מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת זכויות יוצרים בתמונות מופע של אמן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

מן החומר שהוגש לתיק, לרבות הסדר הפשרה שקבל תוקף של פסק דין ביום 24.2.16, עולה בבירור כי בעת הגשת התביעה ייחוס התמונות באתר עדיין היה על שמה של גב' טל. דיון והכרעה אלו הן, איפוא, השאלות הטעונות הכרעה: למי הבעלות בזכויות היוצרים בתמונות, והאם הופרה זכות היוצרים של התובע בהן? האם הופרה זכותו המוסרית של התובע בתמונות ואם כן, מי אחראי להפרה זו? מהו הפצוי לו זכאי התובע בשל ההפרה, אם בכלל? זכות היוצרים בתמונות התובע טען כי זכות היוצרים הבלעדית בתמונות היא שלו ושלו בלבד.
החוק מכיר במפורש בזכות יוצרים על יצירת צלום (ראו הגדרת "יצירה אמנותית" בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007 (להלן: "החוק" או "חוק זכות יוצרים"), הכוללת יצירת צלום, וכן הגדרת "יצירת צלום"), ובילבד שעומדת היא בתנאים המינימאליים של מקוריות ויצירתיות כתנאי להגנה.
כזכור, יניב עתר לפצוי ללא הוכחת נזק בגין 4 מופעים של 2 תמונות שצילם, במסגרת הכתבה (3 מופעים של 2 תמונות בכתבה עצמה ועוד מופע אחד של תמונה במסגרת סירטון הווידאו), אותם מצא לתחום לשלוש הפרות.
...
סיכום סוף דבר, על אף שקבעתי כי זכות היוצרים הקניינית בתמונות הוקנתה לנתבע 1, אני סבורה שבפרסום התמונות בכתבה ב – Ynet ללא ייחוסן לתובע הפר הנתבע 1 את זכותו המוסרית של התובע בהן.
לפיכך אני מקבלת את התביעה נגד הנתבע 1 ומחייבת אותו לשלם לתובע פיצוי בסך 9,000 ₪.
התביעה נגד הנתבע 2 (אשר ניהל הגנה משותפת עם הנתבע 1 ויוצג ע"י אותו עו"ד) – נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובע טוען, כי הנתבע הוסיף לעשות שימוש בתמונה של הדוגמנית עדן בארבע מופעים שונים באתר הפייסבוק שלו, ופירסם תמונה נוספת שצולמה על ידו של הדוגמנית ספיר בשני אתרי האנטרנט שבבעלותו (העתק התמונות וצילום מסך מאתר הפייסבוק ומאתרי האנטרנט של הנתבע צורף כנספחים ח' - י' לכתב התביעה).
באשר לקיומה של זכות יוצרים ביצירה, הוראת סעיף 4(א)(1) לחוק זכות יוצרים קובעת, כי זכות יוצרים תהא, בין היתר "ביצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אומנותית...". סעיף 1 לחוק זכות יוצרים מגדיר את הביטוי "יצירה אומנותית" ככולל גם "יצירת צלום". מכאן, שהתמונות מהוות "יצירה אומנותית", כמשמעה בחוק זכות יוצרים.
אין חולק בין הצדדים, כי לאחר ההפרה הראשונה, פנה התובע אל הנתבע בדרישה להסיר את התמונה, אולם משיקוליו הוא, הגדיל הנתבע עשות עת העתיק תמונה נוספת אשר לתובע זכות יוצרים בה. לפיכך, מצאתי לקבוע, כי הגנת תום הלב אינה עומדת לו. בעיניין זה מצאתי לקבל עדות התובע, לפיה "ברגע שמחפשים תמונה בגוגל זה מוציא הרבה תמונות שגוגל מאנדקס. הדף שהנתבע הציג פה אולי תמונה אחת שלי. לא סביר שפעמיים בהפרש של חצי שנה הוא יוריד שתי תמונות שונות מאותו עמוד באתר שלי..." (עמוד 2 לפרוטוקול בשורות 14-16).
...
סוף דבר דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.
הנתבע ישלם לתובע סך של 12,000 ₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
בנוסף, ישלם הנתבע לתובע הוצאות בסך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לטענת התובעים, הנתבעת פירסמה ועשתה שימוש מסחרי בתמונות שצלמה התובעת, בהן מופיעים עיצובי השיער שעיצב התובע במופע, אשר מהוות יצירת אומנות, תוך הפרת זכויות היוצרים שלהם ופגיעה בזכויותיהם החומריות והמוסריות.
...
עבור כל חבילת הפרסום שילם לה מושיקו על פי העדויות סך של 3,500 ₪ לכל הפרסומים יחד, מעבר לכך לא הרוויחה דבר; 9) אין לייחס לתובע אשם תורם מעצם פרסום התמונות בפייסבוק, כפי שטענה הנתבעת; 10) סכום הפיצוי צריך להיות בסכום שיהיה כדי להביא לשלילת הרווח של הנתבעת מפרסום הכתבה ופגיעה מסוימת בכיסה, על מנת ליתן לה תמריץ שלא לחזור על מעשה זה. בהתחשב בכל השיקולים הנ"ל, סבור אני שפיצוי בסך 7,500 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין, והוא משקף הן את הפגיעה בזכות היוצרים והן את הפגיעה בזכות המוסרית של התובע.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: 1) את הסך 7,500 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
תביעת התובעת נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

על פי הנטען, התובע צילם את כל התמונות מושא התביעה במסגרת עסוקו הפרטי ולכן זכויות היוצרים בתמונות שייכות לו. נטען כי המועצה פירסמה חלק מהתמונות באתר האנטרנט שלה וחלק בעמוד הפייסבוק שלה, ללא רשות וללא מתן קרדיט צלום לתובע, ובכך הפרה גם את זכות הבעלות וגם את הזכות המוסרית שלו.
בעניינינו, אין מחלוקת כי התמונות מושא התביעה הן נושא לזכויות יוצרים שכן יצירת צלום נכללת כ"יצירה אמנותית" בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים.
כאשר מר חורין נישאל מה סוכם בהזמנה, הוא ענה "סוכם שאפי מצלם מופע סיום של מחול" (ש'6 עמ' 13), ובהמשך מודה כי בהזמנה לא היתה התניה על זכות השמוש של התובע בתמונות: "אני מתעכב בכוונה על הנקודה הזו כי אין מיסמך בכתב ולכן חשוב להבין מה סוכם בהזמנה, האם מעבר למה שאמרת היו סיכומים נוספים לדוגמה אתה אומר שאסור היה לו להשתמש בתמונות בגלל שמצולמים שם ילדים, האם זה הובהר בהזמנה?
...
על הנסיבות מהן ניתן ללמוד על הכוונה המשתמעת של הצדדים עמד המלומד גרינמן באורמו: "נסיבות המשא-ומתן שנוהל עובר להזמנה, פרטיו והתנהגות הצדדים יהיו לבטח רלוונטיים לשאלה אם קיימת הסכמה משתמעת בעניין זכויות היוצרים, כמו גם שאלת הנוהג בענף מסוים. נוסף לכך, יש לשקול את נושא התמורה, אשר לא נכלל, משום-מה, כתנאי לעצם תחולת הסעיף על יצירה, אף שהוא ללא ספק גורם חשוב ביותר בניסיון לרדת לכוונתם המשתמעת של הצדדים. אם שולם תמורת היצירה סכום המגלם ערך בעבור שימוש עתידי, יהיה בכך כדי לתמוך במסקנה בדבר קיומה של כוונה משתמעת , שלפיה יהא המזמין בעל זכות היוצרים ביצירה, יותר מאשר במקרה שבו שולמה תמורה צנועה או כזו היאה לשימוש חד פעמי בלבד ביצירה " (גרינמן, עמ' 497-8).
מכל מקום, איני מקבלת את הטענה.
סיכום: אני מורה על דחיית התביעה העיקרית וכן התביעה שכנגד.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינה של ההפרה הוא פרסום תמונות שצלם המשיב במופע שנערך ביום 15.7.05 בתיאטרון בתל-אביב, בו נטל חלק המבקש 4 (להלן: "אמדורסקי"), שהינו זמר אמן ויוצר.
בהמשך התבקש המשיב, על ידי המבקשת 2, להתיר לה להשתמש בתמונה אחת מכלל התמונות לשם פירסום מופע של אמדורסקי.
פרסומים אלה מהווים לדעת המבקש משום הפרה של זכויות היוצרים שלו, לרבות זכויות מוסריות ובנוסף יש בכך משום עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה ועוד.
...
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישו המבקשים את הבקשה נשוא החלטתי זו, לסילוק התביעה על הסף מחמת העידר סמכות בת המשפט המחוזי לידון בה. לאחר עיון בבקשה בתגובה ובהבהרה לבקשתי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להיתקבל מאחר והסמכות לדון בתובענה, מוקנית לבית משפט השלום, ואבהיר.
לטעמי, דין הטענה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו