הפרת הסכם פרסום מספרי טלפונים ניידים

נחקרו התובע והנתבע ובסיום הדיון הצדדים סיכמו בעל פה. בימ"ש קבע כי ייתן פסק דין לאחר פירסום פרוטוקול הדיון שהוקלט.

ההסכם נעשה בין התובע לחברה והחוזה היתבטל ו/או בוטל על ידי התובע בגין הפרת ההסכם מצד התובע ו/או בגין הליכים משפטיים שנקט התובע.

בעמוד 9 לחקירתו הסביר משורה 25 כי הנתבע ביקש לבדוק זהות בעל מספר טלפון נייד ובשורה 32 אישר כי לא הייתה הזמנת עבודה.

...

בעמוד 32 העיד "הבעיה אחרי זה, הוא ביקש 5,000 שקל, אף פעם לא היה הזמנה, אף פעם לא הסכמתי ל – 5,000 ₪". הנתבע טען בעמוד 33 בשורה 25 כי "כל הזמן אמרתי שאני לא אשלם לזה, כל הזמן". בשונה, מעניין החקירה הראשונה, מחדלו של התובע להעמיד הזמנת עבודה חתומה על ידי הנתבע, הכחשת הנתבע הסכמה לשלם עבור החקירה והעדר תיעוד של הסכמת הנתבע, מביאים למסקנה שהתביעה בעניין זה לא הוכחה ולכן בימ"ש דוחה אותה.

בשורה 23 השיב לשאלה אם אישר לתובע כי יחזיר לו כספו, כלהלן: "לא, אמרתי לפני שהוא חתם את ההסכם במאי 16, אם אני מקבל כסף אני אחזיר לו מהתביעה אבל אחרי שהוא חתם את ההסכם אין אפשרות להחזיר לו כסף". בימ"ש דוחה טענה זו. זאת, מכיוון שהנתבע אישר בשורה 31 שברגע שהתובע ויתר על הקניה "אז בעצם הנכס נשאר" של החברה.

סוף דבר אשר על כן, בימ"ש מחייב הנתבע לשלם לתובע כלהלן: הסך של 115,878 ₪ צמודים בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

עקרי הסדר הפשרה לפי הסדר הפשרה, הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה היא: "כל מנוי של הנתבעת, במהלך שנת 2015-2014, אשר לא קיבל את השירותים שהתחייבה הנתבעת לספק למנוייה". בהחלטת האישור הוגדרה הקבוצה "כל מנוי של המשיבה, במהלך שנת 2014-2015, אשר לא קיבל את השירותים להם התחייבה המשיבה לספק למנוייה, או שהמשיבה סירבה לחדש את המנוי שלו, בהתנותה תנאי שלא מן הענין." עילות התובענה שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הן הפרת חוזה כמשמעותו בחוק החוזים, או הפרת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות צבוריים (התשס"א – 2000) .

חבר קבוצה שאינו מנוי, יקבל את הפצוי בדרך של קבלת כרטיס נטען בעל מספר כניסות לפי החישוב, בכפוף לפנייתו לנתבעת תוך 4 חודשים ממועד הפירסום בעיתונות על אישור ההסכם, ותוקף הכרטיס יוגבל לפרק זמן של 3 חודשים.

הנתבעת הסכימה ליידע את חברי הקבוצה שאינם מנויים, תוך 30 יום מאישור הסדר הפשרה, על זכאותם לימי כניסה ללא תשלום, במיסרון לטלפון הנייד, ואם אין בידה מספר טלפון נייד, באמצעות מייל, ואם אין בידה כתובת מייל, בהודעה בדואר רגיל לכתובת העדכנית.

...

בחנתי את הסדר הפשרה, ונחה דעתי שההוראות לביצוע הסדר הפשרה שהוסכמו בין הצדדים הן הוראות מספיקות, ואין צורך בפיקוח נוסף.

סכומים אלה נראים סבירים בהתחשב בהסדר הפשרה ובתועלת לחברי הקבוצה, ועל כן אני מאשרם.

פירסום הודעות על אישור הסדר הפשרה אני מורה על פרסום הודעה על אישור הסדר הפשרה, על חשבון הנתבעת, על פי סעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 19 (ג) (1) ו- (2), בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות וישראל היום, ביום שישי, וכן באחד מבין העיתונים כלכליסט או גלובס, וכן בעיתונים המקומיים, הכל בגופן שלא יפחת בגודלו מגודל הגופן שבו מפורסם החומר המערכתי באותו עיתון, וכן באתר האינטרנט של הנתבעת ועל לוח המודעות של הנתבעת, כמוסכם.

המבקש טען, כי כאשר הלקוח מתקשר ממספר טלפון נייד שהמערכת מזהה כמספר של לקוח שלהן, הוא מתבקש להקליד שני אמצעי זהוי: מספר תעודת הזהות וארבע הספרות האחרונות של מספר כרטיס האשראי.

עוד ביקש המבקש לקבוע כי המשיבות הפרו הסכם מפורש או מכללא, על-פיו התחייבו כלפיו וכלפי הקבוצה להקפיד לנהוג כאמור, ועברו בכך על הוראת סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א–1970.

הפיקוח על הבנקים צירף לעמדתו (כנספח 3) את הוראת ניהול בנקאי תקין 367 "בנקאות בתקשורת" (21.7.2016), שפורסמה ביום 29.12.19 בד-בבד עם ביטולו של הפרק הרלוואנטי בהוראה 357.

...

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים בסעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, ובהם התועלת שהביא ההליך לציבור, העובדה שההליך נוהל ואף הוגשו סיכומים והקשיים שעוררה בקשת האישור, אני סבורה כי יש להתחשב בתיקון שעשו המשיבות בעקבות ולאחר הגשת בקשת האישור ובתועלת שהביאה בקשת האישור לקבוצה.

לפיכך אני קובעת כי ישולם למבקש גמול שסכומו 7500 ₪ ולב"כ המייצג – שכר טרחה על סך 25,000 ₪.

סוף דבר בקשת האישור נמחקת, ותביעתו האישית של המבקש נדחית.

בתביעתה דנא, שהוגשה במקור כנגד הנתבעת בלבד, טענה התובעת שלא ניתן להשיג את הנתבעת, במשרדיה בנהריה, לא במספר הטלפון של המשרד ולא במספר הטלפון הנייד.

התובעת העריכה את הנזק שניגרם לה כתוצאה מרשלנות הנתבעת, לרבות פירסום שלילי בחברת BDI, בסך 100,000 ₪.

אבהיר: בע"א 37/86, ע"א 58/86 משה ובת שבע לוי נ' יצחק יחזקאל שרמן וערעור שכנגד, נקבע כי ללקוח של עורך דין יכול ויהיה בסיס חוזי לתביעת עורך הדין שייצג אותו, כאשר נטען להפרת ההסכם ע"י עורך הדין.

...

נקבע: "ניתן לומר, כי כאשר עורך-דין מייצג לקוח פלוני ואילו הצד האחר לעיסקה אינו מיוצג כלל, נדרשות ממנו מיומנות וזהירות רבה יותר בהצגת העניין, לבל יכשיל במודע או בהיסח דעת נמהר את הצד האחר, כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו, יושרו ומהימנותו". באותו עניין, כאשר יישם בית המשפט העליון את ההלכה הנ"ל על עובדות המקרה, הגיע למסקנה שאם ייקבע כי עורך הדין לא ייצג את המערערים (הרוכשים) הרי לא חלות עליו החובות שהושתו עליו ע"י בימ"ש קמא, ובכלל זאת החובה לברר את מצבו של לקוחו והאם לקוחו מתכוון לעמוד בעסקה.

בית המשפט מגיע למסקנה כי עורך הדין באותו עניין ייצג את הקבלן בלבד ולכן לא חלה עליו אחריות כלפי הרוכשים.

אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת והותרתה כנגד הנתבע בלבד.

בסעיפים 40-80 לבקשת האישור נטען למגוון עילות, בכללן: עילות חוזיות - הפרת הסכם, הפרת חובת תום הלב לפי סעיף 12 וסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; עשיית עושר ולא במשפט; הטעה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); הפרת חובה חקוקה (סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן – "איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת", הפרת חובת הגילוי לצרכן על פי סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן, הפרת החובה לתת לצרכן היזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימתו על פי סעיף 5(ב) לחוק הגנת הצרכן, הפרת החובה לגלות מידע לפי סעיפים 2-3 לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003); רשלנות.

התחייבויות המשיבה הטבה בגין העבר בתוך 60 יום ממועד מתן פסק דין המאשר את הסדר הפשרה, המשיבה תשלח לכל אחד מהלקוחות הזכאים, למעט לקוחות זכאים שביצעו עסקה במהלך שנת 2011 (ראה היתייחסות ללקוחות אלה בסעיף 19 להלן) הודעה באמצעות דוא"ל ו/או טלפון נייד שכותרתה הנה: "פיצוי מאיסתא" (לפי כתובת המייל או מספר הטלפון השמורים במאגרי המידע של המשיבה).

גודל הפירסום יעלה בלפחות 20% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995.

...

אני סבור כי הסדר הפשרה מבטיח תכליות אלה.

אני מאשר, אפוא, שכר טרחה לב"כ המבקשת בסך של 90,000 ₪ בתוספת מע"מ, וגמול למבקשת בסך של 16,000 ₪ בתוספת מע"מ, ככל שיחול.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 4 לעיל.