מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת הסכם קומבינציה - מכירת דירות בבעלות בטוחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך נקבע בסעיף 10.5 להסכם-ההלוואה: "ההלוואה תחול גם על כל כספים נוספים שידרשו ללווה [הנתבע] עבור תשלום מיסים, היטל השבחה, מע'מ, שרותי בניה, מס שבח וכל הוצאה אחרת שתדרש ללווה לפי הסכם הקומבינאציה שבין הצדדים. המלווה [התובעים] מתחייב לממן את כל התשלומים לבעלים לצורך ביצוע התשלומים מיד כשיווצר הצורך לכך". שנית, הסכם-ההלוואה העמיד את המקרקעין כבטוחה לפירעון-ההלוואה.
הנימוק לכך הוא פשוט: אפילו לא היה בית-המשפט המחוזי מכריע בתובענה שלפניו, ואפילו לא קם מועד-הפרעון שבסעיף 5.11 להסכם-הקומבינאציה, לא היה מקום לראות את הנתבע מי שהפר את הסכם-ההלוואה במובן הנידון.
אזכיר את הוראתו של סעיף 3.3 לאותו הסכם והובאה כבר לעיל: "ההלוואה תוחזר תוך 24 חודש מיום חתימת הסכם זה ו/או מכספי התמורה למכירת המיגרש במידה וימכר בטרם סילוק המלא של הקרן[,] הריבית וההצמדה. אם עסקת הבניה תבוצע תוחזר הלוואה זו מתוך מכירת הדירות של הבעלים בחלקה לאחר קבלת טופס 4". לא יכול להיות חולק כי אילמלא קם התנאי שבסעיף 5.11 להסכם-הקומבינאציה, הייתה ההוראה שבסעיף 3.3 להסכם-ההלוואה קובעת את המועד לפרעון.
...
סבורני כי ענינה של ד.מ.ו, והצורך לפתור את התסבוכת המשפטית שנוצרה בקשר אליה, היו חיצוניים להסכמי-ההלוואה והקומבינציה.
סבורני כי יש להעמיד את חלקה של התובעת בשכר-הטרחה על 30 אחוזים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיקר טענות התובעים הן כי אנור הפרה את הסכם הקומבינאציה בינה לבין בעלי הקרקע וכי האחרונים מנעו רישום הערת אזהרה לטובת התובעים, וכי החברה הקבלנית ניהלה את המו"מ עם התובעים בחוסר תום לב. כן לטענתם, נהגו בעלי הקרקע בחוסר תום לב בכך שלא יידעו את התובעים כי התמנה כונס נכסים לזכויותיהם וכי קיים עיקול על זכויות אנור במקרקעין.
עפ"י עדותו של עו"ד אוהד, ההערה שנרשמה על החוב כלפי בנק דיסקונט החרגה בתחילת שנת 2001 ע"י כונס הנכסים מטעם בנק דיסקונט כך שהיא תחול רק על הזכויות של מגנאזי בדירות שלהם שבמסגרת הסכם הקומבינאציה, ולא חלה על שאר המקרקעין ולא הפריעה למכור את דירות הקבלן או לרשום עליהן הערות אזהרה.
הסכם הקומבינאציה של מגנאזי אף הוא קבע מנגנון התלוי בקצב היתקדמות הבנייה, אלא שהוא הוסיף וקבע כי על אנור היה להעמיד בטוחות נוספות אותן לא היה באפשרותה להעמיד במועד הרלבנטי לתביעה.
...
לאור האמור לעיל, מתקבלת התביעה נגד הנתבע 6, יהושע ברק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעים ועד למועד התשלום ע"י הנתבע 6 בפועל.
בנוסף ישלם הנתבע 6 לתובעים הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובעים ועד למועד התשלום ע"י הנתבע 6.
פסיקתא לאור כל האמור לעיל נדחית התביעה נגד כל הנתבעים, מלבד נגד הנתבע 6, כאמור לעיל בסעיף 98 לפסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם רכיב התביעה של דמי תיווך חסר בסיס, שכן לפי הסכם הקומבינאציה נעמן לא הייתה רשאית כלל למכור הדירות.
עוד ציינה המצהירה כי סכויי התובענה גבוהים מאד, שכן נעמן שהיא זו שהפרה את הסכם הקומבינאציה, ונמנעה מלהוציא היתר בנייה למרות הארכות שניתנו לה, וגם את התחייבויותיה לפי הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בבית משפט זה בפברואר 2018 הפרה.
סכום זה מהוה לשיטתה, לכל הדיעות, בטוחה מספקת גם להוצאות בהליך דנן, אם ייפסקו.
אולם, לא נימסרו נתונים מעבר לבעלות במקרקעין, שבנתיים נמכרו לצד שלישי.
...
בקשת נווה פאר לחייב את נעמן (התובעת שכנגד) בהפקדת ערובה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים שצורפו על ידם במסגרת בקשת נווה פאר לחיוב בערובה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר גם לבקשה זו. גם נעמן לא הצליחה להרים את נטל הראיה המוטל עליה להוכיח את איתנותה הכלכלית, שכן היא לא צירפה תצהיר לתגובתה לבקשה.
למרות שנעמן ציינה בתגובתה לבקשה כי "היות ומנהל נווה פאר מצוי בחו"ל, יצורף תצהיר תומך בבקשתה עם חזרתו מישראל" (סעיף 27), הרי שעד למועד החלטתי זו, לא צורף תצהיר כאמור.
גובה הערובות לפי הפסיקה, לאחר שבית המשפט מגיע למסקנה כי יש לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה, על בית המשפט לקבוע את גובה הערובה בצורה מידתית ומאוזנת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על פי ההסכם, (להלן: "הסכם הקומבינאציה") העיסקה שבבסיסו הנה עיסקת קומבינאציה, על פיה התחייבה הנתבעת למכור ולהעביר על שם ברזל הצפון מחצית מזכויות הבעלות במיגרש, ואילו ברזל הצפון התחייבה לבנות על המיגרש ביניין דו משפחתי, כאשר דירה אחת בו, העליונה, (להלן: "הדירה העליונה"), תיוחד לנתבעת, כתמורה עבור מחצית מזכויות הבעלות במיגרש כאמור, ואילו הדירה השנייה, התחתונה (להלן: "הדירה התחתונה"), תיוחד לברזל הצפון.
הנתבעת טוענת כי ברזל הצפון הפרה את הסכם הקומבינאציה, ראשית לכל בכך שלא השלימה את הבנייה בתוך המועדים שהתחייבה להם על פי ההסכם, אלא רק באיחור ניכר, בנתה בנגוד להיתר הבנייה שקבלה, ולא מנעה מן התובע 1, שהוא בעל השליטה בה, לפלוש לדירה ביחד עם רעייתו, התובעת מספר 2, מבלי לקבל את רשותה או הסכמתה של הנתבעת.
כפי שכבר נאמר לעיל, הנתבעת אינה כופרת בכך כי, לאחר שהתובעים לא עמדו בתנאי הסכם הפשרה, היא הייתה מוכנה לאפשר להם לרכוש את הדירה התחתונה תמורת סך של 490,000$, אלא שדרשה כי השער על פיו יחושב התשלום יהא שער של 4.7 ₪ לדולר, שהוא קרוב לשער הדולר בו מכרה ברזל הצפון את הדירה העליונה לגליק, אלא שהנתבעים לא השיבו להצעה זו, לא בחיוב ולא בשלילה, ורק לאחר מכן, העלו התובעים את גרסת הכזב בעיניין חובתה של הנתבעת לאפשר להם לרשום שעבוד על הדירה התחתונה כבטוחה לקבלת המימון.
...
אני סבור שיש להשיב על שאלה זו בשלילה.
משאלו הם פני הדברים, לא קמה זכותם של התובעים לאכיפת הסכם הפשרה, ויש לדחות את תביעתם.
משאלו הם פני הדברים, אין מנוס מדחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סיכומי אלגזי בעיניין התביעה שכנגד מתמקדים בשלוש טענות עיקריות: (1) הנכס בת"א לא נרשם עד היום הזה על שמו יחד עם אחיו יצחק ושרה; (2) הבנין בפתח תקוה לא נרשם כבית משותף עד היום; ו- (3) אין בידי אלגזי בטוחה כלשהיא להבטיח פרעון נזקיו בגין הפרת הסכם הקומבינאציה על ידי הקבלן.
לעניין הטענה בדבר אי יכולת למכור או לשעבד דירות טען אלגזי כי הגם שחלק מרוכשי הדירות מכרו את דירותיהם ושיעבדו את הזכויות בדירותיהם, מעמדו של אלגזי שונה ממעמדם שכן זכויותיו של אלגזי הן זכויות במשותף (במושאע) עם שרה ויצחק אחיו מכוח היותם בעלים בקרקע, ויהלומי לא הסדיר זאת בהסכם.
...
לאור זאת, יש לדחות את תביעת אלגזי אשר נוגעת לנזקים אשר נגרמו לו כביכול בהעדר רישום הבית כבית משותף.
בהעדר פירוט תאריכי ביצוע עבודות בכתב התביעה שהוגש על ידי יהלומי, ועל רקע הקביעה לפיה היה על יהלומי להסדיר את נושא שכר הטרחה אף בטרם התחלת ביצועה של עבודה משפטית, וכאשר לא ברור מתי יהלומי הגיע להסדר שכר טרחה מול האחים של אלגזי, שרה ויצחק, וכאשר אף הוכח כי יהלומי השלים את מרבית העבודות שבגינן הגיש את תביעתו באופן שחלפו למעלה משבע שנים מאותם מועדים וכנקבע לעיל, הנני קובע כי יהלומי לא הרים את נטל ההוכחה על מנת לבסס כי תביעותיו לא התיישנו.
פועל יוצא מקביעה זו, ועל רקע הוראות חוק ההיישנות, יוצא כי כל תביעותיו של אלגזי כנגד יהלומי התיישנו אף הם. לאור כל האמור לעיל שתי התביעות נדחות, ובנסיבות אלו, כל צד ישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו