הפרת הסכם פירוק שותפות בין ספרים

לעניין זה נקבע בסעיף 8 להסכם כי "כל שותף יכול לפרוש מהשותפות ולהשכיר / להחכיר / להמחות או למכור את חלקו או כל חלק ממנו לאחר שייתן הודעה מוקדמת ובכתב ליתר השותפים ...." (לעניין זה ראו גם סעיפים 20 ו-24(ב) להסכם), וכן כי מותו, פרישתו או פשיטת רגלו של אחד השותפים לא יגרמו לפירוק השותפות (סעיף 9 להסכם, לעניין זה ראו גם סעיפים 22-23 להסכם העוסקים בפרוק השותפות).

לא מן המותר לציין דברים שנכתבו בשולי פסק הדין, ודומה כי נעלמו מעיני הצדדים: "דומה שמזורם של הצדדים אינו מצוי בתביעות הדדיות זה כנגד זה אלא בשיתוף פעולה יחדיו להשאת הרווחים מהפרויקט או לפירוק השותפות שבינם. פירוק שכזה משמעו גם פירוק החברה ...." (סעיף 32 לפסק הדין) תו"ב 53695-11-10 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה גבעות אלונים נגד גני שפרעם בע"מ ואח' ותו"ב 18578-12-11 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה גבעות אלונים נגד גני שפרעם בע"מ ואח' (שלום עכו) הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה - גבעות אלונים הגישה נגד התובעים והנתבעים כתבי אישום בגין ביצוע עבודות בנייה ושימוש במקרקעין ללא היתר.

משכך, טוענים התובעים: "יובהר כי התובעים מתנגדים בתוקף ואינם מסכימים לאפשר את השמוש בדרך וככל שהייתה הסכמה לכך בעבר הרי שהיא בוטלה ובכל מקרה ניתנת שוב באשר לכך הודעת ביטול ברורה ומפורשת וכל הסכמה בעיניין, המוכחשת, בטלה ומבוטלת. התובעים עומדים כך לנוכח הפרתו הבוטה ומראשית הדרך של הסכם השותפות על-ידי הנתבעים. יודגש כי לנתבעים אין כל זכויות במקרקעין בדרך. הם לא רכשו אותה מעולם ועל כן, אין להם כל זכות לעשות שימוש בדרך זו." (סעיף 38 לכתב התביעה) אין באפשרותי לקבל טענות אלה.

יתרת השטח המסומן בספרה 2 בתרשים 3א' (1,987 מ"ר) מצוי מחוץ לקו הכחול של התכנית ולפיכך אינו נכלל ב"מיגרש" כהגדרתו בנספח להסכם ולא ניתנה לחברה רשות לעשות בו שימוש במסגרת הנספח להסכם.

...

יתר על כן, בנסיבות אלה מתן סעד הצהרתי לפיו הסכם השותפות בטל לא יועיל לתובעים, שכן לא יהא בו כדי לשלול מן החברה את הזכות שהוקנתה לה. עוד ציין כב' בית המשפט: "לדעתי, מצב הדברים הנכון הוא, ואת זאת השתדלתי להסביר לתובעים בשלב מוקדם של הדיון, שבנסיבות העניין אין מנוס מהגשת בקשה לפרק את החברה, שכן רק באופן כזה ניתן יהיה להביא לידי סיום – בדרך זו או אחרת – את ההתחייבות החוזית שקיבל על עצמו המנוח חביב בקשר למקרקעין, תחילה כלפי השותפות ולאחר מכן כלפי החברה (כאשר השותפות העבירה לחברה את זכויותיה וחובותיה).

בית המשפט הוסיף וקיבל את טענת הנתבעים כי יש לדחות את התביעה מפני שמאז שנת 2003, עת ניתן פסק הדין בת.א. 9823/98, לא הודיע המנוח חביב ז"ל על ביטול הסכם השותפות, וכי "המסקנה המתחייבת מכך היא שהוא השלים עם מצב העניינים ואינו יכול לתבוע עתה בשל הפרת הסכם השותפות" (סעיף 32 לפסק הדין).

יחד עם זאת, אני מקבלת את טענת הנתבעים כי המנוח חביב ז"ל התיר לחברה לעשות שימוש בדרך הצפונית.

כך עולה מהוראות סעיף 11 לנספח להסכם, הקובע כי: "צד ג' [המנוח חביב ז"ל – ס.מ.] מצהיר ומתחייב, להעמיד לרשותם של צדדים א' ו-ב' [ח'ורי והמנוח אדוארד ז"ל – ס.מ.] את המגרש מיד לכשיידרש לעשות כן, לשם הקמתו ובנייתו של הפרויקט גני שפרעם וכן להעמיד לרשותם של הצדדים א' ו-ב' את השטחים האחרים שבבעלותו של צד ג' לשם שימוש בחלק מהם לסלילת הדרך המובילה למגרש, כפי שנתבקש על-ידי צדדים א' וב'". יובהר כי איני מקבלת את טענת מר ג'ודי בחוס כי דרך הגישה עליה מדבר סעיף 11 לנספח להסכם היא דרך הגישה הדרומית (ע' 17, ש' 35 – ע' 18, ש' 6).

ט – סופו של דבר אשר על כן, התביעה נדחית ברובה.

הנתבע 2 ביקש להצדיק את סרובה של הנתבעת לספק את ההזמנה מיולי 2013 כדלקמן (ס' 14-13 לתצהירו): "אטען כי חצי שנה לאחר החתימה על ההסכם ביום 14.7.13, התפרקה השותפות שבין יחידי התובעת. רק אז פנה מר קלאר לנתבעת 2 ובקש לרכוש 400 יחידות, המהוים למעשה את תשלום המקדמה בסך 10,000$ בפועל, ובכך ביקש להשתחרר מההסכם.

הנתבע 2 הוסיף והסביר: "אטען כי התובעת הפרה את חוזה נספח א' ולא יתכן כי יסופקו 400 מכשירים במחיר אשר סוכם לגבי 1000 יחידות. ברור היה אפוא במועד זה לאור פירוק השותפות והניתוק שבין יובל לאפי כי התובעת לא תמלא אחר החיוב החוזי ולכן סירבתי לאספקת המכשירים במחיר אשר היה מיועד ל- 1000 יחידות..." (ס' 15 לתצהירו).

...

בחקירתו הבהיר, כי בסופו של דבר לא נכרת הסכם בין התובעת לחב' קארלסברג וזאת משום שהנתבעת לא סיפקה את ההזמנה מיולי 2013; לכן, התובעת החמיצה את ההזדמנות להתקשר בהזמנה עם חב' קארלסברג.

אשר על כן, התביעה מתקבלת כמפורט לעיל.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכום הנפסק, ביחד ולחוד.

נתבע 2 ערך ביום 09.11.10 את ה"הסכם לפירוק שותפות ו/או העברת מניות", (להלן: "ההסכם"), אשר בא להסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של התובע ונתבע 1 בפרוק השותפות ביניהם.

מפאת חשיבתו של סעיף זה, אביא להלן נוסחו המלא: "צד ב' יחדל מלשמש ערב בכל צורה שהיא להתחייבויות החברה ובכלל זה בנקים, יבואנים, הלוואות אישיות, חוזה שכירות וכו'. ברור ונהיר כי הוצאת צד ב' מהערבויות תלויה בהסכמתם של אותם גורמים להם ניתנה הערבות, אי הסכמתם אינה פירושה הפרת ההסכם ובמקרה מעין זה הצדדים ינסו למצוא פיתרון על מנת להגיע לעמק השווה." הינה כי כן, בלשון ההסכם אין זכר להבטחה או התחייבות כזו או אחרת מטעם נתבע 2.

לעניין זה ראו את דברי המלומד י. קדמי בספרו "על הראיות", חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת דיונון (תשס"ד – 2003) בעמוד 1312: "טענה נגד המסמך לאמור שהמסמך אינו נכון או אינו מלא, לרבות טענה על מה שנאמר לפני או בזמן עריכת המסמך, שהרי גם טענות אלה באות לסתור או להשלים את תוכן המסמך עצמו. טענות נגד מיסמך מתאפיינות איפוא בכך שהן מערערות על תוכנו של המסמך בזמן עשייתו; שעיקרן בכך שהתוכן אינו מבטא את מה שהוסכם בין הצדדים עובר לעשיית המסמך...טענות אלו, הן הטענות שאין להוכיחם בעדות בעל פה, אלא – במסמך אחר או בהודאתו או בספריו של היריב". הינה כי כן, עסקינן בטענה בעל פה כנגד מיסמך בכתב.

...

הפרת חוזה אקדים ואציין כי דין התביעה, ככל שהיא נוגעת לפן החוזי, לרבות הטענה בדבר אי יושרו של נתבע 2, להידחות.

לאור האמור לעיל מסקנתי היא כי התובע לא הוכיח ברמה הדרושה שנתבע 2 טיפל בענייניו המשפטיים בחוסר מקצועיות או חוסר זהירות כלאחר יד וללא שיקול דעת.

סוף דבר התביעה נדחית אפוא ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

הזכויות נרשמו בספרי חברת "קי.בי.עי" (להלן: "החברה המשכנת").

עוד טוען המנהל המיוחד כי כיום, בחלוף שנים כה רבות ממועד האירועים הרלוואנטיים, קיימים קשיים ראיתיים שמתעצמים במיוחד לנוכח העובדה שהמבקשת בחרה להעלות טענותיה רק לאחר פטירתו של רוני ז"ל. המנהל המיוחד אף מבהיר שבין הצדדים היתקיימו הליכים משפטיים רבים, חלקם בנוגע למקרקעין ובין אלה עתירת המבקשת לקבלת הסכומים מהחברה עקב הפרת הסכם פירוק השותפות (ת.א 369/06) שסיומה בפסק דין בהיעדר הגנה שניתן ביום 28.4.07 נגד החברה ונגד ליליאן לתשלום סך של 680,000 ₪ לרבות הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת המבקשת (להלן: "פסק הדין בהיעדר").

...

דיון והכרעה אקדים אחרית לראשית ואציין כי דין הבקשה להידחות ואנמק; בהתאם לתקנה 2 לתקנות החברות (פירוק) השתמ"ז-1987 (להלן: "תקנות החברות"), על הליכי פירוק, חלות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), ככל שאין סתירה בינן לבין תקנות החברות.

ממכלול הטעמים האמורים, מתבקשת המסקנה שלפיה באיזון שבין זכות הגישה לערכאות לבין אינטרס ההסתמכות של נושי החברה, ידם של האחרונה על העליונה ואין כל סיבה להאריך את מועד הפקדת העירבון.

משכך, דין הבקשה נדחית.

השיקים נשוא התביעה הוגדרו בכתב התביעה כשיקים שסוחרו לסונול על ידי אפיקי אנרגיה לצורך וכחלק מבצוע פירוק השותפות בין חברת צ.א.מ.א הובלת דלק בע"מ (להלן: "צאמא") שהייתה בשליטת ישעיהו איבי (להלן: "איבי") וסונול, בשלהי שנת 2005 או בסמוך לכך.

בכתב התביעה המתוקן נטען שבעדות פלטי בתביעה אחרת היא אישרה שהשיקים נימסרו לה. אפיקי אנרגיה טוענת שסונול הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה לפירוק צאמא ומונה לה מפרק, אך אם סונול הייתה מזכה את חשבון צאמא בספריה בסך 18 מיליון ₪ כנדרש, לא הייתה עילה לפירוק צאמא והליך פירוקה היה נימנע.

נטען בנוסף כי למרות דרישות התובעים מהנתבעות להשיב את השיקים סרבו הנתבעות להחזירם בהכחשות שוא על עצם דבר קבלתם והימצאותם בידי מי מהן, ולפיכך הוגשה התביעה שעילותיה על פי המפורט בה הן: ביצוע עוולה חוקתית של פגיעה בזכות הקניין של אפיקי אנרגיה; הפרת חובות הנתבעות לפי הדינים העוסקים בניהול חשבונות; הפרת חוזה; עשיית עושר ולא במשפט; רשלנות, שליחת יד, הפרת חובה חקוקה וגרם הפרת חוזה.

...

דיון אקדים ואומר כי לאור החזקה הקבועה בסעיף 353א לחוק החברות והמסקנה שאליה הגעתי שלפיה התובעת לא עמדה בנטל הפרכתה המוטל עליה, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה.

משוואת אפיקי אנרגיה שעל יסודה הוגשה התביעה כנגדה לפיה או שהשיקים מוחזקים או הוחזקו בידי סונול או בידי פלטי אינה המסקנה היחידה האפשרית בנסיבות העניין ואף לא המסתברת ביותר בהכרח.

לאור כל האמור לעיל ראיתי לנכון להורות לתובעת להפקיד בקופת בית המשפט סך 100,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית בסכום זה עד יום 1.8.2015 כערובה להבטחת הוצאות הנתבעות, שאם לא כן, תדחה התביעה.