כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת הסכם שכירות פינוי ממושכר סעיף 131(2)

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון עילות פינוי הפרת הסכמי השכירות – סעיף 131 (2) לחוק הגנת הדייר – אי קיום תנאי מתנאי השכירות אשר אי-קיומו מעניק לבעל הבית לפי תנאי השכירות את הזכות לתבוע פינוי; סעיף 131 (2) לחוק הגנת הדייר קובע כדלקמן: "... אלה בלבד הן עילות הפינוי:
...
תוצאת האמור אני קובעת כי לא קמה לתובעת עילה לפינוי הנתבעים בשל הוראת סעיף 131(3) לחוק הגנת הדייר.
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט נ' הנדל ברע"א 2737/11 גרוס נ' אוסט [פורסם בנבו] (19/2/13), פסקה 5 לפיהם: "ער אני לכך שהמגמה הפרשנית הכללית, אותה סקרתי לעיל, היא לצמצם את הפגיעה שמסב חוק הגנת הדייר לבעלי הדירות. ברם, אף אם המטוטלת הפרשנית נוטה לכיוון בעלי הדירות, אין להסיק מכך כי זכות הדיור של הדרים בנכס פסה מן העולם. המגמה – מגמה היא, אך החוק עודנו עומד על תילו...". סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אני סבור שהפרה כזו של החוזה מחייבת סנקציה ראויה, ובעניינינו – סעד של פינוי מן המושכר, מחמת הפרתו היסודית של הסכם השכירות, עילת פינוי לפי סעיף 131 (2) לחוק הגנת הדייר.
...
אני סבור שהפרה כזו של החוזה מחייבת סנקציה ראויה, ובענייננו – סעד של פינוי מן המושכר, מחמת הפרתו היסודית של הסכם השכירות, עילת פינוי לפי סעיף 131 (2) לחוק הגנת הדייר.
אני מורה אפוא על פינוי הנתבעים מן המושכר כהגדרתו לעיל.
מטעמים הלקוחים מדיני החוזים הכלליים, ולחילופין – כ"סעד מן הצדק הפוך" אני קובע כי התובעת תשיב לנתבעים את החלק בדמי המפתח שקיבלה מהם, בסך של 360,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פינוי מחמת הפרת הסכם השכירות – סעיף 131(2) לחוק התובעים טוענים כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות באופן הבא: היא לא שילמה את דמי השכירות ואף המשיכה שלא לשלמם לאחר הגשת התביעה; היא לא שילמה את חובותיה לעירייה (סע' 34 לסיכומי התובעים); היא ביצעה בנייה בנגוד לחוק ואף לא ביצעה צו הריסה שניתן כנגדה (סע' 25 לסיכומי התובעים); היא מפעילה חלק מהמסעדה ללא היתר לשימוש חורג וללא רישיון עסק בתוקף (סע' 22 ו-23 לסיכומי התובעים).
...
עם זאת, מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות להעניק לנתבעת סעד מן הצדק הפוך, היינו – התנאת הפינוי בפיצוי כספי שישלמו התובעים לנתבעת.
אני קובע כי שיעור הפיצוי יועמד בשיעור של 25% מהסכום אותו הייתה הנתבעת זכאית לקבל מהתובעים, אילו התובעים היו מבקשים לרכוש את זכויות הנתבעת והנתבעת מצידה הייתה מבקשת להעבירן (ראו יישום עקרון פיצוי זה גם בת"א (שלום י-ם) 44176-11-12 פרנקל נ' רפאלי (21.4.2015); ת"א (שלום י-ם) 11875-07-10 יחזקאל נ' שירי (31.3.2016)).
לצורך קביעת סכום הפיצוי אני ממנה את השמאית הגב' רחל קראוזה (רחוב בני הנביאים 17, רמת-גן; טל: 03-6311274) לאמוד את שווי הבעלות של הנכס ואת שווי דמי המפתח, בהתאם לנסיבות הספציפיות של זכויות הדיירות המוגנת של הנתבעת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עילות הפינוי הפרת הסכם השכירות – סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר שינויים במושכר – הבנייה הבלתי חוקית סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר קובע כי: "על אף האמור בכל חוזה או הסכם, אולם בלי לגרוע מהוראות חיקוק אחר, אלה בלבד הן עילות הפינוי". .
...
עם זאת מקובלת עלי טענת הנתבע לפיה בהתאם לסעיפים 140 ו- 151 לחוק הגנת הדייר, נתונה סמכות הדיון בתביעה הכספית לתשלום דמי שכירות מוגנים מעודכנים ושיעורם המדויק לבית הדין לשכירות (וראו סעיף 4 לסיכומי הנתבע והאסמכתאות הנזכרות בו).
כלל האמור יידון בבית הדין לשכירות היה ותוגש תביעה בעניין זה. סוף דבר התביעה מתקבלת (בחלקה).
הנתבע ישלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] כפי שצוין לעיל, צירוף סעיפים 7(א), 7(י) ו-13 להסכם השכירות משמיע שהעברת זכות השכירות לאחר מגבשת הפרה יסודית של הסכם השכירות המקנה למשכיר זכות לידרוש את פינוי המושכר, כנדרש בסעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת במובן זה שניתן סעד הצהרתי הקובע שהנתבע חדל להיות דייר מוגן בנכס.
לא נעלם מעיני שבסופו של דבר בית המשפט לא נדרש לחוות הדעת של המומחית שמינה, והוצאה זו נמצאה מיותרת והתובעת נשאה בה. עם זאת, ראיתי לפסוק את ההוצאות בסכום מתון בשים לב שבכל זאת הנתבע איבד את זכויותיו בנכס שבו החזיק שנים רבות; ואף שטענותיו במישור האישי (למעט ממצבו הרפואי) לא בוססו כדבעי, אפשר שבחלקן יש מן האמת.
על כן הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסכום מתון של 8,000 ש"ח, ומעבר לכך כל צד יישא בהוצאותיו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו