ואילו סעיף 39(א) ו-(ב) לחוק הפיקוח קובע את פליליות סעיפי צו הפיקוח לפיו:
(א) מי שעשה אחת מאלה:
(1) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 16יג, 16יד, 20, 22, 22א, 26, 28 ו-29א;
(2) לא קיים צו לפי סעיף 8, או צו לסגירת מיפעל שניתן לפי הוראות חוק זה;
תשמ"ב-1982
דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות; ואם נעברה העבירה בתקופה שלפי צו של שר העבודה חל במדינה כולה פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חרום, תשכ"ז-1967, או בנסיבות מחמירות אחרות, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 300,000 לירות.
(ב) מי שעשה אחת מאלה:
(1) לא קיים צו הפסקה שניתן לפי סעיף 16י;
(1א) פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני-תוקף;
(2) הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;
(3) הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;
(4) מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי סעיף 16טו;
(5) עבר על הוראת סעיף 23,
דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה (1) – קנס נוסף 1,000 לירות או מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 200,000 לירות, ובעבירה נמשכת לפי פסקה
(1) – קנס נוסף 2,000 לירות או מאסר נוסף כאמור.
(ג) מי שעשה אחת מאלה, דינו מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:
(1) הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;
(2) סרב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;
(3) משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי סעיף 31 או משנחקר לפי סעיף 32 – לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;
(4) עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).
כפי שכותב כב' השופט זמיר בבג"צ 6396/96 סימונה זקין נ' ראש עריית באר שבע (ניתן על ידי זמיר, שטרסברג-כהן ודורנר, ביום 8.6.99): "אכיפה בררנית ... אינה היפוך של אכיפה מלאה. ... אכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפה פסולה. כך גם אכיפה מדגמית. שהרי המדינה אינה יכולה להקצות אלא משאבים מוגבלים לאכיפת החוק ... לכן רק טבעי וראוי הדבר שהמדינה ורשויות אחרות יקבעו לעצמן מדיניות, ובמידת הצורך והאפשר גם הנחיות כתובות, שיקבעו סדר עדיפות לאכיפת החוק. אכן, מדיניות או הנחיות כאלה צריכות לעמוד במבחנים המקובלים לגבי כל החלטה מנהלית, כגון, מבחנים של מטרה כשרה, שיקולים עינייניים, סבירות ועוד. אולם, אם הן עומדות במבחנים אלה, אכיפת החוק על פי מדיניות או הנחיות כאלה אינה אכיפה פסולה. אכיפה כזאת, אף שהיא אכיפה חלקית, אינה אכיפה בררנית ... מהי אכיפה כזאת? אפשר להגדיר אכיפה בררנית בדרכים שונות לצרכים שונים ... אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. דוגמה מובהקת לאכיפה בררנית היא, בדרך כלל, החלטה לאכוף חוק כנגד פלוני, ולא לאכוף את החוק כנגד פלמוני, על בסיס שיקולים של דת, לאום או מין, או מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני ...".
במקרה דנן לא הוצגו בפניי, בשלב זה, ראיות מהן עולה כי עסקינן באחד המקרים החריגים בהם נקטה המאשימה אכיפה בררנית באופן המוביל לביטולו של כתב האישום.
...
באשר לטענה הראשונה, לפיה סעיפים 6 ו-7 לצו הפיקוח אינם סעיפים פליליים, מקובלת עלי תשובתה של המאשימה לפיה גם על סעיפים אלו חל הדין הפלילי מכוח סעיף 39 (ב) לחוק הפיקוח.