למשיב מס' 1 הרשעה משנת 2011 בעבירות החזקת מכשירי פריצה, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, הסעת תושב זר השוהה שלא כדין וכניסה לישראל שלא כחוק, אז נדון למאסר בפועל למשך 9 חודשים ועונשים נלווים; הרשעה משנת 2009 (בית המשפט הצבאי ביהודה) בעבירה של הפרעה לחייל, אז נדון למאסר בפועל למשך 25 ימים, והרשעות ישנות יותר שאינן ממין העניין והתיישנו זה מכבר.
למשיב מס' 2 הרשעה משנת 2015 (בית המשפט הצבאי ביהודה) בעבירות גניבת רכב, פריצה לרכב, הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, מסחר ברכב גנוב, אז נדון למאסר בפועל למשך 10 חודשים ועונשים נלווים; הרשעה משנת 2009 בעבירות היתחזות כאחר במטרה להונות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכניסה לישראל שלא כחוק, אז נדון למאסר בפועל (כולל הפעלת מאסר מותנה) למשך 7 חודשים, ועונשים נלווים; הרשעה משנת 2007 בעבירות רכוש, סיכון אדם בנתיב תחבורה וכניסה לישראל שלא כחוק, אז נדון למאסר בפועל למשך 12 חודשים.
על שילטונות בית המעצר לאפשר לכל אחד מהמשיבים ביצוע חמש שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים ניידים ולרבות לקדומות 056 ו-059, לצורך הסדרת תנאי השיחרור שנקבעו לעיל.
...
לא התעלמתי מכך שמדובר בראיות נסיבתיות, ושבעת הנוכחית על בית המשפט לבחון האם ישנה היתכנות לכך שבסוף ההליך יוביל חומר החקירה למסקנה הקושרת את המשיבים לעבירות המיוחסות להם.
תוצאה
לפיכך, ובהתחשב בנסיבות המקרה דנא ובקביעות הראייתיות לעיל, לאחר שמצאתי כי אין ראיות לכאורה להוכחת מרבית האישום הראשון, ולמצער קיימת חולשה ראייתית משמעותית פרט לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, ולאחר שנתתי דעתי לעברו הפלילי של כל אחד מהמשיבים, אני מורה על שחרור המשיבים בערובה ובתנאים מגבילים עד לתום ההליכים, כדלקמן:
המשיב 1: התחייבות עצמית על סך 11,000 ₪.