא רציתי שריאן יסע לבד, אלא שיהיה עד נוסף וזה עזר לנו מאד" (שם, שורה 16).הנתבע הוסיף עוד כי השעון שעליו הותקנה הטכנולוגיה נימסר לנציגי גוגל, נשאר בידיהם ולא הוחזר גם כשהתבקשה החזרתו.

הם הוסיפו כי גם הסכם ההשקעה משנת 2010 (נספח ז' לתצהיר אדרעי) קובע כי זכויות הקניין הועברו ונמסרו לידי החברה, ועולה ממנו כי התמורה עבור רכישת המניות כוללת גם את רכישת הפטנטים המופיעים ברשימה שצורפה להסכם הקניין הרוחני, אולם בפועל הפטנטים לא הועברו, חלקם רשומים על שם הנתבע וחלקם על שם קרובי משפחתו.

...

בנוגע לפיתוחים אלה שנעשו על ידי הנתבע בעודו עובד כמנכ"ל החברה, ומקבל שכר ממנה, אני סבורה שיש לראותם כפיתוחים שנעשו במהלך ובמסגרת עבודתו של הנתבע בחברה, ולפיכך, כל עוד לא הוסכם במפורש אחרת, הם שייכים לחברה.

בשל מעמדו הדומיננטי של הנתבע בכל הנוגע למהות עיסוקה של החברה, אני סבורה שהאיזון הנכון במקרה זה יימצא לא בהחלפת המנכ"ל או שינוי יחסי הכוחות בדירקטוריון, אלא בהגברת אפשרות המעורבות והפיקוח של בעלי המניות – התובעים, באמצעות הדירקטוריון, על הנעשה בחברה.

לאור כל האמור אני מורה דלקמן: לעניין הפטנטים והקניין הרוחני – באופן עקרוני על הנתבע להעביר את הפטנטים והקניין הרוחני הקשורים לטכנולוגיה לבעלות החברה.

על רקע תלונה להפרת סימן מסחר שהוגשה למשטרת ישראל מטעם בא-כוחן של חברות Michael Kors ו-Hugo Boss (להלן: מייקל קורס ו-הוגו בוס, בהתאמה), ערכה משטרת ישראל ביום 6.11.2019 חפוש בבית העסק, ובמהלכו תפסה 548 שעוני יד – מתוכם 384 שעוני חברת מייקל קורס ו-164 שעוני חברת הוגו בוס, אשר לגביהם התעורר חשד כי הם מזויפים (להלן: השעונים או התפוסים).

בהתייחסותו של המבקש למתווה, ציין כי לדידו יש להתייחס באופן שונה לאפשרות לחלט ולהשמיד חפצים שנתפסו במסגרת הליכים העוסקים בקניין רוחני, שכן בהליכים אלו קיים צד אזרחי (בעל הזכויות, אשר התלונן) המסוגל לעמוד על זכויותיו, בעוד שלמשטרת ישראל ולפרקליטות אין את המומחיות הנדרשת לצורך זהוי מוצרים מפרים, כך שהן נאלצות להתבסס על חוות דעת מטעם מומחי בעלי זכויות היוצרים, בלא אפשרות להפעיל שיקול דעת אפקטיבי.

...

מטעם זה אף אין בידי לקבל את טענת המבקש כי היעדר ההתייחסות לשאלת גורלם של השעונים התפוסים במסגרת ההסדר המותנה, עוררה בו ציפייה כי אלו יוחזרו לידיו.

ואולם, משנמנע המבקש מלהציב דרישה לחקור את מומחי המשיבה בחקירה נגדית – הרי שיש לראות בו כמי שוויתר על כך. כאמור, בחינת חוות הדעת, הובילה את בית משפט השלום, כמו גם את בית המשפט המחוזי אשר אישר את החלטתו, לבכר את חוות הדעת מטעם המשיבה, ולאחר עיון בחוות הדעת השונות, לא ראיתי להתערב במסקנה זו. המבקש טוען לעניין זה כי לא עמד על חקירתם הנגדית של עורכי חוות הדעת מטעם המשיבה משום שלא ידע שמטרת ההליך היא לבחון את האפשרות לחלט את התפוסים.

לפיכך דין בקשת הרשות לערור להידחות.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערר להידחות.

כך, במאמר "הזכות לאנונימיות, זכות הגישה לערכאות סמכות טבועה ומה שבניהם" (מחקרי משפט כט 309 (2013)) מיפרט המחבר אמל ג'בארין את שלושת קבוצות השיקולים שיש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה בדבר הוצאת צו המורה לספקית תיקשורת לחשוף זהותו של משתמש אנונימי ברשת: "הקבוצה הראשונה עניינה בשיקולים הנוגעים למשתמש האנונימי ולאנונימיות בכלל. השופט ריבלין עמד על חשיבות האנונימיות למימוש, לקידום ולהגנה על זכויות חוקתיות חשובות כמו חופש הביטוי והזכות לפרטיות. זאת ועוד, הוא הצביע על תפקידה החשוב של האנונימיות בהתפתחות רשת האנטרנט ובהגעתה למעמדה כיום; הקבוצה השנייה כוללת שיקולים הנוגעים לזכויותיו המהותיות של הנפגע אשר נפגעו מן התוכן האנונימי, כגון הזכות לשם הטוב, לפרטיות או לקניין רוחני; הקבוצה השלישית עוסקת בשיקולים הקשורים לספקיות השרות, כגון הזכות לחופש העיסוק, שכוללת את הזכות לנהל את עסקיהן כרצונן". מן הפרט אל הכלל: הפרופילים "דואק דואק המוניטין" ו-"חדשות הקריות": עבור הפרופילים הללו מצאו חב' פרטנר וחב' פרטנר נייחים גורם רשום אחד בלבד.

בספרם "דיני לשון הרע - הדין המצוי והדין הרצוי" בעמ' 259 (2019) הסבירו המחברים חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר ובועז שנור, כי: "לכל מחשב המחובר לרשת מוקצה מספר (IP – Internet Protocol) המציין את כתובתו ברשת ומשמש לזיהויו. הגלישה במחשב מותירה עקבות המתבטאים בכתובת - IP של מחשב הגולשים, ואחריהם ניתן לנסות להיתחקות". אולם, כפי שהבהיר המחבר מיכאל בירנהק במאמריו "חשיפת גולשים אנונימיים ברשת" (חוקים ב 51), בעמ' 58: "ספקי תיקשורת מקצים את הכתובות ללקוחותיהם על בסיס דינאמי. ההקצאה נעשית בעצם היהתחברות לרשת האנטרנט באמצעות הספק ולכן אין צורך שהגולש ידע על קיומה של ההקצאה או על מספר ה-IP עצמו. מחשב שמחובר ברגע מסוים לרשת האנטרנט באמצעות ספק הגישה יקבל כתובת IP למשך הגלישה. כאשר יתנתק תחזור הכתובת לספק השרות ותהיה פנויה להקצאה לגולש חדש. זו כתובת IP דינאמית. כאשר מדובר בכתובת IP קבועה כל העת, המיועדת רק לשימושו של גולש מסוים, היא נקראת כתובת סטאטית". על כן, מדגיש בירנהק בספרו [מרחב פרטי] הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה (תשע"א), בעמ' 343 כי אדם המחזיק בכתובת IP של המעוול כלפיו יכול: "לשים פעמיו לספק שירות הגישה ולבקש בדיקה במאגר הנתונים שלו, ככל שהמידע נשמר שם. אם המידע נשמר אצל הספק, הרי הוא יכול לבדוק למי מגולשיו הקצה את כתובת ה-IP הנדונה. ההצלבה אפשרית אם ספק השרות יודע את פרטי לקוחותיו – נתון שקיים בדרך כלל מטבעו של השרות – ואם שמר את נתוני הקצאת הכתובת IP. מאחר שההקצאה היא כיום ברובה דינאמית, המידע צריך להיות מדויק ברמה גבוהה. לא די לשאול למי הוקצתה כתובת ה-IP ביום מסוים, אלא יש לבחון את ההקצאה בדיוק של שעה ודקה". ואכן, הפסיקה עמדה על קושי זה בבר"ע (מחוזי-חי') 850/06 רמי מור נ' ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET -מערכת הפורומים, פס' 42-44 לפסק דינו של השופט עמית (נבו 22.4.2007): "רק ספק הגישה יכול לדעת לאיזה משתמש שייך ה-IP ולשם כך עליו לדעת את השעה המדוייקת, עד לרמת השניה בה נעשה הפירסום המשמיץ, כי בעידן האנטרנט המהיר, אותה כתובת IP עשויה לעבור בין מספר משתמשים במהלך דקה. העדר סנכרון מדוייק בין ספק הגישה לשעון הפורום, עלול להביא לטעות בזיהוי [...] מכאן, שבשיקולי בית המשפט אם להורות על חשיפת זהותו של הגולש-הנתבע, יש ליתן את הדעת לכך, שחשיפת ה-IP וחשיפת שמו של המשתמש, עשויה להיות אך קדימון לשורה של הליכים נוספים כמו [...] בדרך לכל אלו, חשיפת המידע עשויה להוביל למספר אנשים שעשויים למצוא עצמם מול הליכים משפטיים ללא עוול בכפם, תוך פגיעה בפרטיותם. מטעם זה, גם אם בית המשפט נעתר בתחילת הדרך לבקשה, רשאי בית המשפט לשנות את החלטתו בכל נקודת זמן בהמשך הדרך, ככל שהליך חשיפת זהותו של הנתבע כרוכה בקשיים טכניים או בהכבדה יתרה על ספקי הגישה או על צדדים שלישיים" (ר' גם ת"א (שלום-ת"א) 165617-09 ישראל סורין שוחט נ' אלעד קושניר (נבו 20.9.2016)).

אולם, מתוך כיבוד העיקרון של זכות הגישה לערכאות, והרצון לאפשר לדואק את יומו בבית המשפט (עליה עמדתי בהרחבה בהחלטתי מיום ה-12.1.2023) – אאפשר לו היזדמנות נוספת להגיש לחב' פרטנר וחב' פרטנר נייחים תאריך ושעה מדויקים בהם ידוע לו כי נעשה שימוש בפרופיל הפייסבוק המפר – במטרה לצמצם את כמות הגורמים למינימום האפשרי.

...

לפיכך, דין בקשתו של דואק לדחייה (בירנהק "גבולות האנונימיות של ה״אחד שיודע״" הארת הדין ה 1, 16-17 (התשס"ט)).

סוף דבר: דין הבקשה עבור הפרופילים "יוסי דואק המוניטין" ו-"חדשות הקריות" להתקבל בחלקה.

דין הבקשה עבור הפרופיל "יוסי דואק (יוסקה הנוכל)" – להידחות במלואה.

עניינה של התביעה שבפניי בטענות בדבר הפרת זכויות קניין רוחני של התובעת בשעוני "ROLEX", וזאת מאחר שבמשלוח שהגיע מסין עבור הנתבעת, נמצאו, בין היתר, 750 שעוני "ROLEX” הנחשדים כמזוייפים.

...

עם זאת, לאור העובדה שהנתבעת הודתה שייבאה (בטעות) שעונים מזויפים שנחזים להיות מתוצרת התובעת, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומצווה על הנתבעת להמנע מכל שימוש בלתי מורשה, במישרין ובעקיפין בסימן המסחר ROLEX ובכל סימן הדומה לו, וכן בכל אחד מסימני המסחר המפורטים בסעיף 11 לכתב התביעה, לרבות ייבוא, שיווק, הפצה, מכירה וכל שימוש מסחרי בלתי מורשה אחר.

המוצרים של המבקשת 1 הם בעלי שני מצבים – מקדח מסורתי שקודח ויוצר חור בעצם בסיבוב עם כיוון השעון ומקדח שקודח ומבצע פעולת דחיסה בסיבוב נגד כיוון השעון.

הובאו ראיות מספקות לקיומה של עילת תביעה– למבקשות קיימות זכויות קניינות רשומות – פטנטים והמשיבים במעשיהם מפרים זכויות אלה.

המומחה פירט בהרחבה את טענות המבקשות בדבר ההפרות המבוצעות על ידי המשיבים; תיאר את המוצר המשווק על ידי המשיבים; פירט את הקניין הרוחני של החברה הקוריאנית; תיאר את התהליך המתבצע עם שתלים דנטאליים וטכניקות האוסאודנסיפיקציה הקיימות; תיאר את המקדח של החברה הקוריאנית וערך מפוי של התביעות.

...

אשר על כן, הבקשה לסעד זמני נדחית.

המבקשות ישלמו למשיבים הוצאות בסך של 20,000 ₪.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.