מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת הסכם שכירות מבנה תעשיה: סעדים משפטיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 4.4.19 נחתם בין התובעת הנתבעת הסכם שכירות מבנה באיזור התעשיה אלון תבור, לשם ניהול מוסך, צבע רכב ומכונאות רכב ותצוגת רכבים.
שופט תורן נעתר בהחלטתו לבקשה לסעד הזמני, בכפוף להפקדת עירבון בסך 60,000 ₪, עד לדיון בבקשה במעמד שני הצדדים.
הנתבעת ערבה להסכם השכירות, לרבות להוצאות ולנזקים שגורמת השוכרת בעצם הפרת הסכם הפשרה, אי פינוי המושכר, בגינה החלה התובעת בהליכי פינוי כנגדה, כאשר השוכרת עושה ככל יכולתה על מנת לעכב את הליכי הפינוי, באמצעות הגשה של אנספור הליכים לעיכוב/ביטול הפינוי, שלא צויינו בבקשה, אי תשלום ההוצאות הנפסקות כנגדה, ועלויות הליכי הפינוי אותם נאלצת התובעת לנקוט כנגד השוכרת שמסרבת להתפנות מהמושכר, למרות התחייבויותיה.
ככל שהנתבעת תשלם את מלוא חובה לתובעת בגין הליכי הפינוי וההוצאות בהליכים המשפטיים שנפסקו כנגה וכנגד השוכרת, ותפקיד פיקדון כספי בעבור עלויות הפינוי של השוכרת, ככל שלא תתפנה עצמאית מהמושכר, תסכים התובעת לביטול העיקולים.
...
ככל שהנתבעת תשלם את מלוא חובה לתובעת בגין הליכי הפינוי וההוצאות בהליכים המשפטיים שנפסקו כנגה וכנגד השוכרת, ותפקיד פקדון כספי בעבור עלויות הפינוי של השוכרת, ככל שלא תתפנה עצמאית מהמושכר, תסכים התובעת לביטול העיקולים.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
בנסיבות המתוארות, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

בשנת 2008 חתמו הצדדים על חוזה המבטל את קודמו, לשכירות במבנה תעשייתי במיתחם, בשטח של 6,700 מ"ר (להלן: "המושכר") לצורכי ניהול מחסנים, לתקופה שבין 1/1/08-31/12/08.
ביום 3/11/16 הגישה התובעת בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד למתן צו שימנע מהנתבעת לבצע עבודות בצד המערבי של המושכר, זאת עובר להגשת תביעה בהליך ת"א 9539-11-16 בגין הפרת חוזה ובעתירה להשבת המצב לקדמותו (להלן: "תביעה לצוו עשה" / "ההליך השני").
שכן, ככל שהיה בכוונת הצדדים להחריג תנאי תשלום בגין המחסן הנוסף, היו קובעים במסגרת חוזה 2009 דמי שכירות בגין המחסן הנוסף בנפרד מדמי השכירות השנתיים הנ"ל. למסקנה זו אני מגיע גם בהסתמך על עדות אבשלום בדיון בבקשה לסעד זמני מיום 5/1/17, בעמ' 10: המחסן הזה כלול בתוך 6700 מ"ר של המבנה הגדול? בהסכם הראשוני שלנו השכרתי לו שני מחסנים בגודל של כל מחסן 3000 מ"ר .
התובעת לא הוכיחה סכום הפצוי הנתבע בגין הוצאותיה המשפטיות (ר' עדות אבשלום בדיון, עמ' 58 ש' 7-8), ובהנתן שלא הוכח כי הנתבעת הפרה חוזה השכירות, לא קמה לתובעת זכות לתבוע פיצוי בגין הפרה, כנטען על ידה.
...
מעבר לצורך אעיר כי מעדות אוחנה בדיון (עמ' 84 ש' 9-28) עולה כי בפועל הקיזוז האמור לא התבצע ולא הוכח כי השוכרת חויבה על ידי נביעות בסכום זה. לסיכום התביעה שכנגד מצאתי לנכון לקבל טענת התביעה שכנגד בנוגע לחיוב ביתר בתשלומי חשמל ולקבוע כי לשוכרת יוחזרו הסכומים שעלה בידיה להוכיח כי שולמו בייתר.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת סך של 187,890 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים התובע 1 ביחד עם רעייתו, היו בעלי זכויות החכירה והחזקה בנכס שעליו מבנה תעשייה ברח' יצחק נפחא 6 בבאר שבע (להלן: "הנכס").
המחלוקת בבסיס כתב תביעה זה מקורה בהליך משפטי קודם אשר נדון בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרת ת"א 3264/98 (להלן: "ההליך הראשון").
תקציר עובדות ההליך הראשון והקביעות שהתקבלו במסגרתו הנתבעת, שהייתה התובעת בהליך הראשון, טענה במסגרת ההליך הראשון, כי המנוח והתובע 5 הפרו את הסכם השכירות שנחתם ביניהם בכך שעבודות הבניה במבנה א' (להלן: "המושכר") לא הסתיימו במועד וכתוצאה מכך ולאור ליקויים במושכר, היא נאלצה לפנות את המושכר בשל החשש לפגיעה בנפש.
הסעדים שנתבעו נתבע פיצוי לעזבון המנוח בשלושה רכיבי נזק: פיצוי בגין אי השכרת מבנה ב' בסכום של 1,169,153 ₪; הנזק מתחלק לשתי תקופות, הראשונה לתקופה שמיום 31.03.02 ועד ליום 15.10.04, תקופת תוקפו של הסכם שכירות שנחתם על ידי התובעים ולטענתם, הם נאלצו לבטלו בשל סרוב הנתבעת להסכים להשכרה.
...
על כן אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו כי קיים קשר סיבתי בין העיקולים לבין הנזק שנגרם להם.
אוסיף, כי הנתבעת טענה מעבר לכך, כי הטלת העיקולים בעת שהוטלו הייתה סבירה לאחר שביררה ומצאה שמצבם הכלכלי של התובע 5 והמנוח היה בכי רע ואני סבורה כי הצדק איתה.
סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי מכל הנימוקים שפורטו לעיל, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובעת לתיקון כתב תביעתה אשר הוגש בחודש 6/2021, בהתאם להוראות פרק י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 כתביעה לפינוי מושכר וזאת בהתייחס לגג מבנה תעשייתי ברח' המתכנן 21 באשקלון, שעליו הותקן מתקן אנרגיה סולארית של הנתבעת.
בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר דיוני לגבי אופן ביצוע העבודות, התשלומים ולוח הזמנים הרלבנטי תוך שבסיפא להסדר הוסכם כי: "כן הובהר כי הצדדים יהיו רשאים לנקוט בהליכים משפטיים האחד כנגד השני בגין כל עניין ודבר ואין באמור בהסכם זה, בעצם ביצוע תשלום, או פעולה על פי הסכם זה, כדי לפגוע בטענות או בזכויות הצדדים בקשר לכך". למעשה, התובעת הבהירה כי יש ברצונה לבקש תיקון תביעתה לאור ההתפתחויות בהליך ובית המשפט בהחלטתו נימנע מלנקוט עמדה, אולם אפשר לתובעת לעורר בקשה עד ליום 1.10.2022 תוך שהוא מציין כי לאחר עיון במבוקש בה למעשה, יבחנו הדברים.
לטענת התובעת, מדובר בסעד הנובע מאותה עילה מקורית המייחסת לנתבעת הפרה של הסכם השכירות, אלא שבעוד שבכתב התביעה המקורי צוין סך של 65,840 ₪ בלבד הרי שעתה ובעקבות ההתפתחויות שבכללן העבודות שבוצעו נוספו מרכיבים כספיים שונים כמפורט בסעיפים 6-8 לבקשה ועיקרם שווי העבודות בגג על פי חוות דעת, פקוח ולווי הנדסי שנדרשו, תשלום ששולם לנתבעת על פי ההסדר הדיוני, וכל אלו תוך הפנייה לאסמכתאות.
...
בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר דיוני לגבי אופן ביצוע העבודות, התשלומים ולוח הזמנים הרלבנטי תוך שבסיפא להסדר הוסכם כי: "כן הובהר כי הצדדים יהיו רשאים לנקוט בהליכים משפטיים האחד כנגד השני בגין כל עניין ודבר ואין באמור בהסכם זה, בעצם ביצוע תשלום, או פעולה על פי הסכם זה, כדי לפגוע בטענות או בזכויות הצדדים בקשר לכך". למעשה, התובעת הבהירה כי יש ברצונה לבקש תיקון תביעתה לאור ההתפתחויות בהליך ובית המשפט בהחלטתו נמנע מלנקוט עמדה, אולם אפשר לתובעת לעורר בקשה עד ליום 1.10.2022 תוך שהוא מציין כי לאחר עיון במבוקש בה למעשה, יבחנו הדברים.
בעניננו אנו, בחינת בקשת התיקון על רקע הכללים שחלו בתקנות הקודמות, אפשר והיתה מובילה למסקנה לפיה יש לאפשר את התיקון, בהיותנו מצויים בשלב מקדמי לכאורה, טרם ברור ראייתי כלשהו ומשעה שעילת התביעה במובנה הרחב לפחות, היתה ונותרה טענות התובעת לפגיעה מצד הנתבעת במושכר וגרימת נזק שלא תוקן, וכאשר נראה כי התיקון המבוקש חותר לגיבושן של השאלות השנויות במחלוקת בהקשר זה. עם זאת, סבורתני כי אף על רקע המצב שהיה עובר לתיקון התקנות, קיים קושי בתיקון המבוקש, שעה שהתובעת החולשת על אופן פתיחת ההליך, בחרה מראש באופציה דיונית ייחודית של "תביעה לפינוי מושכר", שכידוע, מצומצמת הינה אך לסעד הפינוי תוך הותרת הסעד הכספי להמשך, ובעוד זו נהנית מיתרון של לוח זמנים קצר יחסית של ברור ההליך.
לאור כל האמור ושעה שלתובעת שמורה האפשרות לבוא בשערי בית המשפט ולקבל את יומה באמצעות הגשת תביעה חדשה, מוצאת אני כי יש לדחות בקשה זו ולמחוק את התביעה.
אשר על כן ומשעה שהתובעת עומדת על מלוא הסעדים בנוסח המתוקן המוצע של תביעתה, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית והתביעה נמחקת תוך חיוב התובעת בהוצאות נוספות לטובת הנתבעת בשיעור של 2,000 שקלים בלבד בנסיבות הענין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת טענה, שהנתבעת הפרה את הסכם המכר, בכך שלא גילתה לה קיום פגמים נסתרים במבנה, לרבות ליקויים בגג ובמרזבים ורטיבות.
ביום 8.2.2022 הודיעה התובעת, שאינה עומדת על ראש הנזק של פיצוי מוסכם ובהתאם, הורתי על מחיקת סעד זה מכתב התביעה.
הפגם במרזבים ביום 12.3.2018 נחתם בין התובעת לנתבעת הסכם למכירת זכויות חכירה מהוונות במיגרש בשטח של 1,517 מ"ר ועליו מבנה תעשייתי בשטח של כ - 1,000 מ"ר, המצויים ברחוב המסגר 20א בקרית ביאליק.
לפי סעיף 3 להסכם הצהירה התובעת (הקונה) כי: "3.1 כי הוא או נציג מטעמו ביקר בנכס, כי ניתנה לו היזדמנות לראות ולבדוק את הנכס לרבות סביבתו, דרכי הגישה אליו ואפשרות הפעילות בנכס. כמו כן, בדק את הנכס ואת זכויות המוכר בו לרבות ומבלי לגרוע מכלליות האמור, מהבחינה המשפטית והתכנונית, בדק את ייעוד הנכס ואפשרויות השמוש והבניה בו (אם בכלל) על פי דיני התיכנון והבניה ובכלל זה בדק את התוכניות החלות עליו ואת הזכויות בו בספרי רשות מקרקעי ישראל.
הנתבעת ציינה בכתב ההגנה, כי רכשה את המבנה מחברת חלק ייזום ופיתוח בע"מ, ביום 5.8.2015 (סעיפים 12 - 14 לכתב ההגנה המתוקן ונספח 1 לתיק המוצגים של הנתבעת), שהיא חלק מקבוצת קחל ישראל בע"מ. המבנה נרכש כשהוא מאוכלס על ידי שוכרת, ותנאי לרכישה היה שקבוצת קחל ישראל תמשיך ותשכור את הנכס מהנתבעת לתקופה שלא תפחת מ - 5 שנים (ראה המבוא להסכם וסעיף 8.3 להסכם הרכישה).
...
ממועד מתן פסק הדין ואילך, תפעל התובעת כמגישת הבקשה להיתר הבניה ותשלים את התנאים הדרושים, כאמור במכתב הועדה מיום 13.6.2022 (נספח 9 בתיק המוצגים של התובעת), לרבות תשלום האגרות, כאמור בסעיף 9 למכתב הנ"ל. למען הסר ספק, התובעת תשלם את סכום האגרות כפי שיהיה סכומן במועד התשלום, לפי דרישה עדכנית של הועדה המקומית.
התובעת תשלם את יתרת חלקה בסכום ההוצאות כאמור בסעיף 22 לפסק הדין, ישירות למחלקה הגבייה של עירית קריית ביאליק, על חשבון היטל כבישים, מדרכות ותיעול, ואגרת תיעול בניין, המתייחסים לבקשה להיתר.
הנתבעת תשלם את דרישת התשלום העדכנית (היתרה), כאמור בסעיף ד' לעיל, בתוך 10 ימים מיום שקיבלה את הדרישה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו