מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרעות בדיבור כמה אחוזי נכות רפואית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

עיון בפרוטוקול וועדת העררים מעלה כי נרשמו הדברים הבאים: "בן 51. ב-1.6.14 אובחן ע"י ו.ר.ע. כסובל מכאבים בחזה הפרעת היסתגלות עם דכאון, המיפרזיס מימין, הפרעה בדיבור סוכרת הגדלה בע"ש מותני ו.ל.ד נכותו הרפואית 73% יציבה מ-1.2.14. 70% עד 31.1.14. חלה החמרת מה במצבו הנפשי ואחוזי הנכות עלו מ-10% ל-20% החל מ-1.2.14 בהשוואה לאיבחון הרפואי מ-10.1.14.
...
ראו דברים דומים בבר"ע (ארצי) 55459-03-14 המוסד לביטוח לאומי נ' פראן): "החלטת הוועדה אם כן נחזית כמנומקת, אולם בפועל חסרה התייחסות אמיתית לנסיבותיה האישיות של המשיבה ולמעשה מדובר במסקנה ולא בהנמקה מספקת (כפי שאף נקבע בעניין מוהרה)." למעשה, הוועדה לא קיימה כל דיון נפרד באף אחד מהליקויים, ובמיוחד לא בליקוי שנובע ממחלת הלב ובליקוי במישור הנפשי.
סיכום על בסיס כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.
המשיב ישלם למערער סך של 2,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מכתבה של ד"ר לורבר אכן אינו ערוך כחוות דעת ואינו טומן בחובו המלצה מפורשת על קביעת דרגת נכות בהתאם לסעיף ליקוי ספציפי, אולם החובה להתייחס לחוות דעת רפואיות שמציג המערער הורחבה בהלכה הפסוקה גם למסמכים רפואיים מהותיים, ומכתבה של ד"ר לורבר המתאר "הפרעה משמעותית בתיפקוד", בין היתר, נוכח השילוב של התשישות הכרונית עם ההרפס סימפלקס מהם סובל המערער, אליו התייחסה הועדה באופן לאקוני, מחייב בנסיבות העניין היתייחסות מפורטת המאפשרת היתחקות אחר הלך מחשבת הועדה.
תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984 קובעת, כי אחוז הנכות ייקבע בהתאם לאחוז הנקוב לצד כל אחד מהליקויים והפגימות שברשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, אלא שעל פי האמור בתקנה 1 לתקנות אלה – לא יכללו ברשימת הליקויים אותם ליקויים ופגימות המפורטים בתוספת לתקנות אלה, שסעיף 80(2) נימנה עימם.
באשר לטענות המערער בעיניין הצרידות – המערער נבדק על ידי יועץ לועדה בתחום אף אוזן וגרון אשר הקשיב לתלונות המערער, עיין בחומר הרפואי שעמד בפניו וקבע, כי למערער נכות בשיעור 0% בגין צרידות, לפי פריט ליקוי 71(1)(א) הקובע כדלקמן: "71. (1) הפרעות בדיבור כתוצאה ממחלה, פציעה או ניתוח של לארינקס ו/או קנה
...
בטרם אחתום אוסיף, כי אין בידי לקבל את טענת המערער, כי על הוועדה היה לקבוע לו נכות מותאמת.
סוף דבר על יסוד כל המקובץ לעיל – הערעור מתקבל בחלקו.
המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הוועדה – עבד בתור מורה ומדריך לשל"ח. מבחינה בריאותית התובע סובל והכר ממחלת לב הפרעה בתפוקד הכלייתי והפרעות בשמיעה.
מבחינה רפואית המיגבלה של התובע הן בהרמת משאות ובעבודה מאומצת לא הייתה הגבלה מבחינת ההמלצות אך הומלץ בשל הצרידות עבודה שלא דורשת דיבור מרובה.
טענות המערער המערער טוען שחברי הועדה לא הוסמכו כדין לכהן בה על פי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, והמשיב לא השכיל להוכיח את מינויים של כל שלושת חברי הועדה (ד"ר פלקסיו חוסה, מר יוסי ישראלי ומר אפרים חוג'ה).
...
בשים לב לחזקת התקינות המינהלית, ולמרות אי קיום החלטת הרשמת מיום 30.4.19 על ידי המשיב, החשש שבמקרה זה התקבלה החלטה מינהלית על ידי גוף שלא כל חבריו הוסמכו כדין, אינו כה משמעותי (בעניינו של ד"ר פלקסין הוצג מינוי משנת 1980 ואכן המינוי של חברי הוועדות אינו בסמכות המשיב, כי אם בסמכות "השר" ועל כן הקושי של המשיב להציג את מסמכי ההסמכה העדכניים של כלל חברי הוועדה אינו מוביל בהכרח למסקנה שהסמכה כזו אינה בנמצא), ומכל מקום, מדובר בטענה שהועלתה באיחור.
כך, וועדת העררים סברה שפגימת המערער בכליות אינה גוררת הגבלה תפקודית ואין מקום להתערב בקביעה זו. סיכומו של דבר הינו שנימוקי וועדת העררים כפי שפורטו על ידה בשתי ההחלטות, אותן יש לקרוא במשולב, עומדים בחובת ההנמקה המוטלת על וועדת העררים.
סוף דבר הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי ערעור על החלטת הועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 31.8.17 אשר דחתה את ערר המערער וקבעה כי לא נותרו לו אחוזי נכות רפואית כתוצאה מהארוע המוחי שארע לו בעבודה מיום 21.2.16.
. "עפ"י הבדיקה הנ"ל סובל מחוסר קונוונגרציה ואסוטרופיה. יש קש"ס" (ההדגשות לא במקור) הועדה ציינה בהחלטתה את הדברים הבאים: "הוועדה עיינה מחדש בסיכום שיחרור רפואי מביח מאיר מתאריך 24/2/16- נרשם שיום טרם קבלתו התלונן על חולשה בפלג גוף מצד שמאל, לשון כבד, דיבור לא ברור, תסמינים נמשכו עד קבלתו. בבדיקה נרשם כי בהכרה מלאה. בדיקה פיזיקאלית ללא ממצא חריג. בדיקה נוירולגית (קרוב לוודאי ע"י רופא מפנימית ה') – חולשה בפלג גוף שמאל ללא הפרעה בדיבור. מציין הפרעה בראייה באותו צד.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה דין הערעור להתקבל וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
סוף דבר: עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתשקול עמדתה מחדש בשאלת הקש"ס בין ליקויו של המערער לאירוע הפגיעה המוכר ותנמק קביעתה בהתייחס לתיעוד הרפואי בתיק.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בהתאם לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי) נקבעו למבקש נכויות כדלקמן: לתקופה מיום 6.9.10 ועד יום 18.8.13 נקבעו למבקש 10% נכות בגין כאבי ראש לפי סעיף 29(6)II; 5% נכות בגין הפרעה בדיבור, לפי סעיף 30(1)(ב).
טענות המבקש בבקשה: במסגרת הבקשה שלפני השיג המבקש על קביעתו של בית הדין האיזורי, כי הועדה פעלה כראוי בקובעה את שיעור נכותו לפי מצבו הרפואי ועל פי אחוזי הנכות הרפואית הקבועים לצד סעיפי הליקוי בלבד, בלא להתייחס למצבו התיפקודי ולפגיעה המלאה בכושר ההישתכרות אשר נגרמה כתוצאה מן המניננגיומה וההתקפים הכפיוניים.
...
הכרעה אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובחומר המצוי בתיק וכן בתיק בית הדין האזורי הגעתי למסקנה כי יש לדחותה.
על רקע האמור, קרי, על רקע תכליתו של החוק ואיפיוניו היחודיים יש קושי לקבל את הטענה של המבקש שלפיה יש לפרש את הוראות הדין העוסק בקביעת שיעור הפיצוי לנפגעי גזזת באופן רחב ולקרוא אל תוכו, בדרך של פרשנות משפטית שמקורה בעקרונות כלליים של "צדק", הנובעים בעיקרם מהיקף האחריות הגורף שהוא מבקש לייחס למדינה – הוראות נורמטיביות שמקורן בדינים אחרים, המאפשרים הגדלה של שיעור הפיצוי בשל פגיעה בהכנסות.
לאור כל האמור לא מצאתי, על פני הדברים, כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי ומכאן שיש לדחות את הבקשה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו