הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין בענף הבנייה

בפסק דינו התייחס כב' השופט צור לשאלת תחולת ההסכם הקבוצי על עובד ששכרו משולם על בסיס שעת עבודה – "עובד שעתי". בפסק דינו קובע השופט צור כי: "בחינת העניין מביאה אותנו למסקנה כי הוראות ההסכם הקבוצי חלות על כלל העובדים המועסקים בענף הבניה, לרבות אלה המועסקים על בסיס שעת עבודה". על ההסכם הקבוצי ניתן צו הרחבה מיום 1.5.69 המחיל את הוראות ההסכם על כל העובדים בענפי הבניין ומעבידיהם.

התובע טען כי על פי הוראות ההסכם הקבוצי, הנו זכאי להפרשה לקרן ביטוח פועלי בניין או לחילופין לקרן פנסיה, בגובה 4% משכרו.

סעיף 13.4 בפרק ד' להסכם הקבוצי קובע כי המעביד חייב להפריש לקרן הביטוח בגין חלק המעביד סכום השווה ל-12% משכרו של העובד-6% בגין תגמולים ו-6% בגין חלק הפיצויים.

...

אין בידינו לקבל את טענות הנתבעת.

באשר לימי העבודה שלכאורה החסיר התובע-מעבר לכך שהנתבעת לא הוכיחה באילו נזקים מדובר ומה גובהם, הרי שכאמור לעיל, לטעמנו אין לתת לכרטיסי העבודה שהציגה הנתבעת, משקל ראייתי של ממש שכן התובע לא חתום על כרטיסים אלו וכלל לא ברור כלל על ידי מי כרטיסים אלו נערכו.

לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מקבלת פסה"ד את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי הפרשות לגמל-4,135 ₪.

תלונות העובדים אל חברת א. דורי לא נפלו על אוזניים כרויות ומשכך, הגישו לבית הדין האיזורי בתל-אביב תביעה נגד החברה בדרישה לקבל: את שכרם בתוספת פצויי הלנה; כספים שהיה על מקבל העבודה להפריש לקרן ביטוח פועלי ביניין; פדיון חופשה; דמי הבראה; פצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

[ב] המערערים הם פועלים בענף הבנייה, תושבי סין העממית, אשר הועסקו על ידי חברת א. דורי בעיקר, בשני אתרי בנייה של החברה: אתר נס ציונה, אשר היה פרוייקט בנייה למגורים ואתר מגדלי טויוטה - ביניין משרדים הסמוך לנתיבי איילון.

...

דא עקא, שבקשות המערערים להגשת אותו החוזה ולהעדת מר א' דורי מנכ"ל חברת א' דורי - נדחו; ואף בדיון שבפנינו הביעה חברת א' דורי התנגדותה הנחרצת להיעתר לאותן בקשות.

סוף דבר - הערעור מתקבל כאמור בחוות דעתו של הנשיא סטיב אדלר.

#_ftnref46 לאור העובדה שחרגנו ממנהגנו והחלטנו להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין קמא, וכן לאור מורכבות העדויות, מצאנו להפנות בהערות שוליים אל חלק מעמודי פרוטוקול הדיון בבית הדין קמא בהן העובדות מופיעות.

בפנינו תביעתו של יונל מושתויו (להלן: "התובע"), עובד זר אזרח רומניה, לתשלום שכר עבודה והפרשי שכר, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה, דמי חגים,פיצוי בגין אי הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין וזכויות נוספות מכוח ההסכם הקיבוצי החל בענף הבנייה, בסך כולל של 68,675 ש"ח, כשטענתו העיקרית של התובע היא כי עבד אצל הנתבעת בלבד וברציפות, בעוד שהנתבעת טענה כי עבד אצלה תקופות קצרות ביותר ושלא ברציפות.

...

אין בפסק דין זה משום שלילת זכאותה של הנתבעת לשיפוי והשתתפות מאת החברה אם אכן קיימת עילה משפטית הנובעת ממערכת היחסים שביניהן, התומכת במסקנה זו. הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום, את הסכומים הבאים: גמול בגין שעות נוספות בסך של 2,353 ש"ח. הפרשי שכר מינימום בסך של 547 ש"ח ג. פדיון חופשה שנתית בסך של 1,608 ש"ח ד. דמי חגים בסך של 938 ש"ח ה. דמי כלכלה בסך של 8,054 ש"ח ו. פיצוי בגין אי הפרשתו לקרן פנסיה בסך של 1,444 ₪ 96.

טענת הקיזוז נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ + מע"מ. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

טז.על פי ההסכם הקבוצי וצוי ההרחבה זכאי התובע לתוספות כדלקמן:-א.תוספת כלכלה בסך של 767.07 ₪ ובסה"כ בגין תקופת עבודתו בשגיא (16 חודשים)– 12,273 ₪ (קרן) ב.תמריץ אי היעדרות בסך של 642 ₪ ובסה"כ בגין תקופת עבודתו בשגיא (16 חודשים)-10,272 ₪)קרן) ג.הפרשות לקרן ביטוח פועלי הבניין בשיעור של 12% ממשכורתו ובסה"כ לסך של 6,403 ₪.

הואיל ובחודש מרץ 2000 התובע לא השלים חודש שלם ממילא ברור כי התובע לא עבד 208 שעות בחודש זה. על העסקתו של התובע לא חל ההסכם הקבוצי בענף הבנייה ו/או כל הסכם קיבוצי אחר וכן לא חל צו ההרחבה ומכאן כי לא מגיעים לתובע כל זכויות ו/או כספים מכוח הוראות הסכמים אלה, לרבות תוספת כלכלה ו/או תמריץ אי העדרות ו/או ארוחות ו/או תוספת בת זוג.

...

לא שוכנעתי כי התובע עבד בחודש מרץ 2000 208 שעות, כנטען על ידו.

שוכנעתי כי התובע הפסיק עבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת.

סוף דבר התביעה נגד שגיא נדחית.

רקע כללי: לפנינו שתי תביעות האחת שהגיש מר מסארוה עבד אלכרים (להלן: "התובע", "הנתבע שכנגד") נגד משה שפושניק מערכות בע"מ (להלן: "הנתבעת", "התובעת שכנגד"), ועניינה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, אי הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים, והשנייה-תביעה שכנגד שהגישה הנתבעת ועניינה דמי הודעה מוקדמת, החזר הלוואה שניתנה לתובע, החזר עבור תיקון נזק שנגרם לרכב אחר שהתובע פגע בו, החזר עבור נזק שגרם התובע לרכב הנתבעת, החזר דוחו"ת חניה שצבר התובע, החזר עלות חומרים שרכש על חשבון הנתבעת לשימושי האישי, השבת מערבל בטון שהשאילה לו הנתבעת, דמי שכירות עבור מערבל הבטון בגין התקופה שהמערבל היה אצל התובע ולחילופין-שווי עלות רכישת מערבל הבטון.

על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי בענף הבניה ועבודות ציבוריות וצו ההרחבה לאותו הסכם.

...

מאחר והחלטנו כי תביעתו של התובע לעניין פיצויי הפיטורים, דינה להידחות, מתייתר הצורך לידון בנפקותו של מיסמך נ/1 – "כתב הודאה, סילוק והסכם פשרה" אשר נחתם בין התובע לבין מ.מ. שפושניק בע"מ –המעסיקה הקודמת, ובו מודה התובע בקבלת מכלול פיצויי הפיטורים להם היה זכאי מאת המעסיקה הקודמת.

סוף דבר: בית הדין מביע את מורת רוחו מאורך סיכומי הצדדים, בפרט אלו שהוגשו מטעם הנתבעת.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מהיום שיומצא לה פסק הדין, כדלקמן: פדיון ימי חופשה בסך 7,035 ₪, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית חוקית מיום 2.9.03 ועד הפרעון המלא בפועל.

התובע ישלם לנתבעת בתוך 30 יום מהיום שיומצא לו פסק הדין, כדלקמן: סך של 7,200 ₪ בגין החזר הלוואה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 2.9.03 ועד הפירעון המלא בפועל.