הפרשי קצבת זקנה רטרואקטיבית: תביעות להשלמת קצבאות

עיון בתצהירה של המערערת בבית הדין האיזורי מעלה כי כל אשר טענה המערערת בתצהירה בעיניין זה הוא: "בחודש 1/92 נסעתי לארץ וככל הידוע לי תביעתי לקיצבת זקנה אושרה מחודש 1/92 ורק בחודש 9/92 נסעתי חזרה לארה"ב. מכאן שרוב שנת 1992 הייתי בארץ". רק בהשלמת הסיכומים מטעמה טענה המערערת לזכאותה לקיצבת זקנה גם בעד תקופה בת שישה חודשים לאחר חזרתה לארצות הברית.

במכתבו של המוסד מיום 28.10.1999, שעיקרו היה כאמור דחיית תביעתה של המערערת לקיצבת זקנה שהוגשה בשנת 1999, ההחלטה בדבר שלילת הזכאות לקיצבת זקנה לתקופה 1992 עד 1995 נכרכה בו כבדרך אגב, ולא הודע למערערת במפורש כי נוכח השלילה הרטרואקטיבית ניזקף לה חוב, שיעור החוב, וכן לא הובהר כי החוב יוסיף לשאת הפרישי הצמדה למדד עד לפירעונו על ידי המערערת, ולמעשה המערערת לא נדרשה לשלם את החוב.

...

הפעלת סמכות המוסד לפי סעיף 315 לחוק: משהגענו למסקנה כי יש לדחות את טענותיה של המערערת על עצם החוב ועל תחשיב שיעור החוב לגופן, יש לפנות לנסיבות העניין לפיהן נקבע החוב.

עם זאת, אנו סבורים כי בהתחשב בנסיבות העניין ובמצבה של המערערת על המוסד לשקול מחדש את עניין חיוב המערערת בתשלום הפרשי הצמדה למדד על גובה החוב, את המשך קיזוז החוב ואת שיעור הסכום שינוכה מקצבת הזקנה של המערערת, כמפורט להלן.

סוף דבר: דין הערעור בעניין ביטול החוב להידחות, אולם יש מקום כי החלטת המוסד על פי סעיף 315 לחוק בעניין עצם החוב וקיזוזו, תועבר לוועדה לביטול חובות שלה הסמכות לבטל או להפחית חוב "בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין", בין היתר על יסוד השיקולים המפורטים בפסק הדין כאמור לעיל.

סכום זה כלל גמלת זקנה בסך 24,362 ₪, תוספת בן זוג בסך 12,589 ₪, תוספת השלמת הכנסה בסך 31,314 ₪, מענק חימום בסך 1,000 ₪, וביטוח בריאות בסך 248 ₪.

אולם, לאור אישור תביעת התובעת לגימלת זקנה ולתוספת תלויים רטרואקטיבית מחודש אוקטובר 2017, הייתה זכאית התובעת לתשלומים רטרואקטיביים בסך 36,087 ₪.

לפיכך התבקש בית-הדין לקבל את התביעה, להשיב לתובעים את הכספים ששלמו התובעים כחוב נוכח היתנהלות הנתבע בתוספת ריבית והצמדה ממועד הזכאות, וכן לקבוע כי התובע זכאי להוסיף ולקבל את גמלת הזיקנה המיוחדת, או לחילופין – את ההפרש שבין תוספת התלויים המשולמת בעדו לגימלת הזיקנה של התובעת לבין גמלת הזיקנה המיוחדת.

...

על כן, מקובלת עלינו עמדתו של הנתבע לפיה נכון למועד הגשת התביעה מששולמה לתובעת קצבת אזרח ותיק עם תוספת תלויים מ- 10/17, התובע לא היה זכאי ממועד זה לקבל קצבה מיוחדת, והקבצה קוזזה מקצבתה של התובעת כדין.

נוכח האמור דין התביעה להידחות.

סוף דבר על יסוד כלל הטעמים המפורטים לעיל – התביעה נדחית.

"גמלה נוספת לנכה" – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת זקנה.

בעמ' 41 נכתב: "פטור מלא מתשלום דמי ארנונה עד 100 מ"ר הראשונים תנתן למקבלי קצבת זקנה והשלמת הכנסה וכן למקבלי קצבת זקנה לנכה. התנאים החלים בסעיף א (הנחה של 30%) יחולו גם כאן". בעמ' 41 תחת הכותרת "איך מקבלים את הנחת הארנונה" נכתב: "הנחת הארנונה אינה אוטומאטית ודורשת הגשת בקשה פרטנית למחלקת הגבייה ברשות המקומית בה אתם מתגוררים". משמע, על מקבל קצבת הנחה לנכה לעמוד בכל ההוראות של סעיף 9(ג).

עם זאת, נוכח הנוהג של המשיבות ליתן את ההנחה למקבלי הבטחת הכנסה על פי אישורי המל"ל, ונוכח התקנות שהותקנו וקבעו תחולה רטרואקטיבית של ההנחה, היה על המשיבות לפעול לקבלת רשימות המל"ל של הזכאים לקיצבת זקנה לנכה.

הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא - "כל אדם שבתקופה החל מיום 1.6.11 ועד למועד הגשת התובענה היה בגדר "אזרח ותיק" כמשמעו בחוק האזרחים הוותיקים, תש"ן - 1989 (להלן: "חוק האזרחים הוותיקים") וכן זכאי לקיצבת זקנה לנכה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי, וחויב בתשלום ארנונה למגורים בגין 100 מ"ר של שטח דירת המגורים, בידי מי מהמשיבות" .

...

בדיון שהתקיים ביום 16.1.14 הסכימו הצדדים כי תחילה יכריע בית המשפט בשאלת אישורה של התובענה הייצוגית, ללא דיון בטענות הפרטניות של המשיבות, וכי השאלות שיידונו הן כדלקמן: האם ההנחה נושא בקשת האישור [הנחה בארנונה לאזרח ותיק שמקבל קצבת זקנה לנכה] צריכה להינתן באופן אוטומטי, או שמא יש תנאים שצריך הזכאי לקיים לפני קבלת ההנחה; האם יש לדחות את בקשת האישור נוכח הטענה שרשימות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לא הומצאו למשיבות עובר להגשת בקשת האישור; האם יש לדחות את הבקשה בשל העובדה שהגוף המייצג איננו עונה על התנאים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות לשם ייצוג בבקשה זו ובשל כך שלא נעשתה פניה מוקדמת; האם נכנסת התובענה במסגרת סעיף 11 בתוספת השנייה.

סוף דבר אני מאשרת את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

התובע המייצג ובא הכוח - אני מורה על החלפת המבקשת כתובע הייצוגי.

הצדדים יפרסמו הודעה בדבר ההחלטה לאשר את התובענה, בהתאם לסעיף 25(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות ויכללו בה את האמור בפרק זה שכותרתו "סוף דבר" וכן יציינו כי ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט מיום.

בחודש 6/12 התגלתה הטעות בתיקך ולאחר היתייעצות עם האגף המקצועי במשרדינו הראשי ובהתאם להוראות, הוחלט לאשר זכאותך לקיצבת זקנה מלאה 7 שנים למפרע (יש לציין כי בהתאם לאותן הוראות, אף יוצרים חובות עד 7 שנים בלבד למפרע).

בעניינינו, טעות הנתבע, התגלתה בעקיפין, רק בעקבות הגשת תביעה להשלמת הכנסה שהגישה התובעת בשנת 2012 באמצעות בתה המסייעת לה. בהקשר זה, לא ניתן להיתעלם מן העובדה כי הנתבע, שמיד עם גילוי הטעות שנפלה בידיו, אכן הודיע לתובעת על תשלום מלוא הפרישי קצבת הזיקנה עבור כל התקופה בסך של 80,212 ₪, כאמור במכתבו מיום 5.6.12 (נספח א' לכתב התביעה).

...

לטענת ב"כ הנתבע, דין התביעה להידחות מאחר שהרציונל של חוק הביטוח הלאומי הוא להבטיח תשלום גמלה שוטפת ולא לאפשר תשלומים רטרואקטיביים.

בנסיבות אלה, ומשקבענו כי הוראת סעיף 296 אינה חלה בענייננו, אין אנו מקבלים את טענת ב"כ הנתבע לפיה הרף העליון לתשלום גמלה רטרואקטיבית במקרה בו הנתבע (ולא התובעת) חרג מתקופה הקבועה בהוראת סעיף 296, הוא לכל היותר 7 שנים.

מכל האמור לעיל, ומשלא הוכח כל מקור חוקי המקנה לנתבע זכות שלא לשלם לשלם לתובעת את מלוא הגמלה, שהיא זכאית לה על פי דין, גם עבור תקופה שמעבר לשבע השנים האחרונות מיום בו התברר שהנתבע הוא זה שטעה, מה עוד שהתחייב בפני התובעת לשלם לה את מלוא הפרשי הגמלה מהיום שבו היא זכאית לה - אנו קובעים כי התובעת זכאית לתשלום הפרשי גמלה עבור כל התקופה בה חלה הטעות, בסך של 80,212 ₪, כאמור במכתב הנתבע מיום 5.6.12.

סופו של דבר, על הנתבע לשלם לתובעת את סכום הפרשי הגמלה בסך של 51,954 ש"ח. הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך של 500 ₪ ובשכ"ט ב"כ בסך של 2,000 ₪.

בחודש 5/15 הגישה התובעת תביעה כנגד החלטת המל"ל שדחתה את תביעתה לקיצבת זקנה רטרואקטיבית מיום הגיעה לגיל פרישה בשנת 1999, ועתרה לביטול הקזוז שנעשה בקיצבת הזיקנה שלה עקב חוב שנוצר לתובעת על פי טענת המל"ל. ביום 5.8.18 ניתן פסק הדין בתביעה (ב"ל 42793-05-15): "42. להודעת המוסד צורפו אישורים על תשלומי קיצבאות זקנה משנת 2014 ואילך. עיון במסמך המתייחס לשנת 2014 מעלה כי בחודש הראשון בו שולמה לתובעת קצבת זקנה (רטרואקטיבית לשנת 2010) נוכה סך של 21,830 ₪ בגין דמי ביטוח, סך של 3,098 ₪ בגין דמי ביטוח בריאות וסכום נוסף בסך של 13,994 ₪ תחת הכותרת "נכויים אחרים", כך שבפועל קיזז המוסד מקיצבת התובעת סך של 38,922 ₪ בחודש האמור.

המוסד ישיב לתובעת, בתוך 30 ימים, את סכום החוב אשר קוזז מהקצבאות שקבלה בשנת 2014 (קצבת זקנה והשלמת הכנסה), למעט סך של 2,445 ₪ אשר בהתאם לקביעתנו קוזז כדין.

קיימים הפרשים של מספר שקלים בגין הפרישי הצמדה.

...

הכרעה לאחר ששמענו את עדות התובעת ואת עדותה של נותנת התע"צ, גב' אלינה משה, ממונה בכירה באגף גביה מלא שכירים, עיינו בפסק דינה של כב' השופטת כרמית פלד ובמסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.