הפרשי פיצויי פיטורין בגין קיזוז סכומים מקופת הפיצויים

המומחה פירט כי חוות הדעת מתייחסת לנושאים הבאים, כדלקמן: חישוב פצויי הפיטורים לתובעים (בנכוי כספים שהופקדו בקופות הפנסיה ושוחררו על ידי המעסיקה); חישוב דמי הודעה מוקדמת לתובעים; בדיקת צבירת ימי חופשה לתובעים בתקופה הנבדקת וחישוב הפרשים; בדיקת תשלום דמי חופשה ופדיון ימי חופשה לתובעים בתקופה הנבדקת וחישוב הפרשים; בדיקת תשלום דמי חגים לתובעים בתקופה הנבדקת וחישוב הפרשים; בדיקת תשלום שי לחג לתובעים בתקופה הנבדקת וחישוב הפרשים; בדיקת תשלום דמי הבראה לתובעים בתקופה הנבדקת וחישוב הפרשים; בדיקת הפרשות לקופות הפנסיה של התובעים על פי תלושי השכר וחישוב הפרשים; בדיקת הפרשות לקרנות ההשתלמות של התובעים על פי תלושי השכר וחישוב הפרשים; בדיקת הפקדות לקופות הפנסיה של התובעים וחישוב הפרשים; בדיקת הפקדות לקרנות ההשתלמות של התובעים וחישוב הפרשים; בדיקת הפרישי שכר בגין אי תשלום שעות נוספות במוצאי שבת/חג, כאשר לא ניתנה מנוחה של 36 שעות ביום המנוחה וחישוב הפרשים.

מעבר לאמור לעיל, המעסיקה העלתה טענת קזוז נוספת: לשיטתה, גם אם בוחרים לפצל את החישוב בין התקופות השונות, הרי שיש להחשיב את הסכומים שהופקדו לטובת רכיב הפיצויים בתקופה השניה, ושאינם חלק מהשכר לפיצויים – ככאלה שהם באים על חשבון הפרישי פצויי פיטורים, ככל שמגיעים לתובעים, וביחס לתקופה הראשונה.

...

לסיכום כלל האמור לעיל, עד כה – כאמור לעיל, במהלך פסק הדין דנו בעשר מחלוקות שונות שאליהן התייחסו הצדדים במסגרת סיכומיהם.

אנו קובעים בזאת כי כלל הסכומים שפורטו בסעיף 181 לפסק הדין, דלעיל, ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.11.2019 (מועד מתן חוות הדעת המשלימה הראשונה) ועד למועד התשלום בפועל.

לעמדתנו, בחישוב ההוצאות יש לקחת בחשבון בעיקר את שני הנתונים הבאים: מחד, קיים פער בין הסכום שנתבע במקור (478,723 ₪) במסגרת כתב התביעה, לבין הסכום שנפסק בסופו של דבר על ידי בית הדין, בפסק דין זה (כ-212,000 ₪).

לפני בית הדין תביעת התובע לתשלומים בגין פצויי פיטורים ופצוי בגין הלנתם; הפרישי שכר עבודה; גמול בעד עבודה בשעות נוספות; דמי הבראה; דמי חגים; שי לחגים והחזר הוצאות נסיעה לעבודה וחזרה ממנה.

ומסכום זה יש לנכות הסכום שהופקד לקופת הפיצויים בסך 11,238 ₪.

נוכח האמור, לטענת הנתבעת, משלא היתקיימה הרעת תנאים מוחשית הרי שהתובע אינו זכאי לפצויי פיטורים בגין עילה זו. לחלופין ולמען הזהירות, טוענת הנתבעת כי חישוב פצויי הפיטורים לעובד שעתי שעבד בהיקפי משרה משתנים, יש לחשב לפי ממוצע הקף משרתו בכל שנות עבודתו ( 76%) כדלהלן: 186 שעות * 25.5 ₪ * 76% * 153.5/12 חודשים = 46,110 ₪.

...

סוף דבר: תביעת התובע נדחית רובה ככולה, למעט התביעה לדמי חגים/שבתון.

הנתבעת תשלם לתובע דמי חגים ובעד יום שבתון/בחירות בסך 1,225 ₪.

נוכח התוצאה אליה הגענו, ובשים לב לסכום התביעה – 402,885 ₪, התובע ישלם לנתבעת בגין הוצאות משפט סך של 15,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

הצדדים נחלקו בשאלת יחסי הצדדים, נסיבות סיום יחסי העבודה וכפועל יוצא מכך זכאות התובע לתשלום פצויי פיטורים (96,021 ₪ ולחילופין בשיעור הפרשות לקופת פיצויים בסך של 69,135 ₪) ופיצויים בגין פיטורים בהיעדר שימוע כדין (50,000 ₪).

הוראות סעיף 2.7 להסכם שתוף הפעולה דנות בענין העובדים וכך הן מורות: "כל עובדי יומן הזמנות, למעט אברהם [מר נויברג – י.א.ש.] והמתכנת יורי מרשק (בשנת הפעילות הראשונה בלבד), יפוטרו, ישולמו להם מלוא הפיצויים ויועסקו מחדש בקשרי תעופה*. במידה ועובד כלשהו יתבע את קשרי תעופה בגין כספים הקשורים ליחסי עובד מעביד טרם תחילת העסקתו בקשרי תעופה תשפה יומן הזמנות את קשרי תעופה מידית בכספים אלו וכן בגין כל הוצאה ישירה או עקיפה הקשורה לכך כדוגמא שכ"ט עו"ד, קנסות, הפרישי הצמדה וריבית וכו'.

התובע העמיד את תביעתו לפצויי פיטורים מהנתבעות 1-2 על הסך של 96,021 ₪ (ולחילופין בשיעור הפרשות לקופת פיצויים בסך של 69,135 ₪) ומהנתבעת 3 סך של 89,908 ₪ בגין כל תקופת עבודתו בפרויקט (100 חודשים) על בסיס שכרו האחרון בסך של 10,789.51 ₪ ובקיזוז הסכום ששולם על ידי הנתבעת 3 בחודש אוגוסט 2018 (6,474 ₪) ובסך כולל של 83,434 ₪ בצרוף פצויי הלנה.

...

אחרית דבר על יסוד כל האמור תשלם הנתבעת 2 לתובע כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך של 54,707.75 ₪.

יתר התביעות כנגד הנתבעת 2 – נדחות.

יתר התביעות כנגד הנתבעת 3 – נדחות.

התובע זכאי לטענתו להשלמת פצויי פיטורים בסך 45,054.5 ₪ בגין שנתיים עבודה, לפי החישוב הבא: 52,872 ₪= 24,785 ₪ X שנה אחת + 28,087 ₪ X שנה אחת; מסכום זה קוזז הסכום שהופרש לקופת פיצויים בסך 7,817.45 ₪.

] האם התובע זכאי לפצויי פיטורים בגין "תקופת ההפרה"? בעיניין פרץ, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי הפצוי לו זכאי עובד בגין תקופת ההפרה הוא לשכר בעד חודשי ההפרה והתנאים הלווים – פצויי פיטורים, הפרשות לקרן פנסיה והפרשות לקרן הישתלמות בעד תקופה זו. לעומת זאת, בפסיקה מאוחרת יותר, בעיניין יונתן גב, פסק בבית הדין הארצי לעבודה כך[footnoteRef:39]: [39: עניין יונתן גב, לעיל ה"ש 29.

] שנית, בית הדין הארצי לא פסק לעובד פצויי פיטורים בגין "תקופת ההפרה" אלא פיצוי בגין אי הפרשות לקופת פיצויים, כך: "בהתאם להוראה זו יש לבחון בתום התקופה הקצובה בעטיו של מי נימנע חידוש החוזה, קרי האם העובד סירב להצעת חידוש מטעם המעסיק (ואז פטור המעסיק מתשלום פצויי פיטורים לפי החוק) או המעסיק נימנע מלהציע לחדש את החוזה (ואז הוא חייב בתשלום הפצוי). לאור התנאים בסעיף 9 לקבלת פצויי הפיטורים בתום התקופה הקצובה נשאלת השאלה אם אובדנה של זכות זו ברור באופן המצדיק פיצוי בגינה או שמא קיים טעם מיוחד – הנובע מהיותה של הזכות מותנית בתנאי עתידי – המצדיק המנעות מפיצוי בגינה בתקופת ההפרה. שאלה זו בעלת פנים לכאן ולכאן. מחד, ניתן לומר כי בנקודת זמן זו המעסיק כבר גילה דעתו כי בכוונתו לסיים את יחסי ההעסקה, ואף היה נכון לעשות זאת תוך הפרת מחוייבותו החוזית. גילוי דעת ברור זה מסיר את אי הוודאות לגבי התקיימות התנאי העתידי ומטה את הכף לצד פסיקת הפצוי גם בגין תקופת ההפרה, שכן נוכח פיטורי העובד אין להניח שהמעסיק היה מציע לעובד לחדש את חוזה ההעסקה. ואכן בענין פרץ נתקבל ערעור העובד ונפסקו פצויי פיטורים בגין תקופת ההפרה. מאידך, ניתן לטעון כי המדובר בתרחיש עתידי אשר אינו מקיים את דרישת הצפיות החוזית, הקבועה בסעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, ואשר זו נבחנת בהתאם לסעיף 10 לחוק במועד כריתת החוזה (ולא בנקודת זמן מאוחרת). נציין כי בהקשר לחוק עבודת נשים קיימת פסיקה הכוללת דיעות שונות (ראו: ע"ע (ארצי) 285-09‏ ‏ פרופ' אריאל בן עמר שירותי רפואת שיניים והשקעות בע"מ - עדה פלדמן [פורסם בנבו] (28.12.10). בנסיבות הענין לא שוכנענו שיש מקום להתערב בפסיקתו של בית הדין האיזורי, אשר לא הושיט סעד זה. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר בהכרח שהמעסיק יצא פטור בלא כלום בגין תקופה זו. הטעם לכך הוא שמכוח צו ההרחבה לפנסיה חובה, מחוייב המעסיק להפקיד סכומים לרכיב פצויי הפיטורים, והעובד זכאי ככלל לקבל את סכומי ההפקדות שנצברו לטובתו עם סיום יחסי ההעסקה אף אם אלה הסתיימו בהתפטרותו. משכך, בגין תקופת ההפרה אנו פוסקים לעובד את שווי ההפקדות מכוח צו ההרחבה בהתאם לשיעורים ולתקרת השכר הקבועה בצו ההרחבה." בהתאם לפסיקה לעיל, התובע זכאי לשווי ההפקדות לקופת פיצויים בשיעור 6% בהתאם לצוו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016, ולסעיף 6(ג) לצוו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 שקובע כי "חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק כפי שיעודכן מזמן לזמן, הנמוך מבין השניים". כדלקמן: 68.1.

...

תביעת התובע לפדיון חופשה – נדחית, כמפורט בסעיפים 72-70 לעיל.

פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה בשנת 2018 וחוסרים בקופת גמל – נדחית, כמפורט בסעיפים 84-82 לעיל.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: 90.1.

הרקע לבקשה התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע, במסגרתה עתר לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו בשירות הנתבע וסיומה, לרבות הפרישי שכר, דמי הבראה, פיצוי חלף הפרשות לקרן הפנסיה, פצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין נכויים שלא כדין, וזכויות נוספות.

לאמור לעיל יש להוסיף, כי בהסכם הפשרה צוין, כי התובע יהא רשאי להמציא החלטה של רשות המס בדבר גובה הנכוי שיש לנכות "מהסכום הנקוב בסעיף 1 לעיל", שהוא, כאמור, 26,500 ₪, ולא ההפרש שבין סך של 26,500 לבין הסכום שישוחרר מקופת הפיצויים, וכי "סכום זה", קרי, 26,500 ₪, ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטת רשות המס.

...

מנגד טען הנתבע, כי הבקשה חסרת עילה שבדין וטורדנית, ודינה להידחות.

התובע עותר, למעשה, לשינוי פסק הדין, ולהגדלת הסכום שנפסק, ובית הדין אינו מוסמך להעתר לבקשה שכזו.

בשולי הדברים ייאמר, כי סבורני שבענייננו אין מקום להידרש לסעיף 81 לחוק בתי המשפט.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת.