הפרשה לפנסיה משעות גלובליות עבור שעות נוספות

אכן, לכאורה העובדה המוסכמת שהנתבעת גזרה ערך שעה של התובע משכר של 7,500 ₪ תומכת בגירסת התובע בדבר מהות התוספת כשכר יסוד ולא כתוספת גלובאלית עבור שעות נוספות, אך מסקנה זו אינה הכרחית, שכן קיימת הוראה בהסכם הקבוצי לפיה גם עובדים הכפופים להסכם הקבוצי (כפי שיובהר להלן – על התובע לא חל ההסכם הקבוצי) שמקבלים תוספת שעות נוספות גלובאלית (לפי שיקול דעת ההנהלה כאמור בסעיף 10.10 להסכם הקבוצי) זכאים על פי הוראות ההסכם לכך שתוספת זו תלקח בחשבון לעניין הפרשות לפנסיה ופיצויים פיטורים.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית כמפורט להלן.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית – 31,163 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.11 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

לפי תלושי השכר, ההפרשות הפנסיוניות בוצעו גם מרכיב השעות הנוספות הגלובאליות.

גם עיון בתצהירו של מר מני שחר מעלה כי הוא עולה בקנה אחד עם גרסת התובע בנידון ועם מסקנתנו כי דרך היתנהלות זו של אי תשלום שכר ואי הפרשות לפנסיה, לרבות ניכוי משכר העובדים ואי העברה לקרנות הפנסיה, היה דבר רוחבי שנעשה מספר רב של פעמים ביחס לכלל עובדי הנתבעת, אל מול היתנהלות ישירה עם הנתבע: "5. בתחילת שנת 2014, לאחר מספר "דחיות" כפויות בתשלום חלק משכרי, חדלה הנתבעת כימעט כליל לשלם את שכרי.

כמו כן, אין חולק כי ביום 26.4.18 עודכנו תנאי העסקתו של התובע וסוכם כי החל משכר אפריל 2018 יהיה זכאי לשכר יסוד בסך 38,000 ₪ ובנוסף ל- 3000 ₪ כתוספת גלובאלית עבור שעות נוספות (ר' נספח 2 לכתב ההגנה של הנתבע ונספח 6 לתצהיר הנתבע).

...

לאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, הגענו למסקנה שאכן יש מקום לפסוק לו פיצוי בגין כך. התובע פנה לנתבע אינספור של פעמים לקבל את שכרו במועד ולמרות האמור, חודשים רבים שכרו לא שולם לו באופן מלא וכך גם לא בוצעו ההפרשות הפנסיוניות, וחמור מכך חלק גמל העובד נוכה משכרו ולא הועבר ליעדו חודשים רבים.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל וזאת תוך 30 ימים מהיום.

לאור האמור לעיל, תבע: (1) פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 44,040 ₪ וטען כי סכום זה מגלם פיצוי בגובה 3 משכורות; (2) דמי הודעה מוקדמת בסך 14,800 ₪; (3) הפרש פדיון דמי הבראה בסך 220.5 ₪; (4) פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה בסך 15,000 ₪; (5) הפרש דמי נסיעות בסך 947 ₪; (6) אי מסירת תלושי שכר כדין והפרת חובות רישומיות באופן שלא נרשמו 40 שעות נוספות מידי חודש, בסך 2,100 ₪; (7) הפרש פצויי פיטורים 13,236 ₪ בתוספת פצויי הלנה; (8) פדיון חופשה עבור 17.42 ימים בסך של 11,718 ₪; (9) גמול בגין עבודה בשעות נוספות בהקף של 40 שעות נוספות,כמפורט בסעיף 75 לכתב הסיכומים מטעמו, בסך כולל של 100,612 ש"ח; (10) פיצויים בגין עגמת נפש בסך 29,600 ₪; יצויין, כי בכתב התביעה, דרש התובע פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה בצורה תקינה בסך 4,560 ₪ ואולם במסגרת סיכומיו, על אף ששב על הטענה עצמה, הושמט סכום הפצוי וצוין, כי "רק אחרי הגשת כתב תביעה לבית הדין, הפרישה הנתבעת את הסכומים החסרים לקופת פנסיה" (סעיף 54 לסיכומי התובע).

ביחס לרכיבי התביעה עצמם, טענה כי הפרישה לתובע הפרשות לפנסיה ביתר וכי הסכום שתבע בכתב התביעה בסך 4,560 ₪ מתייחס ל-6 חודשי עבודתו הראשונים, בהם החברה כלל לא היתה אמורה להפריש לו. עוד הוסיפה, כי התובע שלח את המכתב בדבר הרעת תנאים (נספח 6 לכתב התביעה) ביום 15.02.17, כשבועיים לאחר סיום יחסי העבודה.

החברה הוסיפה טענה נוספת, לפיה גם אם היה אמת בטענה המוכחשת כי עבד שעות נוספות, "הרי שממילא הוא לא זכאי לגמול בגינן, הן מחמת העובדה כי הוא הועסק במשרת אמון אישי והן מחמת העובדה כי על פי הסכם ההעסקה הוא קיבל תגמול חודשי גלובלי עבור שעות נוספות" (סעיף 173 לסיכומי החברה).

...

במסגרת החלטתי מיום 08.07.20, אוחד הדיון בשתי התובענות, ובהסכמת הצדדים, סוכם, כי תביעתו של מר נסטרוביץ' תיחשב כתביעה שכנגד, וזאת לאור מועד הגשתה ביחס לתובענה שהגישה החברה.

אחרית דבר תביעת החברה בתיק סע"ש 24102-02-17 – נדחית.

תביעת התובע בתיק סע"ש 64834-03-17 מתקבלת בחלקה, והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: דמי הודעה מוקדמת בסך 14,800 ₪; הפרש פיצויי פיטורים 13,236 ₪; אי מסירת תלושי שכר כדין והפרת חובות רישומיות - 2,100 ₪; גמול בגין עבודה בשעות נוספות – 98,624 ₪; הפרש פדיון דמי הבראה בסך 220 ₪; פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה בסך 3,000 ₪; פדיון חופשה עבור 17.42 ימים בסך של 11,718 ₪; כל הסכומים בסעיף זה יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין ממועד התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף לסכומים דלעיל, ולאור התוצאה אליה הגעתי, תשלם הנתבעת לתובע ולגב' פרומן, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ והשתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 16,000 ₪.

התובע לא הגיש תחשיב מטעמו המתייחס לשעות העבודה הנוספות שבוצעו על ידו בפועל, באופן שיאפשר לבחון את זכאותו להפרשים עבור רכיב זה. בענין זה כבר נקבע כי "אין לצפות כי בית הדין ישמש כלבלרו של תובע מיוצג ויכנס מיוזמתו לבדיקה פרטנית המתייחסת לכל עובד ועובד [footnoteRef:4]". משבדיקה מדגמית של דוחות הנוכחות ושל תלושי השכר מעלה תמונה לפיה התובע קיבל תמורה הולמת בגין שעות העבודה שביצע בפועל, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו לתשלום הפרישי גמול שעות נוספות עבור החודשים בהם שולם לו גמול גלובאלי עבור עבודה בשעות נוספות.

] אשר להפרשות לפנסיה (חלק מעסיק), ביחס לתקופה שהחלה ב 12/2014 (בכפוף לטענת היתיישנות) עד לחודש 4/2017, התובע זכאי לחלף הפרשות לפנסיה בהתאם לשיעורים שנקבעו בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011, כפי שנתבעו על ידו.

...

התובע הודיע בסיכומיו על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 ועל כן לא נדרשתי למחלוקת זו. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל: בגין הפרשות לקרן השתלמות- סך של 11,927 ₪.

לחילופין, ככל שיש קושי מעשי לעשות כן הנתבעת תשלם סכום זה ישירות לתובע.

בנוסף, בשים לב לכך שמרבית התביעה נדחתה תשלם הנתבעת לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

לנוכח קיומם של יחסי עבודה במכלול תקופת הקשר בין הצדדים התובע זכאי לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד; פצויי פיטורין; פדיון חופשה שנתית; דמי הבראה; פנסיה וחלף גמל; גמול עבור עבודה בשעות נוספות; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע ופצוי בגין מתן תלושי שכר שאינם ערוכים כדין.

בנסיבות אלו מצאנו לחייב את האגוד לשלם לתובע סך 24,246 ₪ (קרן) בגין הפרשות לפנסיה תגמולים (חלק מעסיק) כדלקמן: עבור שנת 2010 סך של 777 ₪ (31,086 ₪ * 2.5%).

לגבי תקופת העבודה כשכיר – החל מחודש 1/18 התובע קיבל גמול גלובאלי עבור עבודה בשעות נוספות; התובע לא טען וממילא לא הוכיח כי הגמול הגלובאלי לא שיקף את הקף עבודתו בשעות נוספות; עד לחודש 1/18 השכר שקבל כלל שעות נוספות ונסיעות רק מבלי לבצע את החלוקה בתלוש השכר; התובע כלל לא השלים ימים שלמים ועל כן בהתאם לפסיקת ביה"ד הארצי יש לערוך תחשיב חודשי של שעות העבודה; דוחות הנוכחות של התובע לא נסתרו ועולה מהם, כי לא נותר הפרש לזכות התובע (סעיפים 194-203 לסיכומי האגוד).

...

בנסיבות המקרה שלפנינו בעת שקילת שיעור הפיצוי הלא ממוני, שקלנו את העובדה כי לא הוכח בפנינו שהתובע פנה לאיגוד במהלך תקופת הקשר והתלונן על מעמדו אף לא בעת המעבר מהתקופה הקבלנית לתקופת העבודה כשכיר; איננו סבורים, כי האיגוד נהג בחוסר תום לב (אנו סבורים שהתובע ידע בעת ההתקשרות עם האיגוד כי ייתכן שלמרות הגדרת מערכת היחסים בין הצדדים כיחסי קבלן מזמין שירות, מדובר ביחסי עבודה וזאת לנוכח ההליך שהתנהל מול ערוץ 5); איננו סבורים, כי האיגוד סבר שמעמדו של התובע הינו של עובד לאורך התקופה הקבלנית ואנו סבורים, כי האיגוד שגה בתום לב בסיווג ההתקשרות; לא מצאנו, כי כלל הנסיבות מצביעות על ניצול חולשה של התובע שנועד לשלול ממנו זכויות עבודה.

סוף דבר: התביעה כנגד האיגוד התקבלה בחלקה.

לעניין גמול עבור עבודה בשעות נוספות בתקופת העבודה כשכיר הצדדים יגישו תחשיבים כאמור לעיל בתוך 30 ימים ולאחר מכן יינתן פסק דין משלים לעניין רכיב תביעה זה. לא מצאנו מקום לפסיקת פיצויי הלנה מאחר ולטעמנו התגלעה מחלוקת של ממש וטעות כנה באשר לעצם החוב ו/או גובהו.