מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרדת אישומים לפי סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתגובתו בכתב של ב"כ נאשם 2 (בתיק הראשון), עו"ד שי שורר, מיום 29.7.20, צוין כי "1. לשם מתן תגובה, הח"מ הגיש בקשה לצילום חומרי החקירה ועדיין ממתין לקבלם. 2. לאחר קבלת חומרי החקירה, עיון בהם והסדרת ייצוג, ובכפוף לכך שהח"מ יקבל את הייצוג, ייתן תגובה. 3. לאור האמור לעיל מתבקשת דחיה למתן תגובה". בתגובתו בכתב של אחד משני סניגוריו של נאשם 3 (בתיק הראשון), עו"ד שרון נהרי, מיום 3.8.20, צוין כי "... טרם הוסדר הייצוג בתיק הנוסף... גם לגופו של עניין – אילו היה מוסדר הייצוג, הח"מ לא מכיר את חומר הראיות בתיק החדש ומשכך, אינו יכול להשיב עניינית לבקשה. 4. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את הדיון בבקשה להסדרת נושא הייצוג ולאחר הכרת חומר הראיות להשיב לבקשה". בתגובתה בכתב של ב"כ נאשם 4 (בתיק הראשון), עו"ד שני דיין דרי, מיום 3.8.20, צוין כי הנאשם מביע את "היתנגדותו לבקשה לאיחוד משפטים, לתיקון כתב אישום ולהפרדת משפט לנאשם 5, זאת מן הנימוקים אשר יפורטו במהלך הדיון...". בתגובת ב"כ נאשם 5 (בתיק הראשון), עו"ד גיל פרידמן, מיום 3.8.20, נכתב כי "נאשם 5 מסכים לבקשה לאיחוד המשפטים ולהפרדת המשפט בעיניינו, כפי שפורט בבקשה שהוגשה מטעם המאשימה...". בתגובת ב"כ נאשם 6 (בתיק הראשון), עו"ד סאני שייקיס, מיום 3.8.20, נכתב כי "... הנאשם עצור בפקוח אלקטרוני מזה כשנה, קודם לאמור היה עצור כשבעה חודשים מאחורי סורג ובריח. אין כל ספק, כי איחוד תיק זה עם התיק שבכותרת יגרום לעיכוב משמעותי בהתקדמות ההליך ומדובר הלכה למעשה בשיתוק מוחלט לחודשים ארוכים של ההליך בתיק שבכותרת. כל זאת כאמור שלא בעטיו של הנאשם, שאינו נאשם בתיק הנוסף. לאור כל האמור הנאשם מיתנגד לאיחוד המשפטים...". ב"כ נאשם 7 (בתיק הראשון), עו"ד משה סוחמי, כתב בתגובתו מיום 3.8.20, כי "1. מאחר והח"מ טרם הסדיר ייצוגו של המשיב בתיק החדש... אין באפשרותו למסור עמדה בעיניין בקשת המבקשת לאיחוד משפטים. 2. משלא הוסדר הייצוג, הח"מ טרם קיבל לידיו את חומר הראיות בתיק החדש ומשכך אין באפשרותו להשיב עניינית לבקשה". בתגובת ב"כ נאשם 8 (בתיק הראשון), עו"ד גלאון קפלנסקי, מיום 2.8.20, צוין, בין היתר, כי "1. הנאשם 8 אינו נאשם בתיק האחר, אלא להפתעתו ולהפתעת הח"מ, מופיע כעד תביעה... 3. נאשם 8 מיתנגד לאיחוד המשפט, באשר הוא עצור תקופה של 19 חודשים לערך ואיחוד המשפטים עלול לעכב את המשך משפטו בתיק הנוכחי לזמן ממושך... 5. ... הנאשם 8 מופיע כעד תביעה מספר 3 בתיק האחר והוא פנה לנציגי התביעה על מנת לקבל את החומר בתיק האחר...". בתגובת ב"כ נאשם 9 (בתיק הראשון), עו"ד שחר חצרוני, מיום 3.8.20, צוין, בין היתר, כי "... 4. בשל העובדה כי המדובר בהחלטה הרת גורל מבחינת ניהול משפטו של הנאשם 9, אין לח"מ, טרם הסדרת הייצוג, מנדט להגיב לבקשה. מעבר לכך, אין ברצונו של הח"מ לכבול ידיו של סנגור אחר אם הייצוג בתיק החדש לא יוסדר עם הח"מ. 5. נזכיר, לסניגורים בתיק הנוכחי נידרש זמן לא מבוטל לצורך לימוד החומר והסדרת הייצוג. שמיעת הראיות החלה, כאמור, למעלה משנה לאחר הגשת כתב האישום. נבהיר לתביעה, טרם תגובה, כי אם תיתקבל בקשתה, המשך שמיעת הראיות בתיק הנוכחי תדחה לזמן רב...". בתגובת עו"ד נירה שגב, ב"כ נאשם 5 בתיק החדש, יעקב פליסיאן (שהוא אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש), מיום 3.8.20, צוין כי "... תחילה ייטען כי הנאשם דנן אינו נאשם בתיק שניפתח בשנת 2019. יתרה מזו, חומר החקירה (בשני התיקים) טרם צולם וטרם נימסר להגנה, מכאן שבשלב זה, לא ניתן ליתן תשובה עניינית לבקשת המדינה לאחד משפטים והנאשם מבקש לטעון בעיניין בקשה זו, לאחר שחומר החקירה יומצא לו והוא יעיין בו. מכאן שבשלב זה אנו נתנגד לבקשה עד אשר נעיין בחומר החקירה". בתגובתו של עו"ד נס בן נתן, בעיניין נאשם 6 בתיק החדש, לידן שתוי (שאף הוא אחד משני הנאשמים הנוספים בתיק החדש), מיום 3.8.20, נכתב כי "הייצוג בעיניינו של הנאשם 6 טרם הוסדר, וחומר החקירה לא נמצא בעיונו של הח"מ ועל כן לא ניתן ליתן תשובה עניינית לבקשה". במהלך הדיון בבקשה, שהתקיים במעמד הצדדים ביום 4.8.20, ציין ב"כ המאשימה, עו"ד גיא רוסו, בין היתר, כי אינו רואה קשר בין לימוד חומר החקירה החדש או בין הכרתו ובין מתן תגובת הסניגורים לבקשת המאשימה; והטעים כי שני התנאים היחידים לאיחוד משפטים הם אלו המנויים בסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), דהיינו כי מותר היה לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 לחסד"פ וכי הצירוף לא יגרום לעיוות דין.
למעשה, כפי שעולה מהפסיקה, השיקולים לעניין ההכרעה בשאלה האם להורות על איחוד משפטים (לפי סעיף 90 לחסד"פ) או על הפרדתם (לפי סעיף 88 לחסד"פ), הם דומים, שהרי מדובר במעין "שני צדדים של אותו מטבע"; ובהכרעה בשאלה האם להורות על איחוד משפטים או על הפרדתם ובשאלה האם ייגרם עוות דין עקב האיחוד אם לאו, נידרש בית המשפט לאזן בין מכלול השיקולים הרלוואנטיים, בראש ובראשונה השיקול האם תקופח הגנת הנאשמים עקב האיחוד, אולם גם שיקולים נוספים הקשורים לאנטרס הצבורי ובראשם האנטרס להגיע לחקר האמת ולעשות צדק מהותי, האנטרס כי עדים יעידו פעם אחת בפני מותב אחד, כך שלא תהיינה הכרעות סותרות של שני מותבים שונים, ייחסך זמן מיותר של העדת העדים פעמיים וזמן שפוטי ניכר, והאנטרס של יעילות הדיון ומניעת סירבול ההליכים השפוטיים; אך יעילות הדיון אינה חזות הכול והיא נסוגה מקום שאיחוד המשפטים יקפח את הגנתם של הנאשמים ויגרום להם עוות דין.
...
כללי ביום 10.8.20 ניתנה החלטתי המנומקת, אם כי החלקית, (להלן גם: "ההחלטה החלקית") בבקשת המאשימה "לאיחוד משפטים, לתיקון כתב האישום ולהפרדת משפט (נאשם 5 בלבד)", שהוגשה ביום 28.7.20 (להלן: "בקשת המאשימה" או "הבקשה") – בקשה אשר התייחסה למעשה לשלוש בקשות-משנה: א. בקשה להורות על איחוד הדיון (להלן: "הבקשה לאיחוד משפטים" או בקיצור "הבקשה לאיחוד") בכתב האישום בת"פ 15164-01-19 (להלן: "התיק הראשון") יחד עם כתב האישום בת"פ 57347-07-20 (להלן: "התיק החדש"); ב. בקשה להורות על תיקון כתב האישום בתיק הראשון, "לאור העובדות החדשות שהתגלו ולאור איחוד הדיון עם כתב האישום החדש" (להלן: "הבקשה לתיקון כתב האישום"); ג. בקשה להורות על הפרדת משפטו של נאשם 5 מזה של יתר הנאשמים בתיק הראשון, לאחר שנאשם 5 הגיע להסדר טיעון עם המאשימה (להלן: "הבקשה להפרדת משפטו של נאשם 5").
סוף דבר – סיכום ומסקנות כללו של דבר, לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים ואת מכלול השיקולים הרלוונטיים, החלטתי לקבל את הבקשה לאיחוד משפטים, מהנימוקים שפורטו לעיל.
מכיוון ששמיעת הראיות בתיק הראשון כבר החלה, על המאשימה לשמור על סדר הנאשמים בכתב האישום הראשון גם בכתב האישום המתוקן והמאוחד, כך ששני הנאשמים הנוספים בכתב האישום החדש יהיו הנאשמים האחרונים בכתב האישום המתוקן והמאוחד; וזאת, בהתאם לסדר של כלל הנאשמים בפתיח של החלטתי זו. על המאשימה להגיש לבית המשפט, עם עותק לסניגורים (בשני התיקים), את כתב האישום המתוקן (המאוחד) עד ליום 4.10.20.
בעקבות איחוד המשפטים, בשים לב לאמור לעיל ולהלן, וכדי לאפשר לכל הסניגורים בשני התיקים ללמוד את חומר החקירה החדש, שהיקפו אינו מועט, ובעיקר כדי לאפשר לסניגורים של שני הנאשמים הנוספים ללמוד בנוסף לחומר החקירה החדש גם את חומר החקירה בתיק הישן, שהיקפו הוא רב, וכן בשים לב להערכת הסניגורים החדשים של הנאשמים הנוספים כי יידרשו להם חודשים אחדים ללימוד כל חומר החקירה הרב בשני התיקים ובמיוחד בשים לב להערכה שהשמיעה עו"ד נירה שגב, באת כוחו של אחד הנאשמים הנוספים בתיק החדש (יעקב פליסיאן), במהלך הדיון בבקשה, כי יידרשו לה שלושה חודשים (לפחות) ללימוד כל חומרי החקירה בשני התיקים – הערכה המקובלת עליי בעיקרה (כאשר, כזכור, על פי הודעות המאשימה לבית המשפט, ליבת חומר החקירה החדש הועברה לסניגורים על ידי המאשימה ביום 20.8.20 וחומרי חקירה נוספים הועברו אליהם בסוף חודש אוגוסט 2020 ומקצתם אף בחודש ספטמבר הנוכחי) – אין מנוס מביטול ישיבות ההוכחות הקבועות בחודשיים הקרובים, אוקטובר ונובמבר 2020.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לפני בקשה להפרדת אישומים בהתאם להוראת סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").
באישום הראשון נטען כי בתאריך 29.11.18 סמוך לשעה 11:08, על רקע סיכסוך שפרץ בינו לבין שכנו תומר לנדה (להלן: "השכן") בנוגע לנזק אותו גרם לרכבו של השכן, איים עליו הנאשם בכוונה להפחידו או להקניטו, בכך ששלח אליו מסרונים בהם כתב לו ש"מי שמפריע נדרס" וכן: "כמו שאתה יודע, אני בן אדם מניאק, הבנת? המילה שלי זהב, אני אומר ועושה נקודה". באישום השני נטען כי בתאריך 9.3.19 סמוך לשעה 10:07, על רקע של סיכסוך ירושה, איים הנאשם על אחיו טל סלע (להלן: "האח"), בכוונה להפחידו או להקניטו, בכך ששלח אליו מיסרון בו כתב: "...תעשו תשובה, תחשבו בכמה בא לכם לפצות אותי עוד השבוע ביום רביעי זה כבר יהיה מאוחר מדי, יה בן אלף זונה, יה מזדיינים אני יקרע לכולכם ת'תחת". בפתח הדיון שנקבע לצורך מתן תשובת הנאשם לכתב האישום, העלה בא כוחו טענה מקדמית שבמסגרתה בקש כי אעשה שימוש בסמכותי לפי סעיף 88 לחסד"פ ואורה על הפרדת האישומים בתיק זה. המאשימה מיתנגדת לבקשה.
...
דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולהוראות החוק והפסיקה הרלבנטיות, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.
גם אם מדובר בסכסוכים שאופיים שונה, בשני "מאויימים" שונים שאין ביניהם קשר ובפער זמנים של כ- 3 וחצי חודשים, אני סבורה כי מדובר באירועים שהם דומים במהותם, דמיון העולה על השוני ביניהם, ולכן ניתן היה לצרפם בכתב אישום אחד.
סוף דבר ומפני כל הנימוקים שפורטו לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לטענתה, מדובר ב"עובדות דומות" כהגדרתן בסעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן "החסד"פ") ומשכך וגם בשל טענות של יעילות הדיון, יש להשאיר את האישומים במאוחד.
צירוף אישומים על רקע ההחלטה והדיונים שסבבו אותה, העלינו בפני ב"כ הצדדים את האפשרות שבית המשפט יזום הפרדת האישומים ואף זאת כנובע מסמכותו לפי סעיף 88 לחסד"פ. הזהרנו עצמנו, כי מדובר בהליך חריג של היתערבות בשקול דעת התביעה, ולפיכך איפשרנו למאשימה לטעון באריכות לעניין זה, הורינו בדיון מיום 6.4.21 על הפסקה של כ-3 שעות בדיון, לצורך התארגנות של המאשימה לדיון, ובסיומו אף איפשרנו המשך דיון ליום 7.4.21.
...
כאמור, הופנינו על ידי ב"כ המאשימה לפסיקה בעניין צירוף אישומים והפרדתם, ולאחר שעיינו דווקא בפסיקה זו של ב"כ המאשימה, נחה דעתינו, כי מטעמים של חשש לקיפוח הגנתו של נאשם, יש להורות על הפרדת האישומים, וכמפורט להלן.
בנדון שלפנינו שוכנענו, או כאמור ספק של ממש יש לנו בעניין זה, שמא תקופח הגנתו של הנאשם 1, כתוצאה מצירוף האישומים כנגדו.
סוף דבר אפוא, שאנו מורים על הפרדת האישומים, כך שאישום הראשון ידון בכתב האישום אשר כבר הוגש, ומטעמי יעילות יוסיף וישמע בפני המותב כאן, ואילו עניינו של האישום השני, כמצוות סעיף 89, יועבר לכבוד סגנית הנשיא, השופטת א. הלמן, אשר תקבע את המותב שידון בו. הצדדים יהיו ערוכים לשמיעת ראיות באישום הראשון שלפנינו כפי שנקבע מראש בתוכנית העדים, החל מיום 11.4.21, ולכל המועדים שנקבעו.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כתב האישום נגד הנאשם נושא שני אישומים, והסניגור מבקש כי נורה על "הפרדת המשפט" באישומים השונים, בהתאם לסמכותנו לפי סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: החסד"פ) .
...
ודוק, אין מדובר בשאלת יעילות בלבד, יש גם משקל מסוים לחשש התיאורטי שבית המשפט יימצא מדבר בשני קולות, אם לא יגיעו שני ההליכים לאותה מסקנה.
סיכומו של דבר, בעניינו מתקיימת אחת החלופות הקבועות בסעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי המאפשרת צירוף אישומים, נוכח קיומם של מעשים הקשורים זה לזה ומהווים למעשה פרשת אחת.
נוכח כל האמור, הבקשה להפרדת האישומים נדחית.

בהליך תיק פלילי פשיעה כלכלית (תפ"כ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כידוע,   על פי סעיף 149(10) וסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") בית המשפט מוסמך לבטל אישום אם השתכנע כי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". חקיקת סעיף 149(10) לחסד"פ מהוה עגון של הילכות שנקבעו בעיניין הגנה מן הצדק עוד טרם חקיקתו.
כך, על פי סעיף 88 לחסד"פ: "בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים". כפי שהפנה כב' השופט קרא בת"פ (ת"א) 61448-11-15 מדינת ישראל נ' פרנקו (15.12.2016) המבחן המרכזי להפרדת הדיון לפי סעיף 88 לחסד"פ הוא מבחן עוות הדין ובית המשפט יורה על הפרדת הדיון רק אם תקופח באופן חמור יכולתו של נאשם להיתגונן.
...
בקשר למפורט לעיל ולמשמעות הטעויות שפורט יש לתת את הדעת לכך שנימוקי החלטת פרקליט המחוז מפורטים בסעיפים 5-7 להחלטה ולפיהם עמדתו היא שמאחר והמדובר ב"מערך אשר מנוהל באופן סדור ושיטתי של הפצה וקיזוז חשבוניות פיקטיביות בהיקפי ענק המהווה מסכת עובדתית אחת, במסגרתה נאשמים 3-9 והחברות בבעלותן נאשמות 12-17 מהווים חוליות בהתארגנות שמנוהלת על ידי נאשמים 1-2", לא ניתן יהיה לנתק את עניינם של האחרים (ביניהם המבקשים) מהתארגנות זו. נימוקים אלה מדגישים את חשיבות האישום המשותף ולאו דווקא את ההיקף המדויק של חשבוניות המס הכוזבות שנטען שקיבל כל אחד מהמעורבים (כשמעשי העבירה הרלבנטיים לנאשמים מפורטים כאמור). בנסיבות אלה, גם אם נפלו טעיות עובדתיות מסוימות בגוף החלטת פרקליט המחוז, הרי שהעובדות העיקריות ובעלות המשמעות להחלטה צוינו באופן ברור בה, תוך התייחסות נדרשת למבקשים ולמעשיהם הנטענים. על כן מסקנתי היא כי לא בוסס שנפל נפל פגם ממשי בהחלטת פרקליט המחוז, לא כל שכן כזה המצדיק את ביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק בהתאם למבחן התלת שלבי שנקבע בהלכת בורוביץ.
סוף דבר, על יסוד הנימוקים שלעיל, משאישום המבקשים במסגרת כתב האישום דנן עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, בשים לב לתכליות שבסיס האישום המשותף אשר פורטו לעיל, ובהעדר עיוות דין חמור מכך – אין מקום להורות על הפרדת המבקשים כנאשמים בכתב אישום זה, לא כל שכן להיעתר לבקשתם לביטול כתב האישום כנגדם מטעמי הגנה מן הצדק.
אשר על כן, אני דוחה את טענותיהם המקדמיות של המבקשים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו