הפרת הוראות החוק להגנה על עובדים זרים

לפנינו תביעתו של מר יצחק דנן (להלן: "התובע") כנגד הנתבעות, נתבעת 1 משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "הנתבעת 1") ונגד הנתבעת 2 גב' רות טרבילוב (להלן: "הנתבעת 2") לתשלום פיצויים בגין, חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965, בגין הפרשים שבין הקף המשרה בלישכת חיפה לבין המשרה הקודמת ותשלום פיצויים/פצויי ללא הוכחת נזק מכוח החוק להגנה על עובדים ו/או בגין הפרת הבטחה שלטונית, תרמית, הפרת הוראות החוק בגין פגיעה בפרנסת התובע ובגין נזקים ממונים ולא ממוניים, סכום התביעה הנו 500,000 ₪.

הנתבעות מציינות את הטענה של התובע לניגוד עניינים ו/או טענת שיקולים זרים, לגבי איוש המשרה שהתובע עזב, כשירה מס' 6 במיכרז-גב' מאיה מור אזולאי לא נקלטה אצל התובעת ולא איישה מעולם את המשרה בנתבעת 1, לאור המלצת המחלקה המשפטית בנתבעת 1 שלא לקבל אותה מחשש לניגוד עניינים וקירבת המשפחה הקיימת בינה לבין הרכזת בכוח אדם במטה השרות.

...

נוכח כלל הטעמים המפורטים לעיל – התביעה נדחית.

סוף דבר התביעה על כלל מרכיביה נדחית.

אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעות הוצאות בסך של 5000 ₪ וזאת תוך 30 ימים, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

דרישת החוק לפיה העסקת עובד זר מותנית בקבלת היתר נועדה לשרת מספר מטרות, בהן מטרות ביטחוניות, מטרות שעניינן אסדרת שוק העובדים הזרים, ומטרות שעניינן שמירה על זכויות העובדים הזרים שהם אוכלוסייה בעלת כוח מקוח דל. הוראות החוק מבקשות לשמור על זכויות העובדים הזרים בית היתר על ידי הטלת חובות דיווח והעברת תשלומים סוצאליים על ידי המעבידים לרשות (סעיפים 1יז – 1יט לחוק).

פרשנות זו גם אם איננה מתחייבת באופן ישיר מלשון החוק, הרי שהיא וודאי מתיישבת עם לשון החוק, והיא מתחייבת ממטרתו של החוק שעניינה הגנה על זכויות העובדים הזרים.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי גם אם היה צדק בדבריה של העותרת לפיהם לא ניתן היה להטיל עליה סנקציה מכוח הוראת סעיף 1טו(א2) לחוק, הרי שמקובלת עלי טענת המשיב לפיה ניתן היה להטיל על העותרת את אותה הסנקציה מכוח הוראת סעיף 1טו(א) לחוק, המאפשרת להטיל סנקציה על מעסיק אשר לא קיים "הוראה לפי חוק זה". קיומו של היתר כתנאי להעסקת עובד זר היא הוראה לפי החוק, ועל כן העסקת עובד זר ללא היתר מהוה הפרה של "הוראה לפי חוק זה". מידתיות הסנקציה כעולה מהאמור לעיל, הממונה איננו חייב להטיל סנקציה של סרוב לתת רישיון לתקופה של 3 שנים.

...

בסופו של דבר, ומבלי להמעיט בחשיבות העניין מבחינת העותרת, עסקינן בעותרת שהחזיקה אישור להעסקת עובד זר אחד בלבד.

לא שוכנעתי כי ביטולו של היתר בודד זה יביא להתמוטטות העותרת.

לנוכח כל האמור העתירה מתקבלת בחלקה הקטן, באופן שהחלטת המשיב תישאר על כנה אך בשינוי אחד לפיו תקופת הסירוב למתן היתר תעמוד על שנה וחצי במקום 3 שנים.

אי סדרים בתלושי השכר לאור דיונינו לעיל, אנו קובעים כי התובע זכאי לפצוי בגין הפרת הוראת סעיף 26א לחוק הגנת השכר – אי מסירת תלושים ואי מסירת פרטים נכונים בתלושים, כאשר חזקה שפגמים אלו נעשו בנסיבות העניין ביודעין.

הן אינן קובעות שעובדים זרים אינם זכאים להפרשות פנסיוניות אלא הן קובעות מנגנון חלופי להוראות החוק הרלבנטיות לעובד שאינו מסתנן ולצו ההרחבה פנסיה חובה.

קרן הישתלמות לפי צו ההרחבה בענף הניקיון וההסדר החל על עובדים זרים, זכאי התובע לתשלום חלף הפרשות מעביד לקרן הישתלמות בגובה 7.5% משכרו ודמי ההבראה.

...

אי סדרים בתלושי השכר לאור דיונינו לעיל, אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת הוראת סעיף 26א לחוק הגנת השכר – אי מסירת תלושים ואי מסירת פרטים נכונים בתלושים, כאשר חזקה שפגמים אלו נעשו בנסיבות העניין ביודעין.

מכאן מתבקשת המסקנה שהיכן שהתובע קיבל שכר יסוד והבראה בלבד, הוא לא עבד שעות נוספות.

משכך לא מצאנו לנכון לפסוק פיצוי בעניין זה. סוף דבר על הנתבעות 2 ו-3 לשלם לתובע ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 3,000 ₪ בגין הפרת הוראת סעיף 26א לחוק הגנת השכר.

דיון והכרעה נסיבות סיום העבודה - האם התובע חוסה תחת חוק ההגנה על עובדים לטענת התובע, פוטר משיקולים זרים, אך ורק ולכל הפחות בעיקר בשל העובדה כי חשף את הפרות הנתבעת במשרד הבריאות ובכל הקשור בדיני עבודה ולפיכך לטענתו הוא בא בגדר חושף שחיתויות החוסה תחת הגנת החוק.

ר' ע"ע (ארצי) 41182-02-12‏ ‏יורם אברג'ל נ' ג'וינט ישראל ומחלקת חמ"ע בג'וינט ישראל, ניתן ביום 20.2.17 וההפניות שם. סעיף 3א לחוק ההגנה על עובדים, העוסק בנטל ההוכחה, קובע כך: "בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהיה חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בנגוד להוראות הסעיף האמור, אם טרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה על ידו או בסיועו כאמור באותו סעיף, ואם הוכיח העובד את כל אלה:

...

לפיכך הגענו לכלל מסקנה לפיה רק בתקופה שבין אוגוסט 2015 לפברואר 2017, לאחר עליית שכרו של התובע ולפני עליית התוספת השעתית בגין עבודתו בסופי שבוע, התמורה שקיבל התובע בגין עבודתו בשעות נוספות ושבת הייתה נמוכה מהתמורה לה זכאי היה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה.

לפיכך אנו קובעים שעל הנתבעת לשלם לתובע השלמה בגין 48 ימי חג (בהתאם למספר ימי החג שתבע) בסך 14,736 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: פדיון חופשה בסך 89,612 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום סיום העסקה 19.9.18 ועד יום התשלום בפועל.

בהתאם להלכה הפסוקה יש להחיל על עובד המוגדר כמסתנן את הוראות חוק עובדים זרים בעיניין עריכת חוזה בכתב ואת הוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002 (ע"ע (ארצי) 20880-07-20 Zeregi – קפלן את לוי (20.6.2022) (להלן – עניין זרגי).

התובע עתר לתשלום בסך 3,800 ₪ בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר ולפיכך מתקבלת תביעתו ברכיב זה. דמי חופשה התובע טוען כי במהלך תקופת עבודתו צבר 14 ימי חופשה וכי הוא זכאי בגינם לסך של 3,360 ₪ (לפי תעריף של 240 ₪ ליום ולפי תעריף בסיס של 30 ש"ח).

...

משכך אין בידי לקבל את הטענה כי מדובר במתווה שכר מיטיב לאור העובדה שהנתבעת מסכימה לשלם לתובע את הסכום שתבע כפקדון.

לא זו אף זו, תחשיבי הנתבעת המלמדים לכאורה על תשלום שכר ביתר כלל לא פורטו בכתב ההגנה או בתצהיר שהוגש מטעם הנתבעת וטענותיה אלה פורטו לראשונה בסיכומי הנתבעת באופן שלא ניתנה לתובע האפשרות לחקור את נציג הנתבעת ביחס אליהם בחקירתו הנגדת וגם מטעם זה דינן להידחות.

סוף דבר דין התביעה להתקבל ביחס לרכיבים המפורטים להלן ועל הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: 69.1 הפרשי שכר וגמול שעות נוספות 6,190 ₪ 69.2 פיצויי הלנה 2,000 ₪ 69.3 פיצוי בגין מסירת תלושי שכר שאינם ערוכים כחוק 3,800 ₪ 69.4 תשלום עבור פדיון ימי חופשה 3,360 ₪ בנוסף לכך על הנתבעת להפקיד סך של 16,200 ₪ בפיקדון עובדים זרים.