מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הפרת זכויות יוצרים באמצעי אלקטרוני

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

(1)  איחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; (2)  עשיית עותק תלת-מימדי של יצירה דו-ממדית; (3)  עשיית עותק דו-מימדי של יצירה תלת-ממדית; (4)  העתקה ארעית של היצירה.
פיצוי סטאטוטורי בלא הוכחת נזק - סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים קובע פיצוי סטטורי בסך של 100,000 ₪ אף ללא הוכחת נזק, וזו לשונו – "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים". אכן, סעיף זה קובע כי פיצוי במסגרתו יינתן לבקשת התובע, כאשר זו לא הוצגה בעניינינו.
...
יוצא אפוא, כי יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין הנזקים שהוכחו ואף במסגרת פסיקת פיצוי בלא הוכחת נזק.
סוף דבר הנני מורה אפוא על קבלת התביעה של התובעים באופן חלקי, באופן שהנתבע ישלם לתובעים סך של 12,000 ₪ מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום בפועל בגין הפרת זכות היוצרים של התובעים.
בנסיבות העניין אני מורה למזכירות להעביר לידי התובעים את הסך של 1,000 ₪, אשר הופקדו ע"י הנתבע בקופת ביהמ"ש להבטחת הוצאות התובעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בס' 11 לחוק נקבע כי "זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן". בין הפעולות מנויה שם העתקה (ס' 11(1)), המוגדרת כ'עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית' (ס' 12), לרבות 'איחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר' (ס' 12(1)).
מקום בו עשויה ספרות מקצועית, ובייחוד פונקציונלית, לכלול אלמנטים קרובים, לא תעלה העתקתה לכדי הפרת זכות יוצרים (ראו: עניין סייפקום, פסקות 20—26 לפסק דינו של השופט י' דנציגר; גרינמן, כרך א, בעמ' 113—114).
...
גם טענת התובעת לעשיית עושר ולא במשפט נדחית.
סעד התביעה בכל אחד מהתיקים דלעיל נדחית.
אני מחייב את התובעת לשלם לכל אחד מהנתבעים את הוצאות המשפט (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט), וכן, בנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 6600 (ששת אלפים וששת מאות)₪, להיום.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

סעיף (12)(1) לחוק זכויות יוצרים קובע כי העתקה היא גם באיחסון היצירה באמצעי אלקטרוני, וכאמור לעיל, הנחת המוצא היא, כי בידי הקובל ראיות להוכיח את קיומה של זכות היוצרים וכן להוכיח את הטענה כי הנאשמים יצרו עותק של הסירטון לצורך הפקת התכנית ושידורה, בין אם עותק פיזי ובין אם עותק שאוחסן באמצעי אלקטרוני.
וכך, למשל, נכתב בדברי ההסבר לסעיף 10(ד) להצעת החוק לתיקון הפקודה (ה"ח תשס"ב מס' 3093 (11.3.2002), 370, 371), שהוא המקביל לסעיף 61(ה) לחוק זכויות יוצרים דהיום: "מוצע לקבוע עבירה חדשה של החזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, ולקבוע בצדה עונש זהה לעבירה כאמור בסעיף קטן (ג). מטרת ההוראה היא להטיל אחריות פלילית על מי שמחזיק, למשל במחסן או בכלי רכב, עותקים מפרים במטרה להפיצם או למכרם;" ההדגשות הוספו על מנת להראות כי כוונת המחוקק בהוראות אלה הייתה להפצת עותקים פיזיים, שניתן לאחסנם במחסן או ברכב, ולא להפצה באמצעים טכנולוגיים.
...
טענת הנאשמים כי הוראות סעיפים 61(ג)-(ה) לחוק זכויות יוצרים עניינן במכירה, השכרה או הפצה של עותקים פיזיים בלבד של היצירה עולות בקנה אחד עם לשונו של החוק, עם תכליתו ועם הסביבה הנורמטיבית שבה מצויות הוראות אלה, ועל כן יש לקבלה, מן הטעמים שיפורטו להלן; ראשית, לשונו של החוק בסעיפים 61(ג)-(ה) עוסקת בהפצת עותק של יצירה.
גם בחינת תכליתן של הוראות החיקוק שבהן מואשמים הנאשמים מובילה למסקנה כי הוראות החיקוק שבהן מואשמים הנאשמים מתייחסים להפצת עותקים פיזיים של היצירה.
סיכום לנוכח האמור לעיל, בשל קבלת הטענות שלפיהן לא ניתן להעמיד לדין במסגרת קובלנה בעבירה לפי חוק זכויות מבצעים, ובשל כך שכתב הקובלנה אינו מגלה את העבירות שבהן הואשמו הנאשמים לפי חוק זכויות יוצרים, אני מורה על ביטול הקובלנה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לעניין שיטת העבודה והשילוב של אתר החנות הווירטואלית עם אתר הפרילנסרים, וקבלת קוד הנחה לסוכן, גם בעיניין זה הראה המשיב לכאורה כי אתרים אחרים עושים את אותו שימוש ועובדים באותה שיטה עם קוד הנחה לסוכן וכו', כך שלא ברור בשלב זה, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, היכן המקוריות או החדשנות או ההמצאה או היצירה של המבקש בעיניין ספציפי זה. באשר לטענות המבקש להפרת סעיף 2 לנספח 6 לבקשה, אתחיל בציטוט של אותו סעיף: "בחתימתי על הסכם זה הנני מתחייב שלא לעשות כל שימוש בנתוני העסק, לרבות: פרטי אמצעי התשלום, היתקשרות עם לקוחות, שימוש במאגרי נתונים מכל סוג השייכים לעסק, אתר העסק ונתוניו ברשת האנטרנט וכן כל מיסמך פיזי, אמצעי אלקטרוני אחר וכל נתון מכל סוג שהוא השייך לעסק או הקשור אליו...". כאן המקום לציין כי הבקשה כפי שהוגשה היא מעולם זכויות היוצרים, סודות מסחריים וכו', וההתרשמות היא כי על הדרך הוסיף המבקש לבקשתו גם עילה חוזית קלסית של הפרת התחייבות המשיב של הסכם סיום ההיתקשרות.
...
דיון והכרעה: סעיף 53 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 קובע כי: "בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן". לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בתגובה על נספחיה, וכן לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
לסיכום ביניים אני קבועת כי המבקש לא הניח תשתית ראייתית לכאורה להוכחת זכות יוצרים שהופרה ע"י המשיב באופן המזכה אותו בקבלת סעד זמני.
לסיכום, אני דוחה את הבקשה, ומחייבת את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

(1)איחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; (2)עשיית עותק תלת - מימדי של יצריה דו ממדית; (3)עשיית עותק דו-מימדי של יצירה תלת ממדית; (4)העתקה ארעית של היצירה.
דרישת היסוד הנפשי במקרה של הפרה עקיפה "משקפת החלטת מדיניות. בצד האנטרס החשוב של הגנה על זכות יוצרים יש גם אינטרס להבטיח תנועה חופשית של סחורות ומניעת הכבדה על המסחר. אם בכל עסקה מסחרית יהיה על הצדדים להבטיח את עצמם לחלוטין מפני הסיכון של עותקים מפרים, עלולה להיות בכך הכבדה כאשר סיטוני מוכר לקמעונאי עותקים של יצירות בדרך הרגילה והמקובלת באותו תחום מסחר, לקמעונאי אין כלים לבדוק ולהבטיח כי מדובר בעותקים שיוצרו בהסכמת בעל זכות היוצרים" (אפורי, עמ' 384).
...
דיון והכרעה לאחר עיון בערעור הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות בלא צורך בתשובה, בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).
ערכאת הערעור דנה רק בשאלת היסוד הנפשי ומשהגיעה למסקנה שהלא הוכח היסוד הנפשי הנדרש כדי להרשיע את הכורך, ממילא לא נדרשה לשאלה האם כריכה עולה כדי "התקנת עותק.
נוכח כל האמור אני דוחה את הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו