לפיכך דורשים התובעים כי הנתבעים ישיבו להם ביחד ולחוד הפרישי דמי שכירות בשל פגמים במושכר, העידר חניה צמודה, הפרשים בגין דמי שכירות בהם חויבו בדירה אחרת אליה עברו לפני תום תקופת ההסכם, פיצוי בגין פגיעה בזכות לפרטיות, הוצאות מסוגים שונים, נזק שניגרם למערכת הישיבה שרכשו ועוגמת נפש שנגרמה להם כתוצאה ממצב הדירה בעת שהותם בה, הכל כמפורט בסעיף 72 לכתב התביעה.
אין אינדיקאציה ברורה מהראיות בתיק כמה זמן חלף מרגע שהנתבע 1 התבקש להוציא פריט זה או אחר מהדירה ועד שהוצא, אולם גם התובע העיד "אני לא שמתי סטופר" (פרוט' עמ' 60 שורות 20-21), מה שכן, התברר אף מעדותו של התובע, כי האמור בסעיף 15כ' לתצהיר התובע אינו נכון, שכן המטלטלין לא הושארו בדירה כטענת התובע במשך כל תקופת השכירות.
בשים לב לעובדה כי התובעים ביקרו וראו את הדירה בטרם קיבלו החלטה לשכור אותה, חתמו על הסכם השכירות שנוסח ע"י התובע 1, הצהירו כי ראו המושכר ומצאוהו במצב תקין וראוי לשימוש (סעיף 2.1(3) להסכם השכירות) ובקשו להכנס לדירה באופן מיידי, ובשים לב לכך כי הנתבע 1 טיפל בפניות התובע בעיניין המיטלטלין שהושארו בדירה כמו גם בעיניין ההדברה, תיקן אריחי הקרמיקה וכיוצ"ב לא מצאתי דופי בהתנהלות הנתבעים 1 ו- 2 בעיניין זה. לאור כל האמור, טענות התובעים ברכיב זה נדחות.
לאור האמור, ומשהוכח כי הנזילה הייתה מגג הבית המשותף, ולמעט הצורך לשים סמרטוטים, לכל היותר, כדי למנוע חדירת מים לדירה, לא חייבה הנזילה היתנהלות מיוחדת של התובעים ולא הוכח כי פגעה בהנאתם מהשמוש בדירה, הגעתי לכלל דיעה כי אין בארוע זה כדי להוות הפרה של הסכם השכירות ע"י הנתבעים 1-2 ו/או עילה לפצוי כלשהוא של התובעים.
...
סוף דבר
התביעה, התביעה שכנגד, וההודעה לצד השלישי, נדחות
הוצאות ההליך
אשר להוצאות ההליך.
הנחת המוצא לצורך הכרעה בשאלת הוצאות משפט הינה, כי בעל דין שהתביעה נגדו נדחית, זכאי להוצאות הריאליות בהן נשא, כדי שלא יצא בחסרון כיס.
בהתחשב בכל האמור לעיל התובעים ישלמו הוצאות משפט ושכר טרחה בתביעה העיקרית כדלקמן:
לנתבעים 1-2 סך של 25,000 ₪ כולל מע"מ
לנתבעים 3-4 סך של 30,000 ₪ כולל מע"מ.
הסכומים שלעיל ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.