הפרעה לשוטר במילוי תפקידו: הרשעה וזיכוי מעבירות נוספות

השופטת גילת שלו המשיבים הורשעו בבית המשפט השלום באשקלון בעבירות של היתקהלות אסורה- עבירה לפי סעיף 151 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- החוק), הסגת גבול כדי לעבור עבירה- עבירה לפי סעיף 447(א)(1) לחוק, ופגיעה בפרטיות- עבירה לפי סעיפים 5 ו-2(1) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; המשיב 1 צירף שני תיקים נוספים, במסגרתם הורשע בנוסף בשלוש עבירות של הסגת גבול- לפי סעיף 447 לחוק, שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית- לפי סעיף 287(א) לחוק, ושתי עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו- לפי סעיף 275 לחוק.

ברע"פ 7544/12 פלונית ואח' נ' מדינת ישראל (18.1.13), נדון עניינן של שתי קטינות שהורשעו לאחר שמיעת הראיות בעבירות של פגיעה בפרטיות, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, קשירת קשר והשחתת פני מקרקעין, בגין שלושה מקרים בהם הישתתפו בפעולות מחאה נגד מפקד אוגדת יו"ש בצה"ל, שכללו בין היתר הפצת מנשרים הנושאים עלבונות כלפי המתלונן באיזור ביתו ושריקה במשרוקיות, עמידה עם שלט מול ביתו, צילצול באינטרקום של ביתו וצעקות בגנותו, וריסוס כתובות בשכונת מגוריו באמצעות תרסיסי צבע; כאשר בעירעור שהגישו לבית המשפט המחוזי, זוכו מהעברות של פגיעה בפרטיות ומחלק מהעברות של העלבת עובד ציבור.

...

אשר לקביעת עונשיהם של המשיבים- טענה המערערת כי בית המשפט לא נתן כל משקל לכרסום שחל בהודאת המשיבים, העדר לקיחת אחריות והשלכת האחריות למעשים על המתלוננים (כעולה מהטיעונים לעונש); וכי הוא טעה בכך, שלאחר שקבע כי סירובם של המשיבים לשתף פעולה עם הממונה על עבודות השירות אינו מהווה סיבה להחמרה בעונשם, הוא בפועל החליט להקל בעונשם בגלל סירוב זה. עוד טענה המערערת, כי אכן יש מקום לאבחן בין עניינו של המשיב 1 לבין עניינם של המשיבים 2 ו-3, הן לאור חלקו בעבירות שבתיק העיקרי, והן לאור התיקים שצירף, כאשר לא היה מקום לתקווה שהביע בית המשפט כי הוא למד את לקחו, שכן מדובר במי שהורשע במסכת של עבירות כלפי עובדי ציבור במשך תקופה של כשנתיים; ולאור כל האמור, היה מקום להטיל עליו ענישה מוחשית, ולא להסתפק בתקופת מעצרו הקצרה, כפי שקבע בית המשפט.

לאור כל האמור, כאשר מביאים בחשבון את מידת הפגיעה בערכים המוגנים; את נסיבות ביצוע העבירות, הכוללות תכנון מראש, חבירה לאחרים, הגעה מאורגנת למקום מגורי המתלונן והצטיידות באביזרים; ואת חומרת התנהלות המשיבים, אשר הביאו את מחאתם הציבורית אל פתח ביתו של איש הציבור, תוך חדירה למקום שאמור לשמש כמפלטו ומבצרו הפרטי, תוך פלישה לפרטיותו והתנהלות גסה כלפי בני משפחתו, באופן שהותיר את חותמו וגרם לפגיעות נפשיות בשני המתלוננים (כעולה מהצהרות נפגעי העבירה שהוגשו- ת/6 ות/7); ותוך עריכת האבחנות הנדרשות בין המקרים שנדונו בפסיקה לבין ענייננו; יש לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, שכן מתחם ענישה שתחתיתו בעונש שאינו כולל מאסר בפועל, כפי שקבע בית המשפט קמא, אינו הולם את חומרת המעשים.

אמנם, בעניין זה אין להלין על בית המשפט, שהוטעה ע"י הצדדים, ואולם, בפועל, גזר דינו אינו יכול לעמוד, שכן בסופו של דבר, המשיבים ריצו פחות ימי מעצר, ממה שצוין בגזר הדין שיש לראות כעונש המאסר בפועל שהטיל עליהם בית המשפט.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי ערעור המדינה בדין יסודו, וכי יש להחמיר בעונשי המאסר שהוטלו על המשיבים, ולקבוע פיצוי מסוים למתלוננים.

בנוסף, בית-משפט קמא היתחשב בכך שארבעת ילדי בני-הזוג מצויים במשמורתו של המערער והוא מהוה את המטפל העקרי בהם, תוך שקילת ההשפעה האפשרית של העונש על הילדים ועל פרנסת המשפחה.

עוד יש לזקוף לחובת המערער את הנתונים הבאים: ראשית, לחובת המערער שתי הרשעות קודמות: האחת, משנת 2017 בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ברי כי ניהול ההליך אינו ניזקף לחובתו, מה גם ששמיעת הראיות הובילה לזיכוי המערער מעבירת האיומים שיוחסה לו מלכתחילה.

...

הרשעת המערער מבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהם, ולא מצאנו עילה לסטות מכך במקרה דנן.

לא מצאנו להתערב בעונש זה. בית-משפט קמא התחשב בנסיבות המקלות בעניינו של המערער.

באיזון בין השיקולים, אנו סבורים כי העונש שנגזר על המערער הוא מידתי ואין מקום להתערב בו. סוף דבר; הערעור על שני חלקיו נדחה.

בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי אני מודיע בפתח הכרעת הדין כי החלטתי לזכות את הנאשם מאישומו בבצוע עבירות של העלבת עובד ציבור, תקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקיד והפרעה לשוטר במילוי תפקידו אולם להרשיעו בבצוע עבירה של הפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו.

בהמשך לכך, בעת שהשוטר הוביל את הנאשם לתחנת המישטרה, צעק לעברו הנאשם: "מפגרים", "אתה נמוך", "אתה דתי? הכיפה הזאת היא המצאה, יש אלוהים". במהלך הדיון שנערך בפניי בתאריך 4.2.19, במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם, הודעתי לו כי בעדויות שנשמעו בפניי עלה חשד לבצוע עבירה נוספת של הפרעה לעובד ציבור ועל כן בהתאם להוראות סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, תנתן לו ההזדמנות להיתגונן מפני אשמה זו. ראיות הצדדים בראשית פרשת התביעה, העיד השוטר רס"ר בניהו כהן ובמהלך עדותו הוגש דו"ח פעולה שנירשם על ידו (ת/1).

...

איני מקבל את טענת הנאשם כי הפקח לא פעל על פי דין.

נתתי אמון בעדותו של השוטר אולם הגעתי לכלל מסקנה כי התנהלותו של הנאשם כפי שמתוארת בעדות זו אינה מגיעה לכלל ביצוע עבירה פלילית של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי המתואר מפי השוטר עצמו, אכן במהלך המעצר התנהג הנאשם בצורה לא מכובדת תוך צעקות וזלזול בשוטר אולם בסופו של דבר התלווה לשוטר לתחנת המשטרה ללא צורך בשימוש בכח.

סוף דבר.

כתבי האישום ועובדותיהם הנאשמת אשר לפניי, הורשעה על פי הודאתה בשני כתבי אישום המפורטים בכותרת בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (2 עבירות), שבוש מהלכי משפט, הסעת שלושה תושבים זרים או יותר, הסעה ברכב של תושב זר (2 עבירות) וכן הסתייעות ברכב לבצוע עבירה.

בתיק המצורף, הנאשמת עברה 2 עבירות של הסעת תושב זר, ועבירות נוספות של שבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

העונש המתאים הנאשמת הודתה בעבירות המיוחסות לה, ובכך נטלה אחריות על ביצוען ושיתפה פעולה עם רשויות אכיפת החוק, וזאת יש לזקוף לזכותה.

...

כתשעה חודשים קודם לכך, ביום 31.7.21, נהגה הנאשמת ברכב לכיוון מחסום המנהרות ולא שעתה להוראת שוטר אשר היה במקום וביקש ממנה לעצור, עברה בין מסלולים בכביש ובסופו של דבר נעצרה בשכונת פסגת זאב בירושלים כאשר לצידה יושבת בתה הקטינה ובספסל האחורי – שני שוהים בלתי חוקיים בישראל.

היא סיפרה שהיא מכירה את משפחתו של הנוסע, ורק בסופו של דבר התברר לה שהוא אדם לא טוב, אשר לקח אותה מילדיה וגרם לה סבל רב. היא הוסיפה שכל יום היא מודה על כך שאיש לא נפגע ולא קרה דבר, ולו מישהו היה נפגע, הדבר היה מעיק על מצפונה וגורם לה לחשבון נפש.

סוף דבר לבסוף, לאחר שנתתי דעתי לשיקולי הענישה הנדרשים, לשיקוליה של הנאשמת ולכל האמור כאן, ובהתאם לאלה, אני גוזר עליה את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרה בשני התיקים.

לחובת הנאשם עבר פלילי, הכולל הרשעה בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בה הורשע בשנת 2016, וכן עבירות של הספקת גפ"מ ללא רישיון, הוצאת מכלי גפ"מ ועבירות נוספות בתחום זה, בהן הורשע בשנת 2016 ואשר בגינן ריצה עונש מאסר למשך חודשיים.

אין באמור כאן, כדי להקל בחומרת העבירות או במעשיו של הנאשם, אולם יש הבדל בין המקרים וניתן להניח לזכותו של הנאשם שלא מדובר, באותו עיסוק ובאותה דרגת חומרה.

...

עם זאת, עיון בפסיקה הרלוונטית, גם בפסק הדין שעסק במעשיו של הנאשם בעת מעורבותו הקודמת בעבירות מסוג זה, מעלה שמדובר בעבירות בחלקו הנמוך של מנעד עבירות אלה, אשר במקרים רבים כוללות העברות של בלוני גפ"מ רבים מאוד, סחר והפצה שלהם- מה שלא נעשה במקרה זה. לאחר שנתתי דעתי לערך המוגן, לנסיבות ביצוע העבירות, לענישה הנוהגת בעבירות דומות, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע במקרה זה בין צו שירות לתועלת הציבור ארוך ומשמעותי ועד 8 חודשי מאסר, וזאת בנוסף לעונשים נלווים.

סוף דבר לסיכום, יחסית לכתב האישום הקודם אשר הוגש נגד הנאשם, הרי שהוא מצוי בהליך של שיקום מתמיד, עבודתו יציבה, בעיותיו הנפשיות והאישיות מטופלות ומוגבלות וגם "חציית הקו" מבחינתו הייתה מתונה יחסית בפעם זו, ועל כן, נוכח כל אלו, הרי שאני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: ארבע מאות (400) שעות שירות לתועלת הציבור על פי תוכנית מעודכנת שיערוך שירות המבחן, וזאת עד ליום 1.9.23.