הפרעות פסיכוטיות - אחוזי נכות

בתוכן החשיבה לא התגלו מחשבות שוא ולא מחשבות אובדניות, שיפוט ותובנה שמורים, אפקט תואם מגיב לגירויים, אין סימנים להפרעה פסיכוטית ולא לדכאון מגורי.

מכתבה של ד"ר לורבר אכן אינו ערוך כחוות דעת ואינו טומן בחובו המלצה מפורשת על קביעת דרגת נכות בהתאם לסעיף ליקוי ספציפי, אולם החובה להתייחס לחוות דעת רפואיות שמציג המערער הורחבה בהלכה הפסוקה גם למסמכים רפואיים מהותיים, ומכתבה של ד"ר לורבר המתאר "הפרעה משמעותית בתיפקוד", בין היתר, נוכח השילוב של התשישות הכרונית עם ההרפס סימפלקס מהם סובל המערער, אליו התייחסה הועדה באופן לאקוני, מחייב בנסיבות העניין היתייחסות מפורטת המאפשרת היתחקות אחר הלך מחשבת הועדה.

תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984 קובעת, כי אחוז הנכות ייקבע בהתאם לאחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים והפגימות שברשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, אלא שעל פי האמור בתקנה 1 לתקנות אלה – לא יכללו ברשימת הליקויים אותם ליקויים ופגימות המפורטים בתוספת לתקנות אלה, שסעיף 80(2) נימנה עימם.

...

בטרם אחתום אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענת המערער, כי על הוועדה היה לקבוע לו נכות מותאמת.

סוף דבר על יסוד כל המקובץ לעיל – הערעור מתקבל בחלקו.

המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

במסגרת זו נקבע כי "אחוזי הנכות לצורך חישוב הנכות הכוללת ייקבעו על פי אחוז הנכות הגבוה שנקבע באחת הפיסקאות בסעיף קטן זה". כן נקבע כי "הפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות הקשורות בפגיעה המוחית הטראומטית האורגנית, כלולות בסעיף קטן זה ואין להוסיף עליהן אחוזי נכות לפי סעיפים 33, 34, ו- 34א לתוספת זו". בסעיף 33 לתוספת, מפורטים אחוזי הנכות אשר ניתנים בגין "הפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות" אחרות, וסעיף 34 אשר כותרתו "תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית", קובע כי "דרגת הנכות הקבועה לצד פגימה גופנית כוללת גם את הנכות הנפשית הנובעת ממנה; אולם אם מצאה הועדה הרפואית כי התגובה הנפשית חורגת בעוצמתה מזו ההולמת את אותה פגימה, רשאית היא לקבוע דרגת נכות נוספת עבור התגובה הנפשית". עוד נקבע בסעיף 34(ה) לתוספת, כי "נכות נפשית כתוצאה מפגיעה מוחית תקבע בהתאם לסעיף 29(11)". בעניינינו כאמור, נקבע כי העותר סובל מ"שינויים באישיות והפרעות בהתנהגות", "בצורה בינונית", לפי סעיף 29(11)ב III לתוספת לתקנות, כך שנקבעו לו 20% אחוזי נכות בגין סעיף זה. טענות העותר מיתמקדות בהטבות אשר נשללו ממנו לטענתו שלא כדין, ואך בשל כך שההפרעה ממנה הוא סובל הוכרה לו מכוח סעיף 29 לתוספת לתקנות, ולא מכוח סעיף 33 או 34 לתוספת האמורה.

...

המשיב טען (בטיעוניו שבעל פה, שכן בשל עיצומי הפרקליטים עוד טרם הסתיימו, לא הגיש המשיב כתב תשובה), כי דין העתירה להידחות על הסף.

אומנם לטענת העותר, ההחלטה בעניין ההבראה התקבלה אצלו רק ביום 11.9.14, אך מכל מקום השתהה העותר - אף לשיטתו - במשך זמן ניכר, טרם פנייתו לבית משפט זה. שנית, דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים.

שלישית, טען המשיב כי יש לדחות את העתירה גם לגופו של עניין.

בנוסף, נראה כי יש צדק בדברי המשיב כי דין העתירה להידחות אף לאור השיהוי הרב בהגשתה.

יחד עם זאת, אין מנוס מלבצע איזון בין עניינו של הנכה הפרטי לבין עניינם של כלל נכי צה"ל, במציאות של משאבים מוגבלים (רע"א 10758/06 קצין התגמולים – משרד הבטחון נ' יעקובוביץ' (פורסם בנבו, 11.5.08); רע"א 7678/98 קצין התגמולים נ' דוקטורי (פורסם בנבו, 20.6.05)), ולא נמצא כי במקרה זה קיימת עילה להתערבות בית משפט זה בהחלטת המשיב או בהוראות אגף השיקום.

דין העתירה להידחות אפוא, אך נוכח העובדה שלא הוגש כתב תשובה מטעם המשיב, אין צו להוצאות.

בתוכן החשיבה לא התגלו מחשבות שוא ולא מחשבות אובדניות, שיפוט ותובנה שמורים, אפקט תואם מגיב לגירויים, אין סימנים להפרעה פסיכוטית ולא לדכאון מגורי.

לסיכום: אחוזי הנכות שנקבעו מדרג I תואמים את מצבו".

עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות), בהרכבה מיום 6.7.20, על מנת שתפעל כדלקמן: הועדה תשוב ותעיין במכתבה של ד"ר לורבר מיום 8.3.15 ותבהיר מדוע חרף קבלת אבחנתה בדבר התשישות הכרונית, אין מקום לקביעת נכות בשיעור 30%, לפי פריט ליקוי 35(1)(ג) בשים לב לקביעות ד"ר לורבר כי "הדבר מתבטא בעייפות ניכרת, ירידה משמעותית ביכולת הרכוז, יכולת נהיגה, עבודה בהוראה – דבר המחייב הפחתה ניכרת בשעות וימי העבודה. ... אין לי כל ספק שמצבו אינו נפשי ונובע ממחלה פרופר, הגורמת להפרעה משמעותית בתיפקוד." הועדה תיתן דעתה בשנית לטענת המערער בדבר הקורלציה הנטענת בין ההרפס סימפלקס לבין התשישות הכרונית מהן סובל המערער ותשקול האם יש מקום לקביעת דרגת נכות גבוהה יותר בגין ליקויים אלה.

...

לסיכום: אחוזי הנכות שנקבעו מדרג I תואמים את מצבו".

לסיכום, קבעה הוועדה למערער נכות יציבה משוקללת בשיעור 36%, החל מיום 16.4.18.

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר מתוקפו התכנסה.

סוף דבר על יסוד האמור – הערעור מתקבל.

" סעיף 29(11) סייפא קובע: "אחוזי הנכות לצורך חישוב הנכות הכוללת ייקבעו על פי אחוז הנכות הגבוה שנקבע באחת הפיסקאות בסעיף קטן זה.בהפרעות הנוירולוגיות האורגניות כגון שיתוקים, תופעות אפילפטיות, הפרעות בתקשורת (הפרעות בהיגוי והפרעות בשפה הפנימית) ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לסעיפים המתאימים.הפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות הקשורות בפגיעה המוחית הטראומטית האורגנית, כלולות בסעיף קטן זה ואין להוסיף עליהן אחוזי נכות לפי סעיפים 33, 34 ו-34א לתוספת זו." בפתח הפרק הרביעי לפני סעיף 34 נקבע בתקנות: "דרגת הנכות במחלות הנפש ותגובות נפשיות מכל הסוגים תקבע לפי המצב התיפקודי, לפי סעיף מבחן אחד שמייצג את רוב הסימפטומים ובחומרה שמייצגת את מכלול הסימפטומים." המשיב בסיכומיו הפנה לפסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ע"א 870/97, ע"א 1626/06, ע"א 1826/06).

...

הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 30.12.2010 וקבעה בפרק הממצאים הרפואיים: "בבדיקה: מוסר על ירידה בתחושה ב... מימין, כוח גס תקין, תחושה בגוף .... טונוס תקין ו.... .... הוועדה עיינה בחוו"ד וב.. .. מד"ר גאגין מ-2006, 2010 המצביעים על ירידה קוגנטיבית משמעותית והחמרה במצב הנפשי בעקבות ה... הדיכאוני. כמו כן עיינה בחוו"ד ד"ר .. .. נוירולוגית מ-15/4/09 הקובעת וממליצה על נכות בשיעור 40%. הועודה עיינה גם בחוו"ד פרופ' .. עמיחי לוי מ-15/6/09 - ... שהמליץ על ... .. ... בשיעור 50% באבחון הנוירו-פסיכולוגי של ד"ר גאגין מ-18/1/10 מציין שמצבו הדיכאוני משפיע יותר מאשר ... על יכולתו הקוגניטיבית. ד"ר גאגין קובע שמצבו הנוירו-קוגנטיבי מקובע, ... .. ... עם מצב נפשי ש... בו התדרדרות דיכאונית." סיכום ומסקנות: "הוועדה עיינה בנימוקי הוועדה מדרג 1 מ-28/2/10 שבו ציינה כאחת הסיבות העיקריות לקביעת ההחמרה במצבו את ההפרעות הקוגניטיבית הבולטת. מדובר באדם עם תסמונת מוחית ... לאחר פגיעה באספקת חמצן למוח ... .. ... בעקבות דקירה. לדעת הוועדה קשה מאוד להפריד בין הפגיעה הקוגניטיבית שהינה על רקע ... טהור לבין הירידה הקוגניטיבית הנובעת ממצבו הדיכאוני ומאחר ואין ... ... החלק הנפשי שבו ניתן .. חשוב לירידה הקוגניטיבית בקביעת הנכות הנפשית. הוועדה מוצאת לנכון להוסיף נכות ... בשיעור 20% על אותו מרכיב בירידה הקוגניטיבית שהינו אורגני טהור וזאת לפי ... .... III הדרך ה.. לדעת הוועדה הייתה לדון מחדש במכלול הנכות הנפשית והנוירולוגית ולתת משקל נכון למרכיבים אלה, אך מאחר ולא היה עבר בתחום הנפשי, אנו סבורים ש... ... משקפות את מגבלתו התפקודית ... בגין שני המרכיבים גם יחד. בזאת מתייחסת הוועדה לנימוקי העררר כפי שהושמעו בפניה ...... עו"ד מאירי והמערער.

בע"א 870/97, מלינקר נ' קצין התגמולים נקבע: "הערעור מתקבל והעניין מוחזר לוועדה הרפואית העליונה כדי שתחזור ותקבע בפרוטרוט את דרגת הנכות על הירידה ברמה הקוגנטיבית, את דרגת הנכות על השינויים באישיות והפרעות בהתנהגות, כל זה לפי פרט 29(11). היא תבחר בדרגת הנכות הגבוהה מבין השתיים המתקבלות לפי פרט 29(11)א ו-ב, וכן תקבע דרגת נכות נפרדת על ההפרעה הנפשית הטראומטית כתוצאה מהתאונה (להבדיל מהפגיעה המוחית)." אמנם בעניין מלינקר בית המשפט קבע שהוועדה יכולה לקבוע דרגות נכות נפרדות, אולם מקריאת התקנות עצמן, עולה כי אין להעניק דרגת נכות נוספת לפי סעיף 33 ,34 ו 34א ולכן על פניו טעתה הוועדה, לפחות בכך שלא הסבירה מדוע היא מעניקה את שני הסעיפים למרות לשון התקנות.

...