הפרת זכויות יוצרים בספר לימוד: תביעה נגד בעל חנות

לפני תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, הפרת סימני מסחר, עשיית עושר ולא במשפט ועוולות מסחריות.

לטענתה, התברר בבדיקה שנערכה לספרים כי איכות ההדפסה של הספרים המזויפים ירודה, עטיפת הספר מודפסת באופן לא אחיד, פנים המוצר הוא באיכות צלום ירודה, האותיות לא ברורות ועבות וההדפסה אינה "נקיה". התובעת טוענת כי ספר הוא יצירה ספרותית הזכאית להגנה בהתאם לחוק זכויות יוצרים וכי בהתאם לחוק, בעל זכות היוצרים הוא הגורם היחיד אשר יכול לבצע פעולות או להתיר לאחר לבצע פעולות ביצירתו.

לטענת התובעת, הנתבעים החזיקו עותקים מזויפים של ספרי התובעת לשם הפצתם לציבור, שיווק ומכירה שלהם באופן מסחרי ואף שכרו מחסן לשם כך. פעולות אלו נעשו ללא אישור ומבלי ששולמה לתובעת תמורה ועל כן, הפרו הנתבעים את זכויות היוצרים של התובעת והתעשרו שלא במשפט על חשבונה.

לטענתם, החנות האמורה, היא חנות ספרים קטנה אשר נימצאת בקשיים ואף עברה ארגון מחדש במטרה להפוך אותה לבית דפוס תוך הפסקת מכירת ספרי לימוד.

הנתבעים הכחישו את העוולות המיוחסות להם בכתב התביעה ועתרו לדחיית התביעה כנגדם.

...

התובעת העריכה את נזקיה כתוצאה מפגיעות אלו, בסך של 200,000 ₪ לצרכי אגרה ועתרה כי הנתבעים ישלמו פיצויים בסך זה בגין מעשיהם.

משכך, הוא אינו נושא באחריות ודין התביעה כנגדו להידחות.

 לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 150,000 ₪.

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע בגין הפרת זכויות יוצרים בחמשה ספרי לימוד בשפה הערבית.

מט"ח הנה בעלת זכויות היוצרים בספרים נשוא התביעה (להלן: "הספרים המפרים"): א. ערבית שפתנו לכיתה ד'.

בעלי החנויות והסיטונאים מכירים היטב את המפיצים הבלעדיים של ספרי מט"ח ומודעים לכך שרק רכישה ממפיצים אלו הנה רכישה ודאית של ספרים מקוריים.

...

לכן גם הטענה הנוספת של הנתבע שבדו"ח הפקדת המוצג במשטרה נרשמו 130 ולא 131 ספרים, ולכן אין אמינות להליך שמירה קפדני על העותקים שנתפסו , גם היא צריכה להידחות אם נועדה להטיל פגם כלשהו בהליך.

לפיכך אני קובעת סכום של 15,000 ₪ כפיצוי על הפרה של כל אחד מחמשת הכותרים.

לסיכום 10.1 הנתבע יפצה את התובעת בסכום כולל של 75,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכות היוצרים.

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים בגין הפרת זכויות יוצרים ב- 16 כותרים של ספרי לימוד בשפה הערבית.

1.4 הנתבע 3, מר יוסף מחאג'נה, הנו בעל בית מסחר לספרים הפועל תחת השם "ספריית אלטאלב "באום אל פחם, ועוסק במכירה ושיווק של ציוד משרדי, ובמסחר סיטוני בספרי לימוד. (להלן: "ספריית אלטאלב" או "מחאג'נה") 1.5 לאחר שנתגלתה תופעה רחבה של הפצת עותקים מזויפים של ספרי מט"ח, שכרה התובעת את שירותי חברת "ויין קניין רוחני בע"מ" (להלן - ''ווין") המיתמחה בחשיפת הפרות של קניין רוחני וזכויות יוצרים, על מנת שתבצע מעקב שוטף בחנויות.

...

מהנימוקים שפורטו לעיל עולה כי ההודעה כנגד צד ג' הוגשה כהודעת סרק, ללא כל בסיס ראייתי כלשהו, והיא נדחית.

הסכום המוסכם בהסכם הפשרה נבלע בסכום זה. לסיכום 9.1 ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על נתבע 3 לייצר ו/או להפיץ ו/או לשווק ו/או למכור ספרים ו/או כל פרסום אחר המוצא לאור על ידי התובעת תחת שם התובעת או תחת כל שם דומה או מטעה אחר ואשר איננו עותק מקורי אשר הוצא לאור על ידי התובעת.

9.2 הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים בסך של 320,000 ₪.

רקע התובעות, מוציאות לאור ובעלות זכויות היוצרים ברשימת הספרים שתפורט בהמשך, הגישו תביעות (שאוחדו, בהסכמה) כנגד הנתבעים, בשל הפרת זכויותיהן הנ"ל על ידי מכירת עותקים מזוייפים של ספריהן המקוריים.

יוער, כי עיון בטופס 'הפקדת מוצג' של משטרת ישראל מעלה, כי במקום נתפסו גם 80 ספרי לימוד מזוייפים של חברה נוספת.

הם לא ידעו, לא ראו, לא שמעו, לא סחרו, לא הפיצו; כשמכרו לא ידעו שמזוייף, מדובר, לטענתם, בכלל בספרים שהחזירו תלמידים, והונחו בפינת החנות; אחד מהם הנו הבעלים בחנות, ואילו הנתבע השני (אביו) המועסק בחנות הוא בכלל פושט רגל מוכרז; המומחים שהגישו את חוות הדעת אינם מומחים, החנות כבר אינה חנות כי אם בית דפוס בקשיים המפרנס את בעליו בדוחק; אִם עשו דבר מן המיוחס להם הרי שעשו זאת בתום לב, באשר בעל החנות לא היה מודע כלל לכך שהספרים שנמכרים לו הנם מזוייפים.

...

טענות עורכי-הדין נשמעו בעל-פה (11.04.19) על בסיס התיעוד הכתוב שהוגש לבית-המשפט (ראו החלטתי מיום 25.03.19).

סיכום בסופו של יום אין מנוס מן המסקנה לפיה התובעות הצליחו לבסס ולהוכיח את טענותיהן כנגד הנתבעים.

אחרי ששקלתי את כלל נסיבות העניין אני מורה כדלקמן: (א) ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על כל אחד מהנתבעים, במישרין או בעקיפין, לייצר ו/או להפיץ ו/או לשווק ו/או למכור ספרים ו/או כל פרסום אחר המוצאים לאור על-ידי התובעות או מי מהן, או תחת כל שם דומה או מטעה אחר, ואשר אינו עותק מקורי, אשר הוצא לאור על-ידי התובעות או מי מהן; (ב) אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהתובעות כפיצוי בגין מעשי ההפרה סך של 30000 (שלושים אלף)₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לפירעון המלא בפועל; (ג) אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחת מהתובעות את הוצאות המשפט (כולל אגרות תביעה, שכר המצהירים / עורכי חוות דעת ושכר חב' ווין קניין רוחני בע"מ) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט ועד לפירעון המלא בפועל, וכן, בנוסף, שכר טרחת עורך-דין (בכל אחד מהתיקים) בסך 7000 (שבעת אלפים) ₪, להיום.

ביום 7.5.2019, הגיש המשיב תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המבקש, בטענה כי הלה הפר את זכויות היוצרים של המשיב בשורה של ספרי לימוד אותם הוא מוציא לאור, על ידי הפצת עותקים מזויפים של הספרים האמורים בשפה הערבית.

זאת, שכן רק בחלוף למעלה משנה מאז הוגשה התביעה, וכשהתיק כבר מצוי בפתחו של שלב ההוכחות, העלה המבקש לראשונה טענות לעניין שאלת הסמכות, אשר קבלתן צפויה להוביל לעיכובו של ההליך ולסיכול הניהול המהיר של התיק; שלישית, ולגופם של דברים, ציין בית המשפט קמא כי בעניינינו, העובדה שבחנות הספרים של המבקש נתפסו 504 עותקים מזויפים של ספרים אשר על גביהם מתנוססים 37 כותרים שונים הרשומים בבעלות המשיב, עשויה להעיד על הקף מכירות גדול, שמשליך בתורו על שוויו של סעד המניעה המבוקש.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

לאור האמור דין בקשת רשות הערעור להידחות, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.