מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת הסכמי גיוס הון ואופציות בעקבות הנפקה בבורסה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

הנסיבות שהביאו לכריתת ההסכמים הללו לא הובררו עד תום, ואולם במסגרת הסיכומים שהוגשו בהליך קמא, הודו בעלי השליטה והחברות הפרטיות כי ההסכמים הבאים נחתמו על רקע כוונתם להנפיק את החברות הפרטיות בבורסה בלונדון באמצעות חברה אחרת אליה תועבר פעילותן (שלא בעזרת טופ אלפא); עוד ציינו כי הצורך בהסכמים אלו נולד עקב חששם כי האופציה הראשונה שהוענקה לטופ אלפא בהסכם הסילוק תרתיע משקיעים פוטנציאליים ותסכל את ההנפקה.
בית המשפט הוסיף וקבע כי אומנם לטופ אלפא לא הוענקה בלעדיות בגיוס ההון לחברות הפרטיות, כך שאלו היו רשאיות לגייס הון גם שלא באמצעותה, לרבות באמצעות הנפקה; ואולם בכך אין כדי לומר כי משלא לקחה חלק בגיוס ההון, אין טופ אלפא זכאית לממש את האופציות שהוקנו לה. בית המשפט תמך מסקנתו זו בכך שהוראות ההסכמים בין הצדדים לא היתנו את זכותה של טופ אלפא למימוש האופציות בכך שתגייס הון לחברות הפרטיות.
זאת בפרט בשים לב לכך שלא ניתנה לטופ אלפא בלעדיות בגיוס הון לחברות הפרטיות, כך שהן היו רשאיות לפעול לגיוס הון שלא באמצעותה, לרבות בדרך של העברת נכסיהן ופעילותן לחברה אחרת לצורך הנפקתה.
בתוך כך, טוענים המערערים כי בית משפט קמא היתעלם מכך שטופ אלפא עתרה לקבלת מניות בחברה הציבורית ולא לקבלת שוויין הכספי; כי בנגוד לקביעת בית משפט קמא, לא היתקיימו התנאים למימוש האופציות האמורות; כי בנסיבות העניין, העברת הפעילות והנכסים של החברות הפרטיות לחברה הציבורית לא יכולה להחשב כהפרה של ההתחייבויות שניתנו לטופ אלפא; וכי ממילא לא היה מקום לייחס לבעלי השליטה אחריות להפרות שביצעו החברות הפרטיות ביחס להסכמים שבעלי השליטה כלל אינם צד להם.
...
לצד דברים אלו, דן בית משפט קמא בשלוש טענות עיקריות שהעלתה טופ אלפא, והגיע למסקנה כי יש לדחותן.
דין טענה זו להידחות, ולו מהטעם הפשוט שטופ אלפא לא הציגה במסגרת הערעור שכנגד כל בסיס משפטי המצדיק לעשות כן. דומה כי ההנמקה היחידה שמציעה טופ אלפא לתמיכה בטענתה הן אמירות מן הסוג של "לא יעלה על הדעת" ו-"הנצחת העוול", והעיקרון הכללי בדבר "אין חוטא יוצא נשכר". ואולם, אלו אינן הנמקות משפטיות אשר בכוחן להצדיק הטלת אחריות על אדם בגין נזק של אחר.
במצב דברים זה, אין מנוס מלדחות את טענתה, מאחר שזו לא נטענה ולא הוכחה כראוי; ולפיכך יש להותיר את החבות לפיצויה בגין הפרת האופציה הראשונה על סטארקום פנמה בלבד.
סוף דבר לאור האמור לעיל, אם תישמע דעתי נורה על קבלת הערעור באופן חלקי, במובן זה שתבוצע הפחתה נוספת של 13% במחיר המניות עליו הסתמך בית משפט קמא לצורך פסיקת הפיצוי לטופ אלפא, הן ביחס לאופציה הראשונה הן ביחס לאופציה השלישית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסכמים אלה נחתמו על רקע כוונת הנתבעים להנפיק בבורסה בלונדון את סטארקום הציבורית ובשל חששם שהאופציה הראשונה שניתנה לתובעת תרתיע משקיעים פוטנציאליים ותפגע ביכולתם לגייס הון (ר' סע' 9 לתצהירה הראשון של התובעת; סיכומי הנתבעים בשלב הראשון).
סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)") מדגיר את שיעור הנזק לו זכאי הנפגע מהפרת החוזה וקובע כי: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שניגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה." התובעת זכאית אם כן לפצוי בגין הנזק שניגרם לה עקב ההפרה ותוצאותיה, נזק הנובע מכך שנשללה ממנה האפשרות לממש את האופציות.
בשני המקרים חישוב שווי האופציה נעשה על-פי ערכה אם היו מתקבלות מניות בגין האופציה במועד ההנפקה.
...
בסופו של דבר, המיזוג לא הושלם והתגלעה מחלוקת בין הצדדים בנושא זה, כאשר התובעת טענה שהנתבעת 4 הפרה את התחייבותה להשלים את המיזוג באופן שמזכה אותה בפיצוי המוסכם, בעוד שהנתבעים טענו שהתובעת היא שהפרה את התחייבויותיה כלפיהם.
, אינני מקבלת גם טענה זו. הנזק שנגרם לתובעת אינו נובע מכך שהיא לא החזיקה במניות סטארקום הציבורית, אלא כאמור מכך שלא התאפשר לה ליהנות מההטבה שהובטחה לה על-ידי האופציות הרלוונטיות - רכישת המניות בהתאם לתנאי האופציה וללא קשר למחיר המניה בשוק.
בנוסף, אינני מקבלת את הטענה לאשם תורם של התובעת מאחר שהיא לא העבירה לנתבעים את התמורה בגין האופציות.
סוף דבר הנתבעת 4 תשלם לתובעת סכום של 777,530 ₪ בגין הפרת התחייבויותיה ביחס לאופציה הראשונה.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת טוענת עוד כי על יסוד היתחייבותה בסעיף 6.2 להסכם הקצתה לה המשיבה כתבי אופציה נוספים מסדרה 1 ומסדרה 2 (בנוסף לתשלום במזומן), ועובדה זו תומכת בטענת המבקשת שגם המשיבה ראתה את גיוס ההון באמצעות כתבי האופציה בהנפקת 2012, ומימושם, כהנפקת מניות המאפשרת קביעת מחיר אפקטיבי של מניה לצורך קביעת מחיר מימוש של כתבי האופציה בהנפקת 2012.
לטענתה, ניתן ללמוד זאת משלושה דברים: ראשית, משום שסעיף 6.1.5 להסכם קובע במפורש שרק הנפקת מניות יכולה לשמש בסיס לקביעת מחיר המימוש; שנית, משום שהנפקת כתבי האופציה לא הייתה הנפקת מניות; ושלישית משום שבהנפקה 2012 נאמר במפורש שלא נקבע בה מחיר אפקטיבי למניה (נספח ג' לבקשה).
כפי שכבר הוזכר, מקורו של הסעד ההצהרתי הוא בדיני היושר, ואלה מחייבים את מבקש הסעד לפרוש בפני בית המשפט את כל המסכת העובדתית על מנת לאפשר לו להכריע במחלוקת, והפרת חובה זו יכול שתביא לדחיית התובענה (ראו, על דרך ההקש, בג"ץ 447/81 עמיר חברה לשירותים ואחזקה בע"מ נ' עריית הרצליה, פ"ד לה(4) 670 (1981).
..יחד עם זאת, אם בשנה הראשונה לא תגייס החברה הון, בין בהנפקה לציבור ובין בהנפקה פרטית, ולא תתבצע עסקת רכישה, אזי המחיר האפקטיבי למניה רגילה של החברה, יהיה שווה לשער הנעילה המבוצע של מניית החברה, הרשומה למסחר בבורסה, בימים בהם יתקיים מסחר בבורסה בחודש הקלנדרי הקודם לתום השנה הראשונה.
...
לכן מקובלת עליי טענת המשיבה שטענות המבקשת הן בבחינת "חוכמה לאחר מעשה", וכי לשון סעיף 6.1.5 להסכם אינה מאפשרת פרשנות שלפיה קביעת המחיר האפקטיבי למניה תיעשה בדיעבד, על סמך חישובים מתמטיים כפי שעשה דולב.
התוצאה שאליה הגעתי מייתרת את הצורך לדון בטענותיהם האחרות של הצדדים, וסיכומו של דבר, אני מחליט לדחות את הבקשה על כל עתירותיה.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט שייקבעו על פי שומה, ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 30,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשלב הראשון התקשרו הצדדים בהסכם ההלוואה, ולאחר מכן בהסכם המיזוג שבו הוסכם על גיוס הון לנתבעות 4-3 בדרך של מיזוג עם שלד בורסאי של חברה הנסחרת בנאסד"ק. לאחר שגיוס ההון בדרך זו לא צלח, ולנוכח טענותיה של התובעת להפרת הסכם המיזוג מצד הנתבעים, נחתמו ביוני 2012 שני הסכמים נוספים – הסכם הסילוק והסכם העמלות הראשון.
בנובמבר 2012 התקשרו הצדדים בשני הסכמים נוספים – הסכם העמלות השני והסכם נובמבר, וזאת לאור חששם של הנתבעים כי אם ייוודע למשקיעים פוטנציאלים על קיומה של האופציה הראשונה לתובעת, הדבר עלול לפגוע ביכולתם לגייס הון (איני נידרשת בשלב זה לשאלה אם התובעת ידעה במועד האמור על כוונת ההנפקה בלונדון).
מאחר שהאופציה השנייה ניתנה לתובעת בהסכם העמלות השני ולא בהסכם הסילוק, הרי שההבהרה שבסיפא אינה תקפה ביחס אליה.
...
בסיכומיה טענה התובעת כי בשלב הנוכחי היא אינה נדרשת להוכיח את הנזק שנגרם לה. מנגד, טענו הנתבעים כי התובעת אכן נדרשת להוכיח נזקים אלה בשלב הנוכחי, וכי אין להתיר לה להגיש ראיות נוספות בסוגיה זו. אני סבורה כי לאור ההחלטה מיום 16.4.2015 לפיה השלב הראשון של הדיון יתייחס רק להסכם נובמבר ולתוקפו, אכן אין מקום לבחון בשלב הנוכחי את שאלת הנזק והפיצוי לתובעת, ושאלה זו תיבחן בשלב הבא של ההליך.
התובעת לא עשתה כן, ומשכך, אני סבורה כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 6.
סוף דבר הוכח כי הנתבעים 1-5 הפרו את התחייבויותיהם לאפשר לתובעת לממש את האופציה הראשונה ואת האופציה השלישית בנתבעות 5-3, בהעברת הפעילות והנכסים של נתבעות 5-3 לנתבעת 6.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

החברה היא חברה ציבורית בבחינת "שלד בורסאי". הונה המונפק והנפרע של החברה עומד על כ- 15 מיליון מניות רגילות והיא נסחרת בבורסה לניירות ערך בת"א ברשימת השימור.
הקפוח בוצע רק על ידי התובעת ואהובה ברנד, אשר גרמו להורדת ערך המנייה ופגיעה בבעלי המניות ויכולת לגייס הון עקב הורדת שער המנייה, על ידי זריקתן ומכירתן של 21.5 מיליון מניות לשוק במהלך ימי מסחר רגילים.
הנתבע שב וציין כי על פי הסכם השליטה, עד סיום מלוא התשלומים, התובעת ואהובה ברנד אמורות להחזיק את המניות שברשותן ולא למכור ולהפיץ אותן למסחר בבורסה, עקב העובדה כי המניות חסומות.
עוד הפרה של הסכם השליטה הוא מתן האופציה על ידי אהובה ברנד על מניותיה לגראור.
עוד נאמר בהסכם האופציה, כי לצורך ביצוע ההסכם יפתחו הנאמנים במגדל שוקי ההון חשבון אליו יועברו מניות המוכרת לפי ההסכם.
...
מעבר לכל האמור לעיל, נראה כי התובעת היתה ערה לחלוטין לפקיעת זכותה למינוי דירקטור, שכן מאז אותו מייל מיום 13.6.13 ששלחה בדבר הדיווח ובקשתה לתקנו, לא נעשתה על ידה פנייה כלשהי בעניין עד ליום 7.7.13.
שיהוי בלתי מוסבר זה יחד עם אי דיווח על מועד מכירת המניות על ידי התובעת, מעורר סימני שאלה רבים בעניין התנהלותה של התובעת ותומך במסקנה כי התובעת היתה ערה לכך שזכויותיה פקעו.
סיכום התוצאה מכל האמור לעיל, כי דין התביעה של התובעת להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו