פצויי הלנה – סעיף 18 לחוק הגנת השכר קובע כי בית דין איזורי רשאי להפחית פצויי הלנת שכר או לבטלו אם מתקיימות עילות מסוימות, כדלקמן: "בית הדין האיזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דיעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האיזורי, ובילבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".
סעיף 20(ד) לחוק הגנת השכר ממשיך וקובע ביחס לפצויי הלנת פצויי פיטורים, כדלקמן: "הוראות סעיפים 17א, 18 ו-19 יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פצויי פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית דין איזורי יהיה מוסמך להפחית או לבטל פיצוי הלנת פצויי פיטורים, כאמור בסעיף 18, אף אם פצויי הפיטורים לא שולמו עקב אחד מאלה: (1) חילוקי דיעות בדבר עצם הזכות לפצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת בית הדין; (2) חילוקי דיעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד; (3) הזכאי לקבלת פצויי הפיטורים לא מסר למעביד לפי דרישתו פרטים הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לענין קביעת הזכות לפצויי הפיטורים או שיעורם".
במקרה שלפנינו, בהנתן הקושי לבצע הפרשות לקרן פנסיה לעובדים זרים, לא מצאנו לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום פצויי הלנה לתובע בגין ההפרשה שהיה עליה לבצע בכל מקרה על חשבון הרכיב של פצויי הפיטורים, ותביעתו של התובע ברכיב זה דינה להדחות.
...
בגין פדיון חופשה – סך של 5,000 ₪;
בגין דמי חג – סך של 1,965 ₪;
בגין דמי הבראה – סך של 3,024 ₪;
בגין מענק שנתי – סך של 1,916 ₪;
בגין הפרשה לקרן השתלמות – סך של 1,066 ₪;
בגין דמי כלכלה – סך של 1,100 ₪;
רכיבי התביעה הנטענים ביחס לפיצוי בגין עריכת תלושי שכר לקויים ולפיצויי הלנה דינם להידחות.
באשר לגמול ימי המנוחה וכן עבור עבודה בשעות הנוספות – כפי שצוין במהלך פסק הדין, אנו סבורים כי חומר הראיות אשר הוצג בפנינו עד כה אינו מאפשר, לשעה זו, להכריע במחלוקת בין הצדדים לעניין ימי המנוחה והשעות הנוספות.
על כן, אנו מורים כי על הצדדים להגיש תחשיבים משלימים לעניין השעות הנוספות בהן עבד התובע, וכן בעניין ימי המנוחה בהם הוא עבד, תוך דגש על הוראות הדין והפסיקה בכל הנוגע לאופן חישוב חלף ימי המנוחה והפיצוי בגין היעדר מנוחה בפועל, ובהתבסס על דו"חות הנוכחות ותלושי השכר.