במסגרת זו נקבע כי "אחוזי הנכות לצורך חישוב הנכות הכוללת ייקבעו על פי אחוז הנכות הגבוה שנקבע באחת הפיסקאות בסעיף קטן זה". כן נקבע כי "הפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות הקשורות בפגיעה המוחית הטראומטית האורגנית, כלולות בסעיף קטן זה ואין להוסיף עליהן אחוזי נכות לפי סעיפים 33, 34, ו- 34א לתוספת זו". בסעיף 33 לתוספת, מפורטים אחוזי הנכות אשר ניתנים בגין "הפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות" אחרות, וסעיף 34 אשר כותרתו "תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית", קובע כי "דרגת הנכות הקבועה לצד פגימה גופנית כוללת גם את הנכות הנפשית הנובעת ממנה; אולם אם מצאה הועדה הרפואית כי התגובה הנפשית חורגת בעוצמתה מזו ההולמת את אותה פגימה, רשאית היא לקבוע דרגת נכות נוספת עבור התגובה הנפשית". עוד נקבע בסעיף 34(ה) לתוספת, כי "נכות נפשית כתוצאה מפגיעה מוחית תקבע בהתאם לסעיף 29(11)".
בעניינינו כאמור, נקבע כי העותר סובל מ"שינויים באישיות והפרעות בהתנהגות", "בצורה בינונית", לפי סעיף 29(11)ב III לתוספת לתקנות, כך שנקבעו לו 20% אחוזי נכות בגין סעיף זה. טענות העותר מיתמקדות בהטבות אשר נשללו ממנו לטענתו שלא כדין, ואך בשל כך שההפרעה ממנה הוא סובל הוכרה לו מכוח סעיף 29 לתוספת לתקנות, ולא מכוח סעיף 33 או 34 לתוספת האמורה.
...
המשיב טען (בטיעוניו שבעל פה, שכן בשל עיצומי הפרקליטים עוד טרם הסתיימו, לא הגיש המשיב כתב תשובה), כי דין העתירה להידחות על הסף.
אומנם לטענת העותר, ההחלטה בעניין ההבראה התקבלה אצלו רק ביום 11.9.14, אך מכל מקום השתהה העותר - אף לשיטתו - במשך זמן ניכר, טרם פנייתו לבית משפט זה. שנית, דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים.
שלישית, טען המשיב כי יש לדחות את העתירה גם לגופו של עניין.
בנוסף, נראה כי יש צדק בדברי המשיב כי דין העתירה להידחות אף לאור השיהוי הרב בהגשתה.
יחד עם זאת, אין מנוס מלבצע איזון בין עניינו של הנכה הפרטי לבין עניינם של כלל נכי צה"ל, במציאות של משאבים מוגבלים (רע"א 10758/06 קצין התגמולים – משרד הבטחון נ' יעקובוביץ' (פורסם בנבו, 11.5.08); רע"א 7678/98 קצין התגמולים נ' דוקטורי (פורסם בנבו, 20.6.05)), ולא נמצא כי במקרה זה קיימת עילה להתערבות בית משפט זה בהחלטת המשיב או בהוראות אגף השיקום.
דין העתירה להידחות אפוא, אך נוכח העובדה שלא הוגש כתב תשובה מטעם המשיב, אין צו להוצאות.