לא חלפו שלושה שבועות מיום מתן גזר הדין והצו למניעת הטרדה ואיומים בת"פ 2082/07 הנ"ל והמשיב שב להטריד את המתלוננת תוך שהוא מפר צו שיפוטי מפורש.
עם זאת, נקבע בהחלטה כי לנוכח רמת המסוכנות הנמוכה המשתקפת מחוות הדעת הפסיכיאטרית ולנוכח חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב, כמו גם לנוכח טיב ההתנהגות שיוחסה לו (הגעה לבית המתלוננת ושיחות טלפון חוזרות ונשנות), "ניתן לאפשר, ולו כ'הזדמנות אחרונה', את שחרורו מהמעצר בחלופה שתמנע ככל האפשר כל הטרדה שהיא".
בית המשפט הבהיר בהחלטה זו, "כי כל הפרה, ולו הפרה שולית ביותר של תנאי המעצר, תגרור את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו".
לפיכך הורה בית משפט השלום שהמשיב ישוחרר מן המעצר בתנאים, ביניהם: מעצר בית מלא בבית הוריו בישוב פסגות, תחת השגחה של אביו או של אמו או של אחיו התאום משך 24 שעות ביממה, כשאלה ישגיחו על המשיב, ימנעו ממנו כל יציאה מהבית וכל גישה למכשיר טלפון או פלאפון וגלישה באינטרנט; חתימה על התחייבות עצמית בסכום של 5,000 ₪, של המשיב ושל הערבים.
במסגרת זו הם יוכלו להתייחס גם להסברים שנתן ב"כ המשיב בפני על אי ההבנה שנפלה לדבריו לגבי תוכנו של הצו.
...
לאור ההיסטוריה של המשיב, בהתחשב בהרשעתו בת"פ 208/07 בעבירה דומה, לאור העובדה שהמשיב שב והטריד את המתלוננת 3 שבועות בלבד לאחר מתן גזר הדין באותו תיק כשתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה אם יורשע בעבירה זו, לאור כתבי האישום הנוספים בעבירות דומות העומדים ותלויים נגד המשיב ובהיתחשב בכך שהמשיב הפר את תנאי השחרור למרות שהובהר לו בהחלטות שהורו על שחרורו כי ניתנת לו 'הזדמנות אחרונה' שלא להיעצר וכי אם יפר את תנאי השחרור ייעצר עד תום ההליכים, לא שוכנעתי בשלב זה שמסוכנותו של המשיב בעניין זה פגה או פחתה.
לפיכך אני מקבל את ערר המדינה באופן חלקי ומורה על החזרת הדיון בבקשת העיון החוזר של המדינה לבית המשפט קמא, כדי שיבחן את השאלה האם חלופת המעצר בבית הוריו של המשיב הנה, גם כיום וחרף הפרתה על ידי המשיב, חלופה הולמת, וזאת לאחר שהערבים יתייצבו בפני בית המשפט ויסבירו כיצד התאפשרה יציאתו של המשיב את בית הוריו משך תקופה של כשבוע.
אני מורה על מעצרו של המשיב עד למתן החלטה חדשה על ידי בית משפט השלום.
