מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרעות קצב לב כמה אחוזי נכות רפואית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הועדה לעררים מתבקשת לקבוע את מידת התאמת ממצאים הרפואיים לאחוזי הנכות שיש לקבוע לתובע והאם הם קשורים לפגיעה הנדונה ולפסוק בהתאם".
הוא אינו סובל מתעוקת לב, הפרעות קצב או אי ספיקת לב. עיינו בחוו"ד של פרופ' רוט אך היועץ אינו מקבל את מסקנתו לגבי שיעור הנכות הלבבית מכיוון שהיא לא מותאמת לתיפקוד התקין של החדר השמאלי ולסיפור של המחלה הכלילית הטרשתית הסימפטומטית [2010] שנתגלתה בעברו.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל.
לנוכח האמור, שוכנעתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין והשבת עניינו של המערער לוועדה על מנת שתנמק את קביעתה שהמערער סבל בעברו ממחלה כלילית טרשתית סימפטומטית, תוך התייחסות לחוות הדעת של פרופ' רוט, לטענת המערער בדבר העדר רישום תלונות על סימפטומים קודם לאוטם ולתוצאות בדיקת המאמץ שבוצעה סמוך לפני האירוע.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור מתקבל.
המשיב ישלם למערער שכר טרחת עו"ד בסכום של 2,500 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד טוען המערער כי החלטת הוועדה לא הביאה בחשבון את הפרעת הקצב, אי ספיקת לב, סתימת עורק , השתלת קוצב, מצב אחרי התקף לב, ואיסכמיה.
לענין החלטת אי הכושר הועדה קבעה כך "התובע סובל ממחלת לב ותת פעילות בלוטת התריס. מצבו הרפואי מגביל אותו בעבודה עם מאמצים גופניים. הרופא של המעביד (אגד) קבע שהתובע לא מסוגל לעבוד מעל 4 שעות בנהיגה. כאשר הרופא הקרדיולוג מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע שאין הגבלה של שעות. וגם הרופא הפנימאי, שהעלה את אחוזי הנכות הרפואית לא הגביל אותו בשעות עבודה. ולכן העבודה תהיה במשרה מלאה ע"פ קביעת הועדה בעבודה שכרגע עובד או לחלופין בעבודות כגון: קופאי, סדרן עבודה וכדומה". (יצוין כי המשיב הגיש לבית הדין נוסח מוקלד של הפרוטוקול שנשמטו ממנו שלוש השורות האחרונות של הפרוטוקול המקורי).
...
לפיכך דין הערעור בפרק זה להדחות.
בקשר לכך ולמרות שהחלטות בית הדין הורו למשיב להמציאה, הוגשה בסופו של דבר על ידי המבקש (המדובר בווח"ד רופא מוסמך מיום 25.3.15) המשיב טען כי טיעוני המערער אינם מצביעים על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
נוכח האמור אני מורה על השבת הדיון לוועדה על מנת שתדון מחדש בעניינו של המערער ובכלל זה: תבחן את כלל נכויותיו העדכניות של המערער (ולאור זאת את העובדה כי חו"ד המומחה המוסמך אינה עוסקת בכולן) וכן תבחן את אפשרויות העסקתו על רקע המגבלות הספציפיות להעסקתו במקום עבודתו, וגילו.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המסגרת הנורמאטיבית ומשקלן של חוות דעת רפואיות כמתואר לעיל, המשיב נעתר לבקשה החדשה להכרה בנכות שהגיש המערער ביום 12.5.2014, הכיר בהשתלת קוצב הלב כטיפול רשלני, ובעקבות הכרה זו קבעה ועדה רפואית את דרגת הנכות בגין הפרעות קצב לב וצלקת.
...
בחוות דעת זו נקבע שקיים קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המערער לבין ניתוח השתלת קוצב לב. בכתב התשובה טען המשיב כי יש לדחות את הערעור, לאור מסקנת המומחה הרפואי מטעמו בחוות דעת שם דוד.
מהחומר שבפנינו עולה המסקנה כי הפרעת חרדה, ממנה סובל המערער כיום, לא הייתה קיימת אצלו לפני שהושתל בגופו קוצב לב שלא לצורך.
מהשוואת התופעות שקדמו להשתלת הקוצב (על-פי התיעוד הרפואי שפורט בפסקה 9 וסיכום ביקור במרפאה צבאית ביום 17.6.2008) עם המגבלות והתופעות מהן סבל המערער לאחר ההשתלה וכתוצאה ממנה, אנו קובעים כי שיעור ההחמרה הינו 100%.
כמו-כן, אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 14.2.2015 אושפז התובע בבית החולים בנצרת, בעקבות כאבים בחזה, ואובחן כסובל מהפרעות קצב לב מסוג פרפור פרוזדורים.
בחוות הדעת הראשונה מיום 25.2.2017 הפנה המומחה לחוות דעתו של הקרדיולוג פרופ' רוט, המומחה הרפואי מטעם התובע, שם צוין כי קביעתו בדבר שיעור נכות צמיתה של 25% בגין אוטם לבבי וירידה בתיפקוד הלב התבססה על סעיף 9(1)(ג)(II) לתוספת שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התוספת).
...
בדומה לפוליסה 16164576 שנדונה לעיל, אף לגבי פוליסה זו - משלא הוכחה על-ידי התובע נבצרותו מלעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לניסיונו, להשכלתו ולהכשרתו (וכמתואר לעיל, ההיפך הוא שהוכח), דין התביעה להידחות.
באותה פסקה נקבע: "אין צורך לשלוח הצדדים לסבבי התדיינות חוזרים ביחס לתקופות שלאחר הגשת התביעה בתנאי שההצדקה לפסוק תגמול ביטוח חודשי בגינם הומחשה במהלך המשפט. אין מדובר בזכאות אוטומטית למי שתביעתו התקבלה שייפסקו תגמולי ביטוח אכ"ע עד תקופת פסה"ד ... לטעמי צריך שיהא שיקול דעת רחב לביהמ"ש אם להיעתר לסעד כזה אם לאו, במצבים בהם אי הכושר התעסוקתי נמשך עד למועד פסה"ד". במקרה שבפנינו, לא נקבע אי-כושר תעסוקתי, ולא הומחשה כל ההצדקה לפסוק חיוב בתגמול עתידי (לתקופה שלאחר מועד פסק הדין) על דרך של סעד הצהרתי.
התוצאה לאור הקביעה בפסקה טו לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) 311,720 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל; (2) מחצית אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 3.1.2016, ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 18,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נכות התובע נבדק ע"י ד"ר שחר אבנר מומחה לרפואה פנימית מטעם התביעה , אשר קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 35% בגין הפרעות בקצב לב, פציעת שרירי המרפק וכן בגין תיסמונת חרדתית - פוסט טראומטית.
ייתכן שגריעת כושר ההישתכרות עולה או פוחתת משעור הנכות שציינו מומחי בית המשפט וכפי שנפסק בע"א 646/77 יהודה לוי נ' אברהם עמיאל ושני אח' לב(3) 589: "הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואיים אינם מצביעים בהכרח על אובדן מקביל של הכושר לבצע עבודה. הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של המערער ובטיב הפגיעה בבריאותו". התובע החליף מספר מקומות עבודה בתקופה קצרה ולא הצליח להתאקלם בעבודה קבועה.
...
) התובע עבר סדרת טיפולים, והמומחה הפסיכיאטר מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו: " ממליץ כי ימשיך במעקב פסיכיאטרי במסגרת בה מטופל כיום וכן ממליץ על טיפול פסיכותרפויטי בתדירות של אחת לשבוע למשך שנה. עלות פגישה טיפולית כזו בין 300 ל-400 ₪ כולל מע"מ בשוק הפרטי, במידה ויש לו ביטוח משלים יוכל כנראה לקבל טיפול זה בעלות מופחתת במסגרת הקופה המבטחת." סבורני כי יש לפצות את התובע בראש נזק זה בסכום גלובאלי לעבר ולעתיד אשר גם לוקח בחשבון את גילו של התובע ואת נכותו בסך של 20,000 ₪.
אי לכך, סבורני כי לאור נכותו הרפואית, ולנכויות הזמניות, ולטיב פציעתו, יש מקום לפיצוי התובע בסכום גלובלי, סביר והוגן בגין ראש נזק זה. בענייננו אני מעריך את שווי העזרה לה נזקק התובע בסך 10,000 ₪ וזאת לעבר ולעתיד.
בשים לב לאמור לעיל, לשיעור הנכות הצמיתה של 10% ובהתאם לגילו וימי האישופז, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 80,000 ₪ בגין ראש נזק זה. סוף דבר אי לכך ולאור כל האמור לעיל הנני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד כדלקמן : הפסד ופגיעה בכושר ההשתכרות: 150,000 ₪ הוצאות רפואה ונסיעות: 20,000 ₪ עזרת הזולת: 10,000 ₪ כאב וסבל: 80,000 ₪ סכום הפיצוי הכולל: 260,000 ₪ כמו כן ישאו הנתבעות בהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד בגובה 15.2%.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו