מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרת הסכם בשל אי תשלום מס שבח מקרקעין

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקשת טוענת, אם כן, כי טענת המשיבים כאילו הפרה את הסכם המכר בשל אי תשלום מס שבח, אינה אלא היתחכמות מצידם, שכן כל עוד מפרים המשיבים את הסכם המכר ולא משלמים את היטל ההשבחה המוטל עליהם מנועה המבקשת מלעמוד בהתחייבותה לשאת במס השבח, ממנו היא זכאית גם לקזז את עלות היטל ההשבחה.
" (שם, ש' 23-27 לפר') ועוד – "עו"ד מנדל פנה אלי בחודש מרץ ו"ההחלטה) הייתה אך ורק על בסיס הבקורת שנערכה ב – 18.3.15 " מכל מקום, תהא אשר תהא הסיבה לדחיית תשלום המס, הרי שבשלב זה ונכון להיום, ניתנה אורכה ע"י רשויות המס למבקשת לשלם את מס השבח עד ליום 30.6.16, וממילא אף מצד רשויות המס, ולמעשה אף מצד הוראות הדין המקנות שיקול דעת למנהל המיסוי, כהגדרתו בחוק, ניתנה אורכה למבקשת לתשלום מס השבח, ואין זה משנה אם מכח סע' 51 או מכח סע' 91 א לחוק מסוי מקרקעין, לפיכך אין בהודעת הביטול שהוגשה ע"י המשיבים, ואשר כל ענינה היה בבטול הסכם המכר כיוון שמס השבח לא שולם ע"י המבקשת, בכדי להצדיק את ביטול הסכם המכר, למיצער בשלב זה (לעניין היותה של עילת העידר תשלום מס השבח כעילה היחידה בהודעת הביטול ראו לשון ההודעה עצמה - "מכל מקום, ולאור סרוב מרשך לשלם את מס השבח מודיעים מרשיי על ביטול ההסכם" וכן הבהרת ב"כ המשיבים עמ' 30 ש' 16-17 לפר' מיום 27.1.16; ובעמ' 1 ש' 8 לפר' מיום 14.7.15).
...
בית המשפט נדרש פעם אחר פעם לעניינה של עסקת המקרקעין שבנדון וכך מוטרדות ערכאות שיפוטיות רבות שוב ושוב על אותו עניין ודומה כי ראוי לשים לדבר סוף, ככלות הכל עומדת לפנינו עסקת מקרקעין שאינה ממומשת ודומה כי סיומה ומימושה אף אינם נראים באופק.
לפיכך אני סבור כי בנדון ראוי לתפוס את המבקשת בהצהרתה, כפי שניתנה מפי בא כוחה, עוה"ד יצחק קריטנשטיין, לפני בית המשפט בפר' הדיון מיום 4.4.16 בזו הלשון – "...אני מבקש להצהיר מטעם מרשיי כי ככל שימצא שאין מקום לבטל את ההסכם בשל הודעת הביטול נשוא המרצת הפתיחה, מרשיי ישאו לעת עתה בתשלום מס היטל ההשבחה תחת הנתבעים (=המשיבים) ע"פ המיתווה הבא, בקשה מחודשת להיתר בניה תוגש תוך 4 חודשים, ומייד לאחר שנקבל דרישה להיטל השבחה נשלם תוך 15 יום" אכן התחייבות זו של המבקשת ראויה וסבירה בנסיבות העניין וראוי לאמצה לצורך קיומו של הסכם המכר.
ככל שלא תתקבל הודעה בכתב במשרד ב"כ המבקשת, מצד המשיבים, תוך 10 ימים מיום הדרישה, תשלם המבקשת תחת המשיבים את היטל ההשבחה תוך 15 יום נוספים ותהא רשאית לגבות מהמשיבים את תשלום היטל ההשבחה בתום הפרויקט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

דא עקא, שהסכם זה בוטל על ידי הצדדים, והסכם בעלי המניות - אשר בא במקומו של הסכם זה - לא היתייחס מפורשות לדמי הפיתוח, והסתפק בקביעה בסעיף 2(ב) כי טל וחי מתחייבים "להעמיד לרשות החברה את כל סכומי ההוצאות הכרוכים, במישרין או בעקיפין, ברכישת יתרת מיגרש 503 ובכלל זה, מס רכישה, מס שבח מקרקעין (אם ידרש), דמי הסכמה, דמי הוון, דמי העברת שמאי, דמי ביול וכל תשלום, הוצאה או סכום אחר כלשונו שידרשו לצורך השלמתה המלאה של רכישת זכויות החכירה המהוונות ביתרת מיגרש 503" (נספח 2 למוצגי טל וחי).
מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה, כי ברנובסקי עמדה בתוקף על כך שטל וחי יקיימו את היתחייבותם לרכוש את המיגרש ואף עמדה לבטל את ההסכם משסברה כי המיגרש לא נרכש במועד (נספחים 48-50 למוצגי ברנובסקי), על כן אין זה סביר, כי זמן קצר אחר כך שילמה מרצונה סכום גבוה, החל לטענתה על טל וחי, מבלי שתבוא טענה כלשהיא בשל הפרה של ההסכם, כביכול.
יש להעיר, כי ברנובסקי טענה, כי בשל אי קידום הפרויקט על ידי טל וחי, בוטלו הסכמי הפיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל, והסכסוך עם שותפי לב קנדה נוצר בעקבות זאת; לשיטתה, מסקנה זו עולה מכך שהטענה, כי העידר המימון הוביל לקיפאון הפרויקט לא הועלתה טרם ביטול הסכמי הפיתוח.
...
ברנובסקי טוענת, כי טל וחי גרמו לה נזקים של כ - 24 מיליון שקלים, מאחר ולא שלמו את חובם לחכ"א שבסופו של דבר נגבה מלב קנדה בהליך הכינוס ומכיון שמנעו את מכירת מגרשי לב קנדה שלא בהליך כינוס, מכירה שהייתה מניבה רווח גבוה.
דין התביעה נגד צ'רנוי להידחות.
סיכום סוף דבר, דין תביעתה של ברנובסקי להידחות, ותביעתם של טל וחי מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בשלב זה, הסעד המועדף על התובעים הוא סעד של אכיפת ההסכם, דהיינו הם לא מבקשים את ביטולו אלא לקבוע כי ההסכם הופר בשל אי תשלום מס שבח, והם מבקשים סעד חדש שלא נתבע בתביעה, דהיינו להורות לנתבעים לשלם את מס השבח תוך 90 יום ורק אם לא יעשו כן, הם מבקשים לבטל את ההסכם ולמנות כונס נכסים למכירת הקרקע לצורך תשלום המס (באותו הסדר בלתי ראוי מבחינה מהותית ודיונית, עקיפת הגשת תביעה כספית).
...
דין הבקשה להידחות, כפי שצינתי לעיל אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעת סכומי הכסף שהם בסמכות בית משפט שלום ולצורך תביעת סכומים אלו לא נדרש פיצול סעדים אלא להגיש תביעה, במידה והעילה לא התיישנה.
ראו לענין זה רע"א 6713/15 מפעלי תחנות בע"מ נגד מדינת ישראל (23.12.2015) " למעלה מן הצורך ..באופן דומה נפסק כי על תובע לרכז את כל התביעות הכספיות העומדות לו מאותה עילה במסגרת תביעה אחת, וכי אין לעודד פיצול סעדים, מקום בו הדבר יגרום לבזבוז זמן ולריבוי התדיינויות, כפי שקורה לעיתים מזומנות". סיכום לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה, הקביעות שקבעתי יהיו תקפות רק בין הצדדים להליך שלפניי, הן לא חלות לגבי רשויות המס שיפעלו כחוכמתם והן לא מחייבות את השאם בריק שהיה צד להסכם 2003 ולא צורף כצד לתביעה.
אני דוחה את התביעה ולאור כל האמור לעיל כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

ככלל, אין מניעה לשלב אופציה לרכישת נכס במסגרת חוזה שכירות, למרות היותה עסקה נפרדת העומדת על רגליה שלה (ע"א 3990/91 המועצה האזורית גליל תחתון נ' עציוני (לא פורסם, 22.9.1994); ע"א 10846/06 "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין-רחובות (לא פורסם, 23.12.2011)).
לצורך הדיון, ומבלי לקבוע מסמרות, אני נכון להניח כי יייתכנו מקרים בהם סברתו של צד לחוזה כי הוא פטור לחלוטין מתשלום מס – בשל ייעוץ מוטעה או בשל אי הבנה לגבי המוסכם בינו לבין הצד השני – עשויה להצמיח טענה של טעות בעובדה כמשמעה בסעיף 14 לחוק החוזים (לדיעה בפסיקה לפיה טעות לגבי שיעור המס, היא טעות בכדאיות ראו ה"פ (ת"א) 962/79 לירן נ' אלבוחר, פ"מ תשמ"א (2) 428, 437 (1981).
אף אין ממש בטענת המערער להפרת חוזה השכירות עקב אי תשלום דמי השכירות.
...
הנקודה היחידה בה אני סבור כי יש לקבל את הערעור, נוגעת לאופן חישוב התמורה בפסק דינו של בית משפט קמא חלף הסכם המכר שלא נחתם.
בהתחשב בכך שהכסף נותר בידי המשיבה משך כל השנים, אני סבור כי יש להוסיף לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין מחודש נובמבר 2005 ועד לתאריך מתן פסק דיננו.
סופו של דבר, שאמליץ לחברי לדחות את הערעור על כל רכיביו למעט קביעת שער הדולר, כך שעל המשיבה לשלם למערערת תוך ארבעה חודשים מיום מתן פסק דיננו, הסך של 300,000 $ X 4.69 ₪ (השער היציג לחודש 11/05) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום בפועל ובניכוי סכום הפיצוי שנפסק לזכות המשיבה בסך 50,000 ₪ (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דינו של בית משפט קמא).

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

טענת העוררים בנוגע להפרת ההסכמים בשל אי תשלום המסים וההוצאות לא רלוואנטית היות ומדובר בעסקת נטו.
אציין, כי במסגרת ע"א 266/97 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' מקס ווייסמן, פ"ד נז(3) 207 דחה בית המשפט העליון ערעור על פסק דינה של וועדת הערר מקום בו קבעה, כי מדובר בבטול עסקה ולא במכר חוזר במקרה בו נכרת הסכם בשנת 1971, בשנת 1986 צד אחד הודיע לצד השני על ביטול ההסכם בשל הפרתו והגיש תובענה בנידון ובשנת 92 נכרת בין הצדדים הסכם ביטול אשר מאשרר את הודעת הביטול משנת 1986, 15 שנים לאחר כריתת ההסכם.
...
סבורני, כי בנסיבות הרלוונטיות אין לקבל טענה, כי אין לקבל את הודעת הביטול בשל אי החזרת התמורה.
אינני מקבלת את טענת המשיב בנוגע לזכותם של היורשים לבטל את ההסכמים.
בנסיבות אלו, סבורני, כי יש לקבל את הודעת הביטול אשר הגישו הצדדים למשיב.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו