הפרשה לפיצויי פיטורים של מתמחה במשפטים

בתביעתו תבע זכויות שונות: הפרשות לפנסיה, החזר הוצאות נסיעה, גמול עבודה במנוחה השבועית, הפרישי שכר בגין המיכרז השלישי של רשות העתיקות, פיצוי פיטורים, תשלום עבור אש"ל וכביסה, תשלום עבור ותק, תשלום עבור ימי הכשרה עם תחילת עבודתו, תשלום בגין קורסים במהלך תקופת עבודתו, החזר של פקדון, תשלום עבור התייצבות מוקדמת 10 דקות קודם למשמרת, שכר בטלה בגין אי שיבוץ בחודש מרץ 2013, דמי חגים, הפרש דמי הבראה, פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר בשל תלושים לא תקינים.

לטענת הנתבעת ביקש התובע להתפטר כדי לעבוד כמתמחה במשפטים הואיל והיה סמוך לתקופת סיום לימודיו.

...

לא שוכנענו כי מדובר היה בטעות.

לא ניתן כיום לבקש קיזוז של התשלומים ששולמו בגין רכיבים אלה כנגד רכיבים בהם לא שולם מה שנדרש, ולכן טענת הנתבעת בענין זה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת ביחס לרכיבים הבאים: פיצוי פיטורים בסך 33,433 ₪ כשמסכום זה ניתן להפחית את התשלומים ע"ח חשבון פיצוי פיטורים שהופרשו ע"י הנתבעת למגדל ככל שישוחררו לידי התובע באותו מועד או קודם לו. החזר דמי נסיעה בסך 3,270 ₪.

האם החרגת חוק פצויי פיטורים מיחסי העבודה בין מתמחה במשפטים למאמנו, גוררת אחריה גם החרגה של הזכות לפנסיה מקיפה, הכוללת הפרשות מעסיק במקום חלק מפיצויי פיטורים? לדידנו התשובה היא בשלילה, זאת ממספר טעמים: א. היותה של הפנסיה המקיפה מעוגנת במקור נורמאטיבי נפרד מחוק פצויי פיטורים; ב. מטרת ההחרגה של הזכות לפצויי פיטורים אינה רלוואנטית לזכות לפנסיה מקיפה; ג. נתוק הקשר בין פצויי פיטורים על פי החוק לבין פצויי הפיטורים המופרשים לקרן פנסיה מקיפה.

מטרת ההחרגה של חוק פצויי פיטורים מיחסי מאמן ומתמחה במשפטים, הוסברה בדברי ההסבר לתיקון 7 לחוק לישכת עורכי הדין (התיקון פורסם בס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180): "השירותים שמהם נהנה המאמן – המעביד – מן המיתמחה הם מטבע הענין מוגבלים, ולעומתם נהנה המיתמחה מן האימון המקצועי שבהשגחת המאמן. גם קבלתו לעבודה כמתמחה מוגבלת מראש לתקופה מסויימת ואין זה מן הראוי לכפות על המאמן להמשיך ולהעסיקו בתום תקופת ההיתמחות או לשלם לו פצויי פיטורין. אין לראות בסיום ההיתמחות פיטורי המיתמחה, שכן אין המיתמחה מעוניין להמשיך בעבודה בתנאים של מתמחה" (דברי ההסבר פורסמו בה"ח תשל"א מס' 921 עמ' 90) מהותה של ההחרגה נעוצה איפוא ביחסים המיוחדים, אשר מתכוננים ומסתיימים מכוח החוק.

...

משכך, משלא עבדה התובעת בפועל בימים אלו ולא הוכח כי הדבר נמנע ממנה, אנו דוחים את התביעה לתשלום עבור ימי העבודה האמורים.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת 2 לשלם לתובעת בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: תשלום חלף הפרשות לקרן פנסיה והחזר ניכוי עובד, בסך 12,390 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.2.16 (אמצע תקופה) ועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית, לא צו להוצאות.

נזכיר כי זכאותו קמה מכוח הסכם סיום העבודה אשר נחתם לאחר שהתובע בחר לסיים את העסקתו ארוכת השנים במגדל, לצורך השלמת היתמחות במשפטים, טרם שהוסמך כעורך דין [עמ' 7 ש' 24-29].

בשולי הדברים מצאנו להזכיר כי אין חולק שמערכת יחסי העבודה ארוכת השנים הסתיימה בהבנות וברוח טובה, ובין השאר, נחתם הסכם סיום העסקה אשר הקנה לתובע זכות לפצויי פיטורים מלאים והתובע אף קיבל מענק פרישה מיוחד בגובה שתי משכורות עם סיום העסקתו (סעיף ג' להסכם הפרישה), ובין השאר, הותר לו להשיב את רכב החברה שברשותו כחודש לאחר סיום יחסי העבודה, ביום 31.3.17 (סעיף ד' להסכם הפרישה).

...

בהקשר זה יש לייחס חשיבות לכך שלא הוכח כי לאורך שנים התנהלה מגדל כלפי התובע באופן חסר תום לב. בהתחשב בכלל נסיבות הענין מצאנו לקבוע כי הנתבעות תחוייבנה בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 40,000 ₪.

לטעמנו הסכום האמור משקף איזון ראוי והולם בין האיחור הממשי בתשלום הפיצויים מחד גיסא והסיבות המגוונות להלנה מאידך גיסא, תוך שהוא מהווה פיצוי סביר ומידתי המשקף עשיית צדק בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ובהתחשב, בין השאר, גם בסכום הפיצויים שהולן ובטיב מערכת היחסים בין הצדדים לכל אורך תקופת העבודה ובסיומה.

כללם של דברים – הנתבעות תשלמנה לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, סכום בסך 40,000 ₪ בגין הלנת פיצויי פיטורים.

נקדים ונציין, כי לאחר השלמת כתיבת פסק הדין החלקי ואישורו ע"י נציג ציבור עובדים, מר עזריאל קופלר, הסתבר כי הוא מנוע מלחתום עליו בשל העובדה שכהונתו הוקפאה במהלך תקופת התמחותו במשפטים.

התובע אף קיבל טיעון זה בסיכומיו; באשר לתשלום תוספת וותק, הנתבעת מקבלת את טענות התובע לחיוב בגובה 5,677 ₪; באשר לטענת התובע בדבר הפרישי פצויי פיטורין הנתבעת כופרת באמור וכדלקמן: על יחסי הצדדים חלות הוראות סעיף 14 לחוק פצויי פיטורין, כך משהופרש לטובת התובע סך של 8.33% משכרו, לא זכאי הוא לכל תשלום נוסף עבור פצויי הפיטורין; ההסכם משנות ה-80, שנחתם בין מאפיית עין הבר לבין קרן הפנסיה מבטחים, הקובע הפרשה בגובה 8.33% לפנסיה, הוא ההסכם שחל על יחסי הצדדים.

...

לכן יש לחייב את הנתבעת בהפרשים בגובה 2,252 ₪; לאור כל המקובץ לעיל מתבקש בית הדין לחייב את הנתבעת בסכומים שלהלן בתוספת הפרשי ריבית והצמדה וכן פיצויי הלנה וכדלקמן – הפרשי פיצויי פיטורין - 20,005 ₪.

על כן, הדרישה לקיזוז חצי שעת הפסקה – נדחית.

על כן, אני מורה לצדדים להגיש חישוב מוסכם, החל מחודש ינואר 2012 בהתאם לתלושי השכר ובתוספת וותק בלבד (היות ואין חולק כי יתר התוספות הקבועות שולמו במלואן מידי חודש, החשבתןלצורך יום חופשה תהווה כפל פיצוי).

לאור האמור לעיל, מצאנו לחייב את הנתבעת במחצית הפיצוי שנתבע בסך של 10,000 ₪.

בקשות ההיתמחות של העובדת: במרץ 2018 סיימה העובדת את לימודי המשפטים[footnoteRef:3] כאשר לקראת סיום לימודיה היא החלה לחפש מקום להתמחות בו. [3: דברי העובדת בעמ' 2 לפרוטוקול.

] במקרה שלפנינו, כאשר אנו לוקחים בחשבון את היתנהלות העובדת אשר ביצעה את ההיתמחות על חשבון שעות עבודתה במעסיקה ללא שקבלה אישור לכך ואת חובת תום הלב של העובדת והתחייבותה במסגרת הסכם ההעסקה לבצע עבודתה ביושר מסירות ונאמנות, אנו סבורים כי היה בהתנהלותה הפרה של חובות תום הלב והנאמנות שלה כלפי המעסיקה, הן מכוח הסכם ההעסקה והן בהתאם להלכה הפסוקה, באופן המזכה את המעסיקה להשבה של הסכומים ששילמה ביתר לעובדת בתקופה הנ"ל. הנזק הכספי שניגרם למעסיקה בשל היתנהלות העובדת: לגירסת המעסיקה – על העובדת להשיב לה סך של 70,138 ₪ המורכבים מסך של 60,134 ₪ המהוים את ההפרש בין השכר ששולם לעובדת בתקופה הרלוואנטית לבין השכר שאמור היה להשתלם לה בגין שעות העבודה שביצעה בפועל, וכן סך של 10,184 ₪ בגין הפרשות ביתר שביצעה המעסיקה עבור העובדת בתקופה הרלוואנטית בגין פנסיה (תגמולים ופיצויי פיטורים), קרן הישתלמות, ביטוח לאומי מעסיקים ומס בריאות.

...

מכל המפורט לעיל- אנו מקבלים את התביעה ברכיב זה וקובעים, כי על העובדת להשיב למעסיקה סך של 70,318 ₪.

] לאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים אנו סבורים, כי בנסיבות הספציפיות של תיק זה יש מקום לשלול מהעובדת 20% מפיצויי הפיטורים הצבורים בקרן הפנסיה על שמה בנתבעת 2 וכן לא להשלים לה את כספי פיצויי הפיטורים.

] סוף דבר: התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שהעובדת תשלם למעסיקה סך של 70,318 ₪.