כאשר ניתן להפריד בין מעשי עוולה שונים שנגרמו לתובע במועדים שונים, עילות התביעה בכל אחת מהתביעות, אם בחר התובע להגישן בנפרד, שונות ונבדלות זו מזו וממילא פסק הדין שניתן בתביעה על פי עילה אחת אינו מונע מהתובע לתבוע זכותו על פי העילה האחרת, בתביעה נפרדת.
מן הכלל אל הפרט
בהליך הקודם, עוד טרם היתקיים דיון, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר פשרה "לפיו התביעה תידחה ללא צו הוצאות". הסדר הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 23/03/14, על ידי כב' השופט ד' קירס, בבית משפט זה.
לגירסת התובע, מהות הפשרה הייתה הבטחה לפיה הנתבעת תידון בעיניינו לאחר בחירות אוקטובר 2013 לעירייה, אז תיתכנס הועדה המקומית בהרכבה החדש ויוסדר מתן טופס 4 לשתי הדירות הנוספות; לטענתו הבטחה זו ניתנה בתמורה להסרת התביעה בהליך הקודם.
"
סיכום ביניים - אי מתן אישורי איכלוס לשתי הדירות הנוספות ללא כל הסבר, דרישות או תנאים ודחיית פניות התובע במשך שנים גם לאחר שהסתיים ההליך הקודם בפשרה, אינם מתיישבים עם היתנהלות סבירה של רשות מקומית.
...
סוף דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הסכום של 183,700 ₪.
משזו שולמה על ידו אני מורה על השבתה לתובע, באמצעות ב"כ.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, כדין.
