מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרעה למפקח והפרת דרישת מפקח לפי חוק עובדים זרים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ואילו סעיף 39(א) ו-(ב) לחוק הפיקוח קובע את פליליות סעיפי צו הפיקוח לפיו: (א) מי שעשה אחת מאלה: (1) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 16יג, 16יד, 20, 22, 22א, 26, 28 ו-29א; (2) לא קיים צו לפי סעיף 8, או צו לסגירת מיפעל שניתן לפי הוראות חוק זה; תשמ"ב-1982 דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חרום, תשכ"ז-1967, או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.
(ב) מי שעשה אחת מאלה: (1) לא קיים צו הפסקה שניתן לפי סעיף 16י; (1א) פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני-תוקף; (2) הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה; (3) הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה; (4) מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי סעיף 16טו; (5) עבר על הוראת סעיף 23, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.
(ג) מי שעשה אחת מאלה, דינו מאסר שנה או קנס 50,000 לירות: (1) הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו; (2) סרב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה; (3) משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי סעיף 31 או משנחקר לפי סעיף 32 – לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות; (4) עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).
כפי שכותב כב' השופט זמיר בבג"צ 6396/96 סימונה זקין נ' ראש עריית באר שבע (ניתן על ידי זמיר, שטרסברג-כהן ודורנר, ביום 8.6.99): "אכיפה בררנית ... אינה היפוך של אכיפה מלאה. ... אכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפה פסולה. כך גם אכיפה מדגמית. שהרי המדינה אינה יכולה להקצות אלא משאבים מוגבלים לאכיפת החוק ... לכן רק טבעי וראוי הדבר שהמדינה ורשויות אחרות יקבעו לעצמן מדיניות, ובמידת הצורך והאפשר גם הנחיות כתובות, שיקבעו סדר עדיפות לאכיפת החוק. אכן, מדיניות או הנחיות כאלה צריכות לעמוד במבחנים המקובלים לגבי כל החלטה מנהלית, כגון, מבחנים של מטרה כשרה, שיקולים עינייניים, סבירות ועוד. אולם, אם הן עומדות במבחנים אלה, אכיפת החוק על פי מדיניות או הנחיות כאלה אינה אכיפה פסולה. אכיפה כזאת, אף שהיא אכיפה חלקית, אינה אכיפה בררנית ... מהי אכיפה כזאת? אפשר להגדיר אכיפה בררנית בדרכים שונות לצרכים שונים ... אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. דוגמה מובהקת לאכיפה בררנית היא, בדרך כלל, החלטה לאכוף חוק כנגד פלוני, ולא לאכוף את החוק כנגד פלמוני, על בסיס שיקולים של דת, לאום או מין, או מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני ...". במקרה דנן לא הוצגו בפניי, בשלב זה, ראיות מהן עולה כי עסקינן באחד המקרים החריגים בהם נקטה המאשימה אכיפה בררנית באופן המוביל לביטולו של כתב האישום.
...
באשר לטענה הראשונה, לפיה סעיפים 6 ו-7 לצו הפיקוח אינם סעיפים פליליים, מקובלת עלי תשובתה של המאשימה לפיה גם על סעיפים אלו חל הדין הפלילי מכוח סעיף 39 (ב) לחוק הפיקוח.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מדוח הפעולה של גב' מויאל מיום 1/3/11 עולה, כי אמנם נכתב כי בבדיקת נציג משרד הפנים נמצא כי יש לעובדים אשרה של דייג, קרי אשרת כניסה לישראל, אך לא היה ברשות המעסיק היתר להעסקה על פי חוק עובדים זרים.
חוק שכר מינימום אינו חל על תנאי העסקת ימאים זרים לפי המשפט הימי הבנלאומי, ואין זכות לימאי זר לתבוע שכר מינימום בהתאם לחוק שכר מינימום, שאינו חל על תנאי שרותו כימאי זר. לא הוכח כי נאשמות 1-2 הפרו הוראת מפקח.
    בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה: (1)  להכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו, עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן בפרק זה – מקום עבודה); (2)  לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סדורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה; (3)  לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות העבודה; (4)  לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השרות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו; (5)  לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מיסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשמתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;.
המעשים המיוחסים לנאשמים, אי התייצבות לחקירה למרות שיגור בדואר של זימון, ואי המצאת מסמכים למרות שיגור בדואר של דרישה, אינם מהוים הפרעה למפקח או סרוב להשיב למפקח במובן סעיפים 3 ו-36 לחוק.
...
מכל האמור לעיל עולה, כי יש לזכות את הנאשמים מכלל האישומים שיוחסו להם בכתב האישום בתיק 18989-05-16.
מכל האמור לעיל עולה, כי העובדים נשוא כתב האישום הובאו לארץ באמצעות הנאשמות 1 ו-2 על מנת לעבוד כדייגים.
לאור כל האמור לעיל, במסגרת תיק 42470/04/16 אני מרשיע את נאשמות 1-2 באי תשלום שכר מינימום, עבירות על סעיף 2 ו-14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987 (6 יחידות עבירה); וכן באי הסדרת ביטוח רפואי לעובדים זרים – עבירה בניגוד להוראות סעיפים 31 ו-2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (3 יחידות עבירה).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

שני הנאשמים הורשעו בעבירה נוספת של הפרעה למפקח לפי סעיף 20(ג) לחוק.
ביחס לעבירה של הפרעה למפקח, עולה מעובדות כתב האישום כי הנאשמת לא המציאה לצורך הליכי החקירה שהתנהלו נגדה מסמכים שנדרשה, ובכך הפריעה למפקחים לבצע את עבודתם.
כמו כן, אני סבורה שיש לראות בארוע מעשה אחד, מאחר ומדובר בהתנהלות מתמשכת של עיסוק כקבלן כח אדם ללא היתר לאורך כל התקופה, ועל כן העונש המירבי שבסמכות בית הדין הוא עונש המאקסימום על מעשה עבירה אחד, זאת בשונה למשל מעבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים הקובע עבירה של העסקת עובד זר שאינו בעל היתר לעבוד בישראל (מעסיק ש"העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל"), שאז העסקתו של כל עובד ועובד ללא היתר מהוה מעשה עבירה בפני עצמו, להבדיל מעיסוק של קבלן כח האדם עצמו ללא היתר.
רמת הענישה הנוהגת- סעיף 21(א) לחוק קובע כי "נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיף 20 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו האמורה, דינו - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף - למעט שותף מוגבל - ופקיד שתפקידו למנוע הפרת חוק זה".
...
בשים לב לערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, נסיבות שקשורות בביצוע העבירה ורמת הענישה הנוהגת, אני סבורה כי יש להעמיד את מתחם הענישה בין 35% ל- 75% מהעונש המרבי.
יודגש כי לא שוכנעתי שיש לחרוג ממתחמי העונש לקולה או לחומרה ולכן עונשם של הנאשמים ייגזר בתוך המתחמים.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה – בשלב זה התחשבתי בכך שהנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה, ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר, כמו כן אני סבורה שיש להתחשב בכך שהנאשמים נעדרי עבר פלילי רלוונטי לאישומים נשוא תיק זה. העונש הראוי לנאשמים נאשמת: ביחס לעבירה של מתן שירותי כח אדם ללא היתר יש להעמיד את עונשה על 50% מהעונש המרבי, כלומר 7,200 ₪.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

רקע כתב האישום שהוגש נגד המשיב ואחר מייחס למשיב (נאשם 2 בכתב האישום) עבירות של הסעת תושב זר שוהה שלא כדין בישראל, קשירת קשר לבצוע פשע, פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבת רכב, וזאת במסגרת שלושה אישומים.
למפקחים המתמנים על ידי בית המשפט תפקיד מרכזי במימושה של האפשרות לשחרר אדם בתנאי ערבות.
היא לא נכנסה לחדר כדי לא להפריע לו. בהמשך עשתה סידורים בבית, ורק לאחר מכן חיפשה את המשיב ולא מצאה אותו.
כתוצאה מהפרת תנאי השיחרור על ידי המשיב היתממש הסיכון אשר תנאי השיחרור נועדו למנוע, והמשיב ביצע לכאורה עבירות בהן הואשם בתיק זה. בנסיבות אלה, מקובלת עלי עמדת המבקשת כי דחיית הבקשה לחילוט הערבות תרוקן למעשה מתוכן את היתחייבותה הכספית של משיבה 3, אשר נכרכה בהתחייבותה לפקח על המשיב.
כמו כן, כמפורט לעיל, נידרש החילוט לצורך מימוש התכלית ההרתעתית, שהנה חיונית לצורך קיום המוסד של חלופת מעצר.
...
כתוצאה מהפרת תנאי השחרור על ידי המשיב התממש הסיכון אשר תנאי השחרור נועדו למנוע, והמשיב ביצע לכאורה עבירות בהן הואשם בתיק זה. בנסיבות אלה, מקובלת עלי עמדת המבקשת כי דחיית הבקשה לחילוט הערבות תרוקן למעשה מתוכן את התחייבותה הכספית של משיבה 3, אשר נכרכה בהתחייבותה לפקח על המשיב.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מוסיפים התובעים וטוענים כי הכניסה לביתם היא עוולה שברשלנות בנגוד להוראת סעיף 35 לפקודת הנזיקין ובנגוד להוראת סעיף 4 בחוק הפרטיות התשמ"א-1981 בצרוף הוראות סעיף 2(1) לחוק האוסר על בילוש ומעקב המהוה הטרדה ובצרוף הוראות סעיף 2(7) לחוק האוסר הפרה פגיעה בחובת הסודות מן הדין, ולכן קמה לתובעים הזכות לפיצויים ללא הוכחת נזק כקבוע בסעיף 29א לחוק.
לפיכך, נדרשה הקפדה יתירה על שמירת תנאי מעצר הבית שלא יצא ויסכן אחרים במיוחד לאור מגוריו של בן התובעים ביפו, שהיא עיר מעורבת שידע ארועי אלימות קשים במהלך מבצע "שומר חומות" מספר חודשים קודם למועד הארוע הנטען.
בית המשפט קבע כי יש לצורך הפעלת סמכותה לבצוע שמירה על הסדר ובטחון הציבור, עליה לערוך איזון בין שתי הזכויות הנתונות לציבור, השוות בערכן, חופש הביטוי והגנת הפרטיות, ואיזון זה מתבטא בהגבלות של זמן, מקום ואופן מיצויה של הזכות האחת, זכות ההפגנה, כדי לקיים את מהותה של הזכות האחרת, הזכות לחיים שקטים בביתם וסביבתם של האזרחים: "איזון ראוי זה משקף את האנטרס הצבורי, שעליו מופקדת משטרת ישראל. במסגרת הסמכויות הנתונות לה בחוק, עליה להבטיח כי זכות האסיפה של האחד לא תיפגע באופן מהותי בזכות הפרטיות של האחר". בעניינינו, טוענים התובעים לזכותם להתגורר בביתם ללא הפרעה מבחוץ, דהיינו, כניסה של אדם זר שאינו מוזמן למעונם.
סמכות משטרת ישראל להכנס לבית על מנת לוודא קיומו של מעצר הבית קבועה בסעיף 48(ה) לחוק הנ"ל: "לצורך הפיקוח על קיום תנאי השיחרור, תהיה לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח כי המשוחרר נמצא בו או למקום שבו על המשוחרר להמצא." לפיכך, ביקורי השוטרים בביתם של התובעים לצורך פקוח על הימצאו של בן בתובעים בבית התובעים - נעשה בסמכות על פי חוק.
...
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו