הפרעות נשימה דרך האף - אחוזי נכות

א.א.ג (פרופ' אופיר): כעולה מחוות דעתו החבלות שנגרמו לתובע בתאונה הותירו בו נכויות כדלקמן: בגין שינוי ניכר בצורת האף החצוני עם סטית מחיצת האף והפרעות בנשימה דרך האף - 20% לפי סעיף 69 (1) ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, תשט"ז - 1956) (להלן: "התקנות").

ועוד בעיניין זה: בעוד שהנתבעת טענה כי על התובע לבצע את הניתוח במסגרת חובת הקטנת הנזק, טען התובע כי מאחר שהוא מפחד לבצע את הניתוח, ולאור הפסיקה הנוהגת, אין לבוא עימו חשבון בגין כך. דהיינו, אין לקבוע כי לנוכח סרובו לעבור את הניתוח, נכותו, בגין הסטייה במחיצת האף הנה בשיעור אפס אחוזים.

...

הנזקים: הפסד שכר בעבר מעבר לעובדה כי מדובר ב'נזק מיוחד' שהכללים להוכחתו ברורים ואין צורך לחזור עליהם, הרי שלנוכח כל האמור לעיל, ובהינתן כי מאז התאונה ועד למועד פסק הדין חלפו כ - 13 שנה ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין אב נזק על סך גלובאלי של 150,000 ₪.

משכך, הניכוי בגין תגמולי המל"ל אותו יש לבצע מסך הפיצוי לו זכאי התובע הינו כדלקמן: 1,003,204 ₪ (תגמולי מל"ל)X 53.7%=538,720 ש"ח לסיכום נזקי התובע: הפסד שכר בעבר 150,000 ₪ הפסד שכר לעתיד 447,000 ₪ הפסד פנסיה (עבר ועתיד) 74,625 ₪ עזרת זולת עבר ועתיד 25,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 5,000 ₪ כאב וסבל 85,222 ₪ סה"כ 786,847 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל 538,720 ₪ סה"כ 248,127 ₪ הודעה לצד ג': כנגד צדדי ג' ,שלא התגוננו, ניתנו שני פסקי דין בהעדר הגנה.

סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 248,127 ₪.

התובעת הגישה ערר על החלטת הועדה הרפואית מיום 3.7.2018, וכך קבעה ועדת הערר בהחלטתה מיום 4.11.2018: "תנועות הצוואר חופשיות, בכיפוף מגיעה עם הסנטר לבית החזה, סיבוב 80 מעלות דו"צ, ישור 30 הטיות 40 מעלות דו"צ. בכיפוף עם האצבעות מגיעה עד לשליש מרחוק של השוקיים, הטיות 45 מעלות לכל צד, ישור 20 מעלות, לסג שלישי. תבנית הליכה תקינה". בפרק המסקנות ציינה ועדת הערר כי היא דוחה את הערר מבחינה אורתופדית וקובעת כי לא נימצאו מיגבלות המקנות אחוזי נכות הן בצואר והן בגב התחתון.

בתחום הא.א.ג. ועדה רפואית מיום 25.5.2017 קבעה כך: "הועדה קובעת כי הפרעה בנשימה דרך האף וסטייה מחיצת האף, אינם קשורים סיבתית לתאונה הנידונה מכיוון שלא הייתה בפגיעה באף. לצורך סיכום דיון, מבקש הפוסק בדיקת שמיעה נוספת ו-EMG ויסוכם ללא נוכחות" ועדה שהיתכנסה ביום 7.12.2017 קבעה כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה הקיימת בתחום הא.א.ג. לבין תאונה הנדונה.

...

הנתבעת טוענת בתורה כי הוועדות הרפואיות התייחסו לכל תלונות התובעת, ועל כך יש לדחות את הבקשה.

כאמור כבר לעיל, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר בקשת התובעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ש"ח. עם זאת אני קובע כי סכום זה לא ישולם כעת, אלא יילקח בחשבון במסגרת פסק הדין אשר יינתן בתיק.

מכל מקום, הפרעה בינונית כפי שאובחנה בבית החולים איכילוב על ידי גורם אובייקטיבי, אינה מקנה נכות, שכן לכל היותר מצבו ניכנס לגדר סעיף 69 (2) (א) לתקנות הביטוח הלאומי המדבר על הפרעה בנשימה דרך האף כתוצאה משינויים בחלל האף – "הפרעה קלה עד בינונית" – 0 אחוזי נכות.

...

סוף דבר – הנתבע-2 ישלם לתובע סך של 70,000 ₪ בתוספת הוצאות חוות דעת של ד"ר דביר ושכר עדותו, בהתאם לחשבוניות שתוצגנה.

התביעה נגד פרופורציה ונגד עתידים נדחות.

התובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות בסכום כולל של 12,000 ₪.

הפגימות שהוכרו הן: "חבלה בפנים, באף, בכפות הידיים ובברכיים". ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 19.1.22 קבעה, כי נותרה למערערת נכות יציבה משוקללת בשיעור 14.5% (10% בגין הפרעות בנשימה דרך האף כתוצאה משינויים בחלל האף, לפי סעיף 69(2)(ב) + 5% בגין קישיון נח של אצבע 3 או 4 או 5, לפי סעיף 44(4)), החל מיום 1.1.22.

לצורך סיכום התיק הועדה מבקשת חוות דעת פסיכיאטר וא.א.גרון ולאחר קבלת הנידרש תסכם ללא נכות ותייחס לאחוזי נכות גם על תלונות בגין כאב ראש.

עיון בפרוטוקול הועדה ובחוות דעת היועצת מלמד בבירור, כי סיכומי הביקור אצל דר' בואקני מהתאריכים 8.2.22 ו- 29.5.22 עמדו בפני היועצת הפסיכיאטרית ואף זכו להתייחסות מפורשת מצדה, כאשר הועדה מחויבת למימצאי בדיקתה הקלינית שלה עצמה ובנגוד לדר' בואקני, אשר איבחנה את המערערת כסובלת מהפרעה הסתגלותית עם סימנים פוסטראומטיים – הועדה כאמור לא מצאה אצל המערערת כל הפרעה נפשית, המצדיקה קביעת דרגת נכות, בגין התאונה הנדונה.

...

לסיכום, קבעה היועצת הפסיכיאטרית כדלקמן: "בת 50, ללא היסטוריה פסיכיאטרית אשר אינה מציגה היום הפרעה נפשית בעקבות התאונה הנידונה" ביום 13.7.22 התכנסה הוועדה וסיכמה החלטתה בזו הלשון: "הוועדה עינה בחוו"ד א.א.ג ופסיכיאטר ומקבלת המלצתם.

מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בפרוטוקולי הוועדה, בחוות דעת היועצת הפסיכיאטרית ובמכלול החומר שבתיק, מצאתי, כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר על יסוד האמור, ובהיעדר טעות משפטית בפעולת הוועדה או בהחלטתה – הערעור נדחה.

בפרק "בדיקה", הועדה רשמה את כדלקמן: "הועדה הקשיבה בתשומת לב רבה לדברי העורר וב"כ עברה על מסמכים שבתיקה ובכללם על סיכום הבדיקה ד"ר נייר מ 10.7.22 יש לציין כי העורר הפסיקה את עבודתה עם סוסים מזה כשנתיים וחצי. בבדיקה: נימה חופשית דרך האף עם פה סגור, בבדיקת האף פירסינג בנחיר שמאלי סטיה קלה של מחיצת האף לימין רירית האף תקינה ללא הפרשות בצבע תקין מעברי אויר משני צדי האף חופשיים כפי שהודגם בבדיקת נשיפה על גבי לוח מתכת.". הועדה סיכמה את מסקנותיה וקבעה: "מאחר וההכרה הנה כמחלת מיקצוע אסטמה אין בסמכות הוועדה לידון בפגימות נוספות לכן הוועדה מסתפקת בדחיית הערר ונמנעת מלהפחית אחוזי נכות א.א.ג.

נוסח פריט הליקוי הוא כדלקמן: "הפרעות נשימה דרך האף כתוצאה משינויים בחלל האף כולל: SINUSITIS, LLERGIC&VASOMOTOR RHINITIS; ATROPHIC RHINITIS . נכות בשיעור 0% ניתנת על פי הפריט במקרה של "הפרעה קלה עד בינונית". נכות בשיעור 20% ניתנת בגין "חסימה מוחלטת דו צדדית קבועה". מעיון בפרוטוקול עולה כי הועדה שמעה את תלונות המערערת, עיינה במסמכים הרפואיים, לרבות בסיכום בדיקת ד"ר ניר מיום 10/07/2022, וציינה כי המערערת הפסיקה את עבודתה עם סוסים מזה כשנתיים וחצי ובבדיקתה הנשימה חופשית דרך האף עם פה סגור, סטייה קלה של מחיצת האף לימין, רירית אף תקינה ללא הפרשות בצבע תקין, וכן "מעברי אויר משני צדי האף חופשיים כפי שהודגם בבדיקת נשיפה על גבי לוח מתכת.". בנסיבות אלה, ניתן להבין בקלות מדוע קבעה הועדה כי למערערת נכות רפואית בשיעור 0% לפי פריט 69(2)א'.

...

דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל בחלקו, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

לאור כל האמור לעיל, עניינה של המערערת מוחזר לוועדה הרפואית, באותו הרכב שבו התכנסה ביום 04/08/2022, על מנת שתדון בטענת המערערת לאובדן חוש טעם וריח כפי שעלתה בפניה, ככל שהיא נובעת או מהווה החמרה לאסטמה ו/או לחסימה באף.

הוועדה תתייחס בהקשר זה גם לסיכום ד"ר ניר מיום 10/07/2022.