ביום 28.12.99 הוציא המשיב למבקש צו על פי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה [נוסח משולב] (להלן: הפקודה), אשר לפיו קיימים הפרישי הון בלתי מוסברים בין שתי הצהרות הון שהגיש המבקש, הפרשים המסתכמים בסכום של 315,332 ש"ח.
המבקש מייחס הפרישי הון אלה לעובדה שסכום של 103,000 דולר של ארצות הברית, הועבר לחשבונו בבנק בשנים 1991 ו1992-, מדודו (להלן: הדוד), איש עסקים המתגורר בברזיל, בהעברה בנקאית מחשבונו של הדוד שבבנק "ריפליק נשיונל" שבניו-יורק.
...
לשיטתו, הטענה בדבר היותה של התנהגות המשיב מנוגדת לכללי המשפט המנהלי, היא טענה מקדמית, השוללת את החזקה כי פעולת המשיב נעשתה כדין, ועל כן שוללת את הבסיס עליו נשענת ההלכה בדבר העברת "נטל ההוכחה". אשר על כן, גורס המערער כי דין טענותיו בדבר חוקיות השומה להתברר בשלב המקדמי, ולא להידחות לדיון בערעור גופו.
דין הטענה להדחות.
אפילו טעה בית המשפט קמא בענין זה האחרון הרי משדחינו את טענותיו של המבקש לגופו של עניין, אין לנו כאמור צורך להכריע בשאלה זו.
הבקשה נדחית.