הפרת הסכם התקשרות לפי חוק הגנת הצרכן

מונחת לפניי תביעה כספית להשבת סכום שנגבה ביתר על ידי הנתבעת במסגרת היתקשרות התובע עימה בעסקת טריפל (אינטרנט, טלפון ושרותי כבלים) וכן פיצוי בגין הפרת חוזה ההיתקשרות בין הצדדים.

יודגש, כי אי ציון מה יהא המחיר אותו ישלם הצרכן לאחר התקופה שבה המחיר מוזל, מנוגד לחובת הנתבעת כעוסק בעיסקה מתמשכת לפי סעיף 13א לחוק הגנת הצרכן.

...

עולה מהמקובץ, כי הנתבעת היא זו שהפרה את החוזה עם התובע.

על כן אני מורה להשיב לו את הסכום שנגבה ממנו ביתר (239 ₪ שנגבו במשך 40 חודשים כפי שעתר להם עד היום - 9560 ₪ בניכוי של הסכום שכבר זיכתה אותו בסך של 256 ₪), סך של 9304 ₪.

סך הכל תשלם הנתבעת סך של 13,104 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

ביום 9.4.2017 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), בגדרה נטען כי פלאפון הפרה את הסכם ההיתקשרות עם המבקשת וחברי הקבוצה, כאשר תחת עצירת הגלישה בטלפון הנייד עם סיום ניצול חבילת הבסיס, כפתה על המבקשת ויתר לקוחותיה, שירות נוסף בתמורה.

בבקשת האישור נטען כי פלאפון היתנהלה שלא כדין, תוך הפרת הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973, עשיית עושר ולא במשפט לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט–1979, הטעה, השפעה בלתי הוגנת והפרת חובות גילוי לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, הפרת הוראות הרישיון של המשיבה, הפרת הוראות חוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 והפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כך על פי בקשת האישור.

...

יש על כן להיעתר לבקשה לצירוף המסמך.

מסמך ט (הסכם ההתקשרות בין המבקשת לפלאפון שקדם להסכם ההתקשרות מושא בקשת האישור) ומסמך י (טופס הצטרפות שנשלח למבקשת ביום 30.3.2017 ותמלול שיחת טלפון מיום 3.4.2017), הגם שמדובר במסמכים שנוצרו עובר להגשת בקשת האישור, לאור השלב בו מצוי ההליך אני סבורה כי יש להתיר הגשתם.

סוף דבר הבקשה לצירוף ראיות, מתקבלת לפי המפורט לעיל.

במסגרת ההליך העקרי נטען, כי הנתבעת (המשיבה דכאן) הפרה את זכויות היוצרים של התובעת (המבקשת דכאן) בכך שהעתיקה בצורה בוטה את מחשבון המשכנתא של המבקשת תוך שהיא מפרה אחר הוראות חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007; ביצעה עוולות של גניבת עין בנגוד לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999; הטעיות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; עשיית עושר ולא במשפט; והפרת הוראות חוק החוזים תשל"ג-1973.

לטענת המשיבה המבקשת באה בידיים לא נקיות: היא הסתירה את הפרתו של הסכם ההיתקשרות עם המשיבה; את השוני בין המחשבונים, וגם לעת הזו משאירה המבקשת פרטים כוזבים במחשבון המשיבה על מנת שלקוחות המשיבה יפנו אליה במטרה להעבירם לטיפולה.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים סברתי, כי דין הבקשה למתן סעד זמני להתקבל וזה יעמוד בתוקף עד להכרעה בהליך העיקרי והכל בכפוף לאמור להלן.

יוער, כי הבאתי בחשבון את ההלכות הכלליות בדבר מתן צו עשה המשנה מצב קיים, ואולם נוכח הפסיקה בעניין הקניין הרוחני, כמו גם נוכח הצורך המיידי להגן מפני ההפרה סברתי שאין מנוס אלא ליתן צו שכזה.

סוף דבר: דין הבקשה להתקבל.

אני מורה בזאת למשיבה להימנע מלהפעיל (במשירין או בעקיפין) את "מחשבון משכנתא smart", המצוי באתר האינטרנט שלה שכתובותו /http://hishavnu.co.il/mortgage-smart וזאת עד להכרעה בתובענה.

כך נטען, כי היתנהלות זו מהוה הפרה של הסכם היתקשרות בין הוט לבין לקוחותיה; הפרת חובת חקוקה; עשיית עושר ולא במשפט; הפרת חובת הגילוי ואיסור ההטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א -1981; וכן הפרת חובת תום לב במשא ומתן ובקיום חוזה.

...

יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת (כתוארה אז) חיות: "על מנת להתמודד עם חשש זה [החשש מפני בעיית הנציג שתוארה לעיל – ח.כ.] קבע המחוקק את ההסדר שבסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכליתו 'למנוע קנוניה בין התובע המייצג את הקבוצה לבין הנתבע [...] על חשבון חברי הקבוצה בהליך הייצוגי' (עניין שבו), ולפיו האפשרות לסיים בפשרה את ההליכים בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישורה מותנית בקבלת אישורו של בית המשפט, הנדרש טרם מתן האישור לבחון את הסכם הפשרה שגיבשו הצדדים ולהשתכנע כי הוא 'ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה' (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות)". [רע"א 1644/15 אייל גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פס' 9 (27.05.2015)] כמו כן, כחלק ממנגנון הבדיקה קובע סעיף 19(ב) לחוק כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך [...] אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לכך, כחלק מבחינת הבקשה יש למנות בודק, אלא אם בנסיבות המקרה מתקיימים טעמים מיוחדים אשר מייתרים צורך זה. מעבר לכל האמור לעיל, הטיל המחוקק על בית המשפט חובת הנמקה מוגברת בבואו להכריע בבקשה לאישור הסדר פשרה, ובעשותו כן קבע את השיקולים שעליו לשקול, ובהם: הפער בין ההסדר המוצע לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה מתברר ההליך עד תום; ההתנגדויות שהוגשו וההכרעה בהן; השלב בו נמצא בהליך; חוות דעתו של הבודק; והעילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין [סעיף 19(ג) לחוק; עניין לוין, פס' 6].

סוף דבר לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, מצאתי את הסדר הפשרה סביר והוגן וזאת בשים לב גם למשך ניהול ההליך, ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו, וזאת בכפוף לשינויים המפורטים לעיל.

הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא כאמור: "כל מי שחויב בתשלום עבור צריכת חשמל בגין כל ציוד שהותקן על ידי הוט בחלקים של הרכוש המשותף, בין אם מדובר בצריכה ישירה ובין אם מדובר בחיוב דרך חשבון ועד הבית. וזאת החל מיום 1.6.2007 ועד למועד אישור הסכם פשרה זה על ידי בית המשפט". אני מורה לנתבעת על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה, כאשר המשיבה תישא בעלות פרסום המודעה – בהתאם לנוסח בנספח ג' להסכם הפשרה.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

כלומר - לאורך כל ההתכתבות שהייתה בין חיים לבין הגב' פדידה, חיים לא העלה כלל את הנושא של הפרת הסכם ההיתקשרות, לא בעיניין המועדים ולא בעיניין הקף הפניות, על אף שבהתאם לגירסתו הסכם ההיתקשרות הופר עוד שבעה ימים לאחר החתימה, קרי - ביום 17 ביולי 2017, דהיינו עוד לפני המייל הראשון שנשלח על ידו ביום 30 ביולי 2017 ובו בחר את דף הנחיתה.

אין זכות ביטול לפי חוק הגנת הצרכן חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (לעיל ולהלן – "חוק הגנת הצרכן") מגדיר "צרכן" - מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי"; מכאן, הרי שאף אחד מהנתבעים הוא לא בגדר "צרכן" כהגדרת החוק, שכן הסכם ההיתקשרות לא נועד לצרכים אישיים, ביתיים או משפחתיים, אלא לצרכים עיסקיים ופירסום עסקם של הנתבעים.

...

אני סבורה שדי בהתכתבויות בין הצדדים כדי לתמוך במסקנה אליה הגעתי, כך שאין כל משקל לטענה בדבר העדר הקלטות, טענה שאף היא נטענה באופן כללי וסתמי.

סיכום לאחר שנחה דעתי ששני הנתבעים אחראים יחד ולחוד לקיומו של ההסכם כפי שפורט לעיל, ולאחר שנחה דעתי כי התובעת עמדה במלוא התחייבויותיה כלפי הנתבעים וכי לא הפרה הבטחות שנתנה להם באופן המקנה זכות לבטל את ההסכם, אני מקבלת את התביעה במלואה.

סכום זה יתווסף לסכום ההוצאות בתיק ההוצאה לפועל וייגבה במסגרת ההליך שם. מודעת אני ליחס שבין הסכום האמור לבין סכום התביעה, אולם לאחר ששקלתי את השיקולים הנדרשים בדין ובשים לב לכך שהתקיימו בתיק שתי ישיבות לרבות דיון הוכחות מלא כולל סיכומים בכתב, אני סבורה שמדובר בסכום סביר וראוי, ויתכן שאף על הצד הנמוך.