הפרת הסכם עבודה: חובת התראה מוקדמת

השלכות הפרת חובת האמון על זכותו של המערער לפצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת: משקבענו כי המערער לא היה זכאי לפצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת על פי החוק אלא על פי הוראות הסכם העבודה; משקבענו כי על פי הוראות הסכם העבודה בנסיבות של מעילה באמון המערער לא היה זכאי להודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים על פי סעיף 11.6 להסכם העבודה; ומשקבענו כי הוכח שהעובד הפר את חובת האמון כלפי החברה – מתחייבת המסקנה כי בנסיבות סיום עבודתו המערער לא היה זכאי לפצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת, וכי החברה הייתה רשאית גם לתבוע השבת הכספים ששילמה למערער בגין הודעה מוקדמת".

האפשרות לפטור את אטורה מתשלום פצויי פיטורים הנה מכוח מסעיף 17 לחוק פצויי פיטורים הקובע "פיטורים ללא פיצויים מכוח פסק דין", כך: "בענף העבודה שאין בו הסכם קבוצי, רשאי בית הדין האיזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האיזורי לעבודה על פי הכללים שבהסכם הקבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים." בהתאם להלכה הפסוקה, נפנה להוראות תקנון העבודה הכלול בהסכם הקבוצי הכללי שבין היתאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית, שייקרא להלן: "התקנון". התקנון כולל פירוט של הפרות משמעת שונות, ופירוט מדרג עונשים הנע בין הסנקציה הקלה ביותר - "התראה" לבין הסנקציה החמורה ביותר, שהיא "פיטורים בלא הודעה מוקדמת ובלא פצויי פיטורים". הסנקציה לו עותרת אטורה הנה שלילה מוחלטת של פצויי הפיטורים ושל ההודעה המוקדמת, המוזכרת בסעיף 53 לתקנון.

...

בנסיבות אלה, כאשר קבענו כי יש במעשי התובעת משום הפרה של חובת האמונים המוטלת עליה אנו סבורים כי קבלת תביעת התובעת תביא לתוצאה בלתי רצויה בה עובד אשר הוכח כי הפר את חובת האמונים המוטלת עליו כלפי המעסיק ייצא נשכר ממעשיו.

איננו מקבלים טענה זו ולא מצאנו כי בנסיבות תיק זה היה על הנתבעת להעיד עדים נוספים לעדה שהיא העידה.

סוף דבר מכל המפורט לעיל - תביעת התובעת לקבל הפרש פיצויי פיטורים, נדחית.

תביעה זו הוגשה על סך 1,931,607 ₪ בגין הרכיבים הבאים: הפרישי שכר בגין עבודה במשמרת שנייה, הפרישי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, הפרישי שכר בגין פדיון חופשה שנתית, הפרישי שכר בגין קרן הישתלמות, השבת נכויי שכר שנעשו שלא כדין, השבת נכויי שכר שלא כדין בגין דמי מחלה, פצויי הלנת פצויי פיטורים, פיצויים בגין אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, פיצוי בגין הנפקת תלושי שכר בנגוד לחוק, פיצויים בגין הפרת חוק הגנת השכר, פיצוי בגין עוגמת נפש ועבור היתעמרות חמורה ואסורה, פיצוי בגין הפרת חובת הנאמנות בקיום חוזה עבודה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע.

"השיחה" היתקיימה "מעכשיו לעכשיו" ללא התראה מוקדמת, ללא זימון בכתב, ללא פירוט עילות או האשמות המיוחסות לעובד, ללא שניתנה לו כל אפשרות להערך או לקבל ייעוץ או ייצוג, ואף ללא פרוטוקול.

...

לסיכום טען התובע כי ניסה לסיים את ההליך בפשרה, וזאת כדי לשמור על שלמות המשפחה, ואף היה מוכן לוותר על סכומי כסף משמעותיים, אך בעלי הנתבעת לא הסכים.

לפיכך, תשלם הנתבעת לתובע סך של 10,000 ₪ בגין הפגמים בתלושי השכר.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. ימי חופשה שנתית שנגרעו סך של 15,726 ₪ ב. ניכויי שכר שלא כדין סך של 14,157 ₪ ג. זכויות שנגרעו בגין דמי מחלה סך של 4,838 ₪ ד. גמול שעות נוספות סך של 499,191 ₪ ה. הלנת פיצויי פיטורים סך של 40,000 ₪ ו. פגמים בתלושי שכר סך של 10,000 ₪ ז. פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד סך של 8,000 ₪ ח. פיטורים שלא כדין ואי קיום שימוע סך של 60,000 ₪ _______________________________________________________ סך הכל: 651,912 ₪ כל הסכומים דלעיל יישאו ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנוסף לאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ והוצאות משפט בסך 6,000 ₪.

הוכח כי לאחר תשלום המקדמה הנ"ל, בין החודשים 09-10/2019, נפסקו עבודות הבניה, וזאת ללא כל סיבה או התרעה מוקדמת, ופניות התובע אל איציק, זכו להתחמקויות.

באשר לטענת הנתבעים כאילו התובע הוא שהפר את ההסכם שכן חלף זמן רב במהלכו לא ניתן היה לבצע את הבנייה, אציין כי עיון בהוראות ההסכם מעלה כאמור כי אותם 240 ימי עבודה מתחילים עם מסירת ההיתר לקבלן, ולא רשום בשום סעיף בהסכם או בתוספת כי התובע מתחייב להשיג את ההיתר בפרק זמן כזה או אחר.

הנתבעים הפרו את חובתם לסיים את הבית של התובע כאשר הפסיקו את הבנייה בטענה שאין היתר, על אף שקודם לכן התחייבו להמשיך לעבוד במה שניתן לעבוד ללא היתר, ואף לא טרחו להמשיך את הבנייה כאשר הודע להם שהיתקבל ההיתר.

...

אני סבורה שיש גם מקום לראות ביורם כמי שהתקשר אישית עם התובע בהסכם.

לסיכום הנתבעים – חברת בנייה רוויה, יורם ואסף, ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 135,000 ₪, כאשר סכום זה יישא הצמדה וריבית מחודש 11/19 מועד הפרת ההסכם ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (15% מהסכום שנפסק).

הוכח כי לאחר תשלום המקדמה הנ"ל, בין החודשים 09-10/2019, נפסקו עבודות הבניה, וזאת ללא כל סיבה או התרעה מוקדמת, ופניות התובע אל איציק, זכו להתחמקויות.

באשר לטענת הנתבעים כאילו התובע הוא שהפר את ההסכם שכן חלף זמן רב במהלכו לא ניתן היה לבצע את הבנייה, אציין כי עיון בהוראות ההסכם מעלה כאמור כי אותם 240 ימי עבודה מתחילים עם מסירת ההיתר לקבלן, ולא רשום בשום סעיף בהסכם או בתוספת כי התובע מתחייב להשיג את ההיתר בפרק זמן כזה או אחר.

הנתבעים הפרו את חובתם לסיים את הבית של התובע כאשר הפסיקו את הבנייה בטענה שאין היתר, על אף שקודם לכן התחייבו להמשיך לעבוד במה שניתן לעבוד ללא היתר, ואף לא טרחו להמשיך את הבנייה כאשר הודע להם שהיתקבל ההיתר.

...

אני סבורה שיש גם מקום לראות ביורם כמי שהתקשר אישית עם התובע בהסכם.

לסיכום הנתבעים – חברת בנייה רוויה, יורם ואסף, ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 135,000 ₪, כאשר סכום זה יישא הצמדה וריבית מחודש 11/19 מועד הפרת ההסכם ועד התשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (15% מהסכום שנפסק).

על פי הלכה הפסוקה, על מנת להוכיח זכאות לפצויי פיטורים בהתאם לסעיף זה, על התובע לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: האחד, קיומן של נסיבות המעידות על "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" של העובד או נסיבות "שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; השני, התפטרות העובד הייתה כתוצאה מנסיבות אלה; השלישי, יידוע המעסיק על הכוונה להתפטר ומתן היזדמנות נאותה לתקן את הדרוש תיקון – אך כשעל פניו, אין תוחלת של ממש בפנייה מוקדמת ובמתן התראה סבירה, לא תשלל הזכאות לפצויי פיטורים מטעם זה בלבד.

פיטורים שלא כדין הם פיטורים לא הוגנים, כגון כאלה שנפל בהם פגם בהליך הפיטורים או כאלה שבוצעו בחוסר תום לב, באופן שמהוה הפרה יסודית של חוזה העבודה על ידי המעביד (שלי אביב ייני "פיצויים עונשיים סמויים בגין פיטורים שלא כדין המהוים הפרת חוזה עבודה" מחקרי משפט לא 449, 463-462 (2018)).

לפיכך, ובשונה מהנטען, אין מדובר בזכות סטאטוטורית לפצויי פיטורים מכוח חקיקת מגן שאינה ניתנת לויתור על ידי העובד, אלא בעילת תביעה חוזית הנובעת מהפרת חובתו של המעסיק לנהוג בתום לב ובהגינות (רעות שמר בגס "צדק פרוצידוראלי וכבוד העובד בהליך הפיטורים – עיונים בהילכת השימוע" עבודה חברה ומשפט יג 175, 213 (2012)).

...

משלא הרים המועדון את הנטל המוטל עליו ולא הציג תחשיב נגדי מטעמו, וכן בהיעדר ראיות אחרות, מצאנו לקבל את תחשיבו של זיקרי ולקבוע את הזכאות בהתאם לסכומים שננקבו בו. לאור זאת, אנו פוסקים לזכותו של זיקרי בגין רכיב זה סך של 6,513 ש"ח (שהם מחצית מהסכום הנקוב בשורה השנייה לתחשיב החוב שצורף וכן הסכומים הנקובים בשורות 5-3 לו).

עם זאת, אנו סבורים כי הטענות של הצדדים צריכות להתברר במסגרת של בוררות בפני מוסד הבוררות של ההתאחדות, וזאת לאור המיוחדות של התחום וההוראות הסטטוטוריות הקבועות בעניינו – כמו גם המחויבות למסגרת הבינלאומית.

סוף דבר אנו מחייבים את מועדון הכדורגל לשלם לתובעים את הסכומים הבאים כמפורט להלן: תומר בן יוסף – המועדון יישלם לבן יוסף פיצויי פיטורים בסך 132,498 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין.