לפניי בקשת התובעת לתיקון כתב תביעתה אשר הוגש בחודש 6/2021, בהתאם להוראות פרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 כתביעה לפינוי מושכר וזאת בהתייחס לגג מבנה תעשייתי ברח' המתכנן 21 באשקלון, שעליו הותקן מתקן אנרגיה סולארית של הנתבעת.
בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר דיוני לגבי אופן ביצוע העבודות, התשלומים ולוח הזמנים הרלבנטי תוך שבסיפא להסדר הוסכם כי:
"כן הובהר כי הצדדים יהיו רשאים לנקוט בהליכים משפטיים האחד כנגד השני בגין כל עניין ודבר ואין באמור בהסכם זה, בעצם ביצוע תשלום, או פעולה על פי הסכם זה, כדי לפגוע בטענות או בזכויות הצדדים בקשר לכך".
למעשה, התובעת הבהירה כי יש ברצונה לבקש תיקון תביעתה לאור ההתפתחויות בהליך ובית המשפט בהחלטתו נימנע מלנקוט עמדה, אולם אפשר לתובעת לעורר בקשה עד ליום 1.10.2022 תוך שהוא מציין כי לאחר עיון במבוקש בה למעשה, יבחנו הדברים.
לטענת התובעת, מדובר בסעד הנובע מאותה עילה מקורית המייחסת לנתבעת הפרה של הסכם השכירות, אלא שבעוד שבכתב התביעה המקורי צוין סך של 65,840 ₪ בלבד הרי שעתה ובעקבות ההתפתחויות שבכללן העבודות שבוצעו נוספו מרכיבים כספיים שונים כמפורט בסעיפים 6-8 לבקשה ועיקרם שווי העבודות בגג על פי חוות דעת, פקוח ולווי הנדסי שנדרשו, תשלום ששולם לנתבעת על פי ההסדר הדיוני, וכל אלו תוך הפנייה לאסמכתאות.
...
בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר דיוני לגבי אופן ביצוע העבודות, התשלומים ולוח הזמנים הרלבנטי תוך שבסיפא להסדר הוסכם כי:
"כן הובהר כי הצדדים יהיו רשאים לנקוט בהליכים משפטיים האחד כנגד השני בגין כל עניין ודבר ואין באמור בהסכם זה, בעצם ביצוע תשלום, או פעולה על פי הסכם זה, כדי לפגוע בטענות או בזכויות הצדדים בקשר לכך".
למעשה, התובעת הבהירה כי יש ברצונה לבקש תיקון תביעתה לאור ההתפתחויות בהליך ובית המשפט בהחלטתו נמנע מלנקוט עמדה, אולם אפשר לתובעת לעורר בקשה עד ליום 1.10.2022 תוך שהוא מציין כי לאחר עיון במבוקש בה למעשה, יבחנו הדברים.
בעניננו אנו, בחינת בקשת התיקון על רקע הכללים שחלו בתקנות הקודמות, אפשר והיתה מובילה למסקנה לפיה יש לאפשר את התיקון, בהיותנו מצויים בשלב מקדמי לכאורה, טרם ברור ראייתי כלשהו ומשעה שעילת התביעה במובנה הרחב לפחות, היתה ונותרה טענות התובעת לפגיעה מצד הנתבעת במושכר וגרימת נזק שלא תוקן, וכאשר נראה כי התיקון המבוקש חותר לגיבושן של השאלות השנויות במחלוקת בהקשר זה.
עם זאת, סבורתני כי אף על רקע המצב שהיה עובר לתיקון התקנות, קיים קושי בתיקון המבוקש, שעה שהתובעת החולשת על אופן פתיחת ההליך, בחרה מראש באופציה דיונית ייחודית של "תביעה לפינוי מושכר", שכידוע, מצומצמת הינה אך לסעד הפינוי תוך הותרת הסעד הכספי להמשך, ובעוד זו נהנית מיתרון של לוח זמנים קצר יחסית של ברור ההליך.
לאור כל האמור ושעה שלתובעת שמורה האפשרות לבוא בשערי בית המשפט ולקבל את יומה באמצעות הגשת תביעה חדשה, מוצאת אני כי יש לדחות בקשה זו ולמחוק את התביעה.
אשר על כן ומשעה שהתובעת עומדת על מלוא הסעדים בנוסח המתוקן המוצע של תביעתה, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית והתביעה נמחקת תוך חיוב התובעת בהוצאות נוספות לטובת הנתבעת בשיעור של 2,000 שקלים בלבד בנסיבות הענין.
