הפרת זכויות יוצרים בספרות ילדים

בספר "המאטריה הגדולה של אבא", בעמוד הפנימי של העותק המפר מופיע סימון זכויות יוצרים המפנה למפיץ שהוא המוסד לטיפוח עולם הילד ברבת עמון, ירדן.

...

(על חשיבות הדימיון בין היצירות להוכחת העתקה ראו ת"א (י-ם) 9430/07 שרה שפירו נ' נעמי רגן (11.12.2011) וכן את האמור בע"א 559/69 אלמגור נ' גודיק, (14.7.70 ): "... אפשר להוכיח הפרה של זכות יוצרים לא רק על-ידי ראיות ישירות אלא גם על-ידי ראיות נסיבתיות, "כאשר לנתבע היתה אפשרות של גישה ליצירת התובע, וכאשר הדמיון בין שתי היצירות הוא כזה, שאין זה סביר להניח שדמיון זה הוא פרי מקרה או של סיבה אחרת, מלבד העתקה. יש כאן חשיבות מיוחדת להצטברות של נקודות דמיון, כי הצטברות כזו מרחיקה את האפשרות שהדמיון הוא תוצאה של איזה שהן סיבות, פרט להעתקה" (שם, 756 טענת הנתבעים כי הספרים הופצו על ידי מוסד ירדני (ששמו מופיע לצד הזכות לזכויות היוצרים בהעתקים המפרים כביכול) ולכן אינם יכולים להוות עותק מפר כיוון שהחוק הישראלי לא חל עליהם, נדחית מכח האמור בסעיף קטן (2) להגדרה של עותק מפר כפי שהיא מופיעה לעיל.

מנהל התובע העיד כי בשנת 2009 פרסם מודעה בעיתון כי הוא המפיץ הבלעדי של ספרים אלו, אך לא צורפה כל מודעה כזו או אסמכתא שיש בה כדי לתמוך בעדות בעל דין יחידה זו. המסקנה המתבקשת הינה כי לא הורם הנטל להראות כי בעת מכירת העותק המפר ידע נתבע 1 או היה עליו לדעת כי מדובר בעותק המפר את זכויות התובעות.

מסקנת ביניים – משלא הוכחה רמת הידיעה הנדרשת לגבי נתבע 1, וכן לא הוכחה עצימת עינים, יש לדחות את התביעה כנגד נתבע 1.

לסיכום 9.1 התביעה כנגד נתבע 1 נדחית.

התביעה המבקשת-התובעת הנה מחברת ומוציאה לאור של ספרים ללימוד השפה העברית, המותאמים לילדים אשר שפת אמם הנה ערבית.

לבסוף טוענת המדינה, כי פעלה והוציאה הנחיות במסגרת חוזרי מנכ"ל למיגור התופעה של הפרת זכויות יוצרים בספרי לימוד.

...

לעניין סעיף 3.4 לדרישת המבקשת – אינני רואה הכבדה מיוחדת במסירת תכניות הלימוד של בתי הספר, ובייחוד לאור העובדה כי העירייה לא התייחסה למעמדה של מנח"י כמפקחת, ואני קובע כי עליה להציגן למבקשת או לאפשר עיון סביר בהן במקום שתיקבע.

סיכום הבקשה מתקבלת בחלקה.

באשר למדינה – הרי שבהעדר כל טענה מצידה ובהעדר כל התייחסות מצידה לדרישות שנמסרו כדין מהצד שכנגד ולצו שיפוטי שניתן בעניינה – אני מורה כי יינתן צו למענה על השאלון ודרישת גילוי המסמכים מטעם המבקשת, אשר יימסר עד ליום 15.3.13.

הפרת זכויות היוצרים לטענת גרבר הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלה בספר הילדים בכך שציינו את קונטנטו כבעלת זכויות יוצרים בספר, ועוד קודם לציון שמה של גרבר.

...

בת"א 36911-07-16 ישלם התובע יגאל פנחס לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף ישלם התובע לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

בת"א 30226-11-16 תשלם התובעת אביטל סבג לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 24,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף תשלם התובעת לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

בת"א 14685-09-18 ישלם התובע אורי ארזי לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף ישלם התובע לנתבעים הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.

תביעה זו באה בעקבות פרסום והפצת מהדורה שנייה של ספר הילדים "הדבורה והדבש". להלן פרטים אודות הצדדים לתביעה זו כפי שעולים מכתב התביעה: תובעות 1-2 עוסקות בייצור, הפקה, שיווק והפצת ספרים וצעצועים לילדים.

לטענת התובעים בפרסום המהדורה השנייה של הספר הנ"ל הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים בספר הנ"ל שנרכשו ע"י התובעים בשנת 1996 וכן הפר נתבע 1 הסכם עליו חתם ביום 10.4.03 עת עזב את תובעת 1 (שהוקמה ע"י תובעים 3-4 ונתבע 1 בשנת 1995) ואף עזב את תובעת 2 (שבשנת 1997 קלטה מתובעת 1 את פעילותה).

...

יחד עם זאת, הנני קובע שעילת התביעה היחידה של תובעת 1 תהיה זו שבסעיף 28 לכתב התביעה.

לעניין זה לא די בטענה שיש לתובעת 1 נכסים ויש להיכבד ולפרט את יכולתה לפרוע הוצאות אם תביעתה, בהקף הקיים בכתב התביעה הנוכחי, תידחה, ובמיוחד כאשר יש להביא בחשבון את המסקנות דלעיל שאליהן הגעתי בהחלטה זו. אשר על כן, ובהיתחשב בסכום התביעה והקף הסעדים המבוקשים, הנני מחייב את תובעת 1 להפקיד ערבות צד ג' ע"ס 30,000 ₪ לכסוי הוצאות הנתבעים אם תידחה תביעתה.

הנני קובע את התיק לקדם משפט ליום 17.3.05 שעה 09.30 יש לדייק באשר לשעת ההופעה.

התובעת לא הוכיחה זכות של בס הגוברת על זכות המזמינים השונים ולא הציגה את ההסכמים הרלוונטיים ולא הציגה תשתית עובדתית לגבי בעלות שנותרה של בס ביצירות שנחזות כמוזמנות על-ידי מזמינים חיצוניים, הן ביחס לשתי היצירות (זו של חודורוב ומרימוביץ נחזית בעליל להיות סמל מסחרי שהוזמן על-ידי בעלי חנות ספורט זו) והן לגבי רובן ככולן של שמונה היצירות ("מלך הממבו בני בנט" שהוזמנה בעליל על-ידי מארגני המופע, "זרוק אותו לכלבים" שהוזמנה בעליל על-ידי מארגני ההצגה, "איי לייק מייק" שהוזמנה בעליל על-ידי מארגני ההצגה, "מעשה בשייך בדוי שביקר בתל אביב" שהוזמנה בעליל על-ידי המוציא לאור כעטיפה לספרון ילדים זה ביחד עם כל הציורים שבספרון זה אשר הוצג במלואו כמוצג על-ידי בא-כוח הנתבעים, "נפט נמצא בישראל" שהוזמנה בעליל כפרסומת על-ידי חברת "דובק", "תן ידך לניקיון עירך" שהוזמנה בעליל על-ידי עיריית תל-אביב-יפו), שחזקה גם עליהן כי בס לא ויתר על תשלום בגינן, כפי שמעידים קרוביו ומיודעיו על קנאותו לעיקרון זה. על זכויות שהועברו רק בחלקן, אם כך קרה, לא הוצג תיעוד תומך לצורך האמור בסעיף 5(3) לחוק זכות יוצרים.

ולסיום, הואיל ו"זכות היוצרים היא בעיקרה זכות למנוע מאדם אחר לקחת לעצמו את פרי עמלו של היוצר" (כהגדרת המלומדים COPINGER & SCONE בספרם הנ"ל), הרי יש להבדיל בין לקיחת היצירה המוגנת כאילו הייתה מקנת המפר לבין שימוש בה, שלגביו יש דרגות שונות של מידת הלקיחה ומידת בוטותם ובולטותם של השמוש והשאילה הללו (ע"א 15/81 גולדנברג נ' בנט בעמ' 822 שניתן בבית-המשפט העליון ביום 22.5.1982) ועוד.

...

גם שיקולים נוספים על אלה המנויים בהילכת גבע שניתן לראותם כרלוונטיים מאוד במקרים רבים, תומכים בתוצאה ובמסקנה אלה.

התביעה נדחית ואיתה נדחים הסעדים המבוקשים בה. עם זאת, לאור הסכמת הנתבעים לתקן את הספר בעתיד ולהוסיף את ציון הקרדיט לבס בגין שתי היצירות (שזהותו כיוצרן לא הייתה ידועה להם עובר להוצאתו לאור של הספר), אני מחייבם, יחד ולחוד, בצו עשה זה, לגרום לכך כי במהדורה הבאה של הספר, אם וכאשר תוצא ואם טרם עשו כן, יכללו בקטלוג שבסופו את ציון בס כיוצר שתי היצירות הללו (סמל חודורוב-מרימוביץ וכרזת הצירטרון).

בהצטבר כל האמור לעיל אני מחייב את התובעת, מתוך חסד עימה, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין (בסכום גלובאלי כולל) לנתבעים ביחד, בסכום (כולל כאמור) של 25,000 ש"ח בצרוף מע"מ כחוק ובצרוף הפרישי הצמדה וריבית שנתית מרבית צמודה כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.