הפרת זכויות יוצרים במופע חי

לעניין זה נקבע בסעיף "'מקום בידור צבורי' - מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון". כך נפסק לא אחת כי אולמות אירועים, הנם בבחינת מקום פומבי לעניין השמעת תקליטים, וחלים עליהם דיני זכויות היוצרים.

יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת תמר שרון נתנאל בע"א (חיפה) 28088-10-18 צ'רלטון בע"מ נגד פרזי (31.1.2019): "נפסק, כי השמעת שידורי רדיו בבית עסק, עבור הלקוחות, במטרה להנעים את זמנם, היא השמעה שיש בה הפרה של זכויות היוצרים, שכן מדובר בהשמעה פומבית שמטרתה למשוך לקוחות לבית העסק. כאמור – חוק זכויות יוצרים אינו מבחין בין האופן בו מועברת יצירה מוגנת לציבור, בין אם בהשמעה קולית בלבד ובין אם בהקרנה ויזואלית, או אחרת. אותו דין חל על כל דרכי ההעברה לציבור, בין באמצעות רדיו, בין באמצעות טלביזיה ובין בדרך אחרת...

...

כל אלו הביאוני למסקנה כי ההפרה לא הניב לנתבעים רווח כספי משמעותי.

ו - סוף דבר הנתבעים יישאו בתשלום סך של 16,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת במשחק.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאותיה בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪.

עוד הביא כב' הש' זילברטל בפסק דינו את הדברים הבאים: "למסקנה דומה הגיע בית משפט השלום בתל-אביב בפרשת שוחט (ת"א (שלום-ת"א) 10560/08 שוחט נ' שמש, 25.5.10) – באותו עניין נעשה שימוש בעשרה תצלומים שצילם התובע במופע בו נכח, תוך פגיעה בזכות היוצרים שלו. התצלומים המפרים פורסמו ע"י הנתבע באתר אינטרנט בשני מועדים שונים. בית המשפט ראה בכך שתי הפרות בלבד והתייחס לתצלומים כאל סדרה אחת שנוצרה בהזדמנות בודדת.

מקרה שלכאורה ממשיך את מגמת הפסיקה הנ"ל נדון בת"א (מחוזי-חי') 454/07 פורת נ' פסגות סוכנות לביטוח חיים (1997) בע"מ (14.11.10).

...

עוד הביא כב' הש' זילברטל בפסק דינו את הדברים הבאים: "למסקנה דומה הגיע בית משפט השלום בתל-אביב בפרשת שוחט (ת"א (שלום-ת"א) 10560/08 שוחט נ' שמש, 25.5.10) – באותו עניין נעשה שימוש בעשרה תצלומים שצילם התובע במופע בו נכח, תוך פגיעה בזכות היוצרים שלו. התצלומים המפרים פורסמו ע"י הנתבע באתר אינטרנט בשני מועדים שונים. בית המשפט ראה בכך שתי הפרות בלבד והתייחס לתצלומים כאל סדרה אחת שנוצרה בהזדמנות בודדת.

אין אנו נדרשים לדון בטענת עשיית העושר, שכן טענת עשיית העושר יכולה, לכל היותר, להתקבל כטענה חלופית לטענות הפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים, במקרה שטענות התובעת ביחס להפרת זכויות היוצרים היו נדחות.

סיכום הנתבעת תשלם לתובעת סך של 50,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 22.7.2008, ועד מועד התשלום המלא בפועל.

כשם שכל אחד ממשחקי החימום שונים שמבצע התובע הם דבר "ידוע ומוכר וזה לגיטימי לעשות אותו", הרי גם משחקי החימום במופע "רנדומאלי" וסוגיהם השונים לפני או אחרי קטעי האלתור הם בגדר דבר "ידוע ומוכר וזה לגיטימי לעשות אותו". הטענות ביחס להרכב השחקנים - למעלה מהנדרש ייאמר שהעובדה ששחקנים מאלתרים משתתפים בשני המופעים, אינה בגדר הפרת זכות יוצרים או פגיעה, בודאי לא מצד הנתבעת.

להרחבה ר' גם תא (מחוזי חי') 30804-04-21‏, דרדלוקס שיווק בע"מ  נ'  יחיאל קדם (מיום 2/6/2021); עע (ארצי) 36309-11-20‏,‏ יוסי מימרן - רביד אלימלך‏ (מיום 5/7/2021); וכן ברע (ארצי) 59763-06-18‏ ‏ יונתן אביטל נ' ד"ר פח וצבע בע"מ (מיום 24/7/2018) חלק חמישי – הערות לפני סיום וכן סוף דבר שלוש הערות לפני סיום ראשית, התובע לא הציג הוכחות לירידה בהכנסותיו בעקבות מה שכינה העתקת המופע.

...

להרחבה ר' גם תא (מחוזי חי') 30804-04-21‏, דרדלוקס שיווק בע"מ  נ'  יחיאל קדם (מיום 2/6/2021); עע (ארצי) 36309-11-20‏,‏ יוסי מימרן - רביד אלימלך‏ (מיום 5/7/2021); וכן ברע (ארצי) 59763-06-18‏ ‏ יונתן אביטל נ' ד"ר פח וצבע בע"מ (מיום 24/7/2018) חלק חמישי – הערות לפני סיום וכן סוף דבר שלוש הערות לפני סיום ראשית, התובע לא הציג הוכחות לירידה בהכנסותיו בעקבות מה שכינה העתקת המופע.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.

אני מחייב את התובע בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

האם יש לראות בתובע כבעל זכות יוצגים בג'ינגל (זמריר) באורך של כ-14 שניות המכיל את המילים "רמדן כרים" אותו מסר לטענתו לתחנת הרדיו (הנתבעת 1) עוד בשנת 2004, כאשר לטענתו הנתבעת הפרה את זכות היוצרים, שעה שהשמיעה חלק מהזמריר בשנת 2016 (קטע קישור בן 10 שניות) ללא הסכמתו ומבלי לשלם לו את התמורה המגיעה לו. לטענת התובע הוא משמש כיוצר, מלחין, פזמונאי, מעבד מוזיקלי ומפיק.

לטענתו,בין יתר עיסוקיו, הוא יצר קדימונים, ג'ינגלים, מוזיקת רקע למופעים ועוד.

...

לאור כל האמור לא הוכחה הפרה של זכויות יוצרים אפילו זכות כזו הייתה מוכחת.

באותו מקרה גם נפסק, כי אין מטילים אחריות על האורגן רק בשל עצם מעמדו כאורגן בחברה, אלא אך ורק בשל פעולותיו של אותו אורגן בנוגע לאותה עוולה הנטענת (ר' בעמ' 704) באשר לפסקי דין נוספים אליו הפנה התובע – רע"א  2991/07 אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ נ' קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ (פורסם בנבו) אשר יושם בת"א (י-ם) 70784-07-18 אשכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל בע"מ נ' מ.טל אירועים וכנסים בע"מ (פורסם בנבו) אמנם בכל הנוגע להפרת זכויות יוצרים הנטייה תהא להטיל אחריות בנזיקין גם על האורגן, אך זאת במקרים בהם הוכחו כאמור פעולות של האורגן שאישר את הפרת הזכויות, וכי אותו אורגן הפיק "תועלת פרטית" מה שלא הוכח ואף לא נטען בענייננו, גם לא לפי הפרשנות המרחיבה של המונח "תועלת פרטית". לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי להדרש לכל שאר טענות הצדדים ובפרט ביחס למארג היחסים והזכויות עם אקו"ם. התוצאה: התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 58145-04-19 גיספן נ' התאטרון הקאמרי של תל אביב 13 ליוני 2023 לפני כבוד השופטת נועה גרוסמן התובע יוסי גיספן ע"י ב"כ עו"ד יוחאי חי הנתבע התאטרון הקאמרי של תל אביב ע"י ב"כ עו"ד מתן גרינגר <#1#> פסק דין

אשר על כן, גם אילו היה מקום לקבוע שזכויות היוצרים של גיספן הופרו, מה שאין הדבר כן בעניינינו, לא היה מקום להשית על הקאמרי חבות כספית עקב כך לאור הגנת "מפר תמים". השיר "זה אני": הקאמרי העלה טענה בכתב ההגנה ואף בתצהיר, כביכול היצירה "זה אני" אינה יצירתו של גיספן אלא מבוססת על שירו של היוצר הזר אליאס פיליפו.

כאשר אני מאזנת בין הפרת זכותו המוסרית של גיספן ביחס לשימוש בשם היצירה, לעובדה כי ההפרה הזו בוצעה לפחות 104 פעמים לפי תצהירו, לבין טענות הקאמרי כי בשם המופע מופיעים פרטיו של גיספן כיוצר ומחבר השירים שהושמע שם, לרבות השיר "זה אני", וכאשר אני לוקחת בחשבון כי גיספן עצמו העמיד את תביעתו על סך של 700,000 ₪ לצורכי אגרה, כאשר סכום זה כולל הן את הזכות המוסרית אך בעיקר את השמוש החוזר בארבעת השירים שלו הכלולים במחזמר, אני רואה לנכון להעמיד את הפצוי על שיעור מידתי ושקול.

...

הואיל ואני מוצאת כי הקאמרי הפר את זכותו המוסרית של גיספן כיוצר, כאשר קרא את שם המחזמר בשם יצירתו של גיספן מבלי לקבל את רשותו לכך, אני קובעת כי גיספן זכאי עקב כך לפיצוי.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני פוסקת כדלקמן: התביעה נדחית ברובה.

הנתבע ישלם לתובע פיצוי בגין הפרת זכותו המוסרית בגובה של 25,000 ₪.