לעניין זה יפים דבריה של כב' פרוקצ'יה ברע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 7.03.04) במקרה שנסיבותיו דומות לענייננו:
" העבירות אותן עבר המבקש בהליך זה הן חמורות, כל אחת כשלעצמה, ובודאי בהצטברותן. המבקש נהג ברכב בעת שנפסל לנהיגה, וממילא נהג בלא רישיון ובלא ביטוח. חומרתן של עבירות אלה אינה צריכה הדגשה, בין היתר, לאור העובדה כי בוצעו תוך היתעלמות וביזוי פסק דין קודם של בית משפט אשר הטיל על המבקש עונש של פסילת רישיון. הדבר מלמד כי אין על המבקש מורא החוק. ואם לא די בכך, המבקש הגדיל לעשות כאשר זייף רישיון והציגו לשוטרים ובכך ביקש להונות את רשויות אכיפת החוק על ידי הצגת מצג כוזב בפניהם. למותר לומר כי בכך העלה פי כמה את רף החומרה שבמעשיו"
על חומרתה של עבירת נהיגה בפסילה נכתב רבות, וכדברי כב' השופט א. לוי ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן מיום 8.5.07:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב".
ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל (24.3.2011) נקבע :
"נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד – אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו על הכביש...".
בתי המשפט עמדו על חומרתה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה שהעונש בגינה כולל, לעתים רבות, מאסר בפועל זאת בשל שיקולים שונים הנלקחים בחשבון.
בפל"א 12765-12-17 מדינת ישראל נ' עמאש (פורסם בנבו 6.5.18), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה ללא ביטוח.
במסגרת הליכי המעצר שהה הנאשם במעצר בית מלא לתקופה של 3 חודשים החל מיום 16.3.2022 ולא נרשמו לחובתו הפרות.
...
עקב סמיכות הזמנים בביצוע העבירות, העובדה כי מדובר באותן עבירות, העובדה כי הן בוצעו על ידי מבצע אחד והעובדה כי מדובר בשרשרת אירועים אשר החלה מפסילת הקצין ועד לאירוע הנהיגה בזמן פסילה ומתן שם ומען כוזבים, החלטתי לקבוע מתחם ענישה לכלל האירועים, ולא לכל אירוע בנפרד.
לעניין זה יפים דבריה של כב' פרוקצ'יה ברע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 7.03.04) במקרה שנסיבותיו דומות לענייננו:
" העבירות אותן עבר המבקש בהליך זה הן חמורות, כל אחת כשלעצמה, ובוודאי בהצטברותן. המבקש נהג ברכב בעת שנפסל לנהיגה, וממילא נהג בלא רישיון ובלא ביטוח. חומרתן של עבירות אלה אינה צריכה הדגשה, בין היתר, לאור העובדה כי בוצעו תוך התעלמות וביזוי פסק דין קודם של בית משפט אשר הטיל על המבקש עונש של פסילת רישיון. הדבר מלמד כי אין על המבקש מורא החוק. ואם לא די בכך, המבקש הגדיל לעשות כאשר זייף רישיון והציגו לשוטרים ובכך ביקש להונות את רשויות אכיפת החוק על ידי הצגת מצג כוזב בפניהם. למותר לומר כי בכך העלה פי כמה את רף החומרה שבמעשיו"
על חומרתה של עבירת נהיגה בפסילה נכתב רבות, וכדברי כב' השופט א. לוי ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן מיום 8.5.07:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב".
ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל (24.3.2011) נקבע :
"נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד – אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו על הכביש...".
בתי המשפט עמדו על חומרתה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה שהעונש בגינה כולל, לעתים רבות, מאסר בפועל זאת בשל שיקולים שונים הנלקחים בחשבון.
בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה, תוך שבית המשפט קובע שהעונש שהוטל על הנאשם אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת ואף מקל עם הנאשם וזאת בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לו.
מהמקובץ עולה, כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר שיוכל וירוצו בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר, ופסילה הנעה בין מספר חודשים ל-10 שנים תלוי בהרשעות קודמות ובנסיבותיו האישיות של הנאשם.
לפיכך אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 6 חודשים.
