מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפרדת אישומים בעבירות העסקת עובדים זרים בלתי חוקיים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן, הוא ניכה ל-3 עובדים זרים (כמפורט בסעיף 13 לאישום השני) שהוא העסיק דמי ביטוח בשיעור 150 ₪, העולה על הסכום המרבי בסך 124.73 ₪ לפי הקבוע בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), ההתשס"ב-2001 (התקנות): מעובד 1 נוכו דמי ביטוח ביתר משך 1 חודשים.
כן הוא טען שאין כל בסיס להפרדה שביצעה המאשימה בין יחידות העבירה.
לשיטת הנאשם, יש לקבוע את מספר האירועים בגינם יש להשית עונש כדלקמן – (1) עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם; (2) עבירה לפי סעיף 1ד(א) לחוק עובדים זרים – אי עריכת ביטוח רפואי; (3) עבירה לפי סעיף 1ד(ג) לחוק עובדים זרים – ניכוי ביתר; (4) עבירה לפי סעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר – מסירת תלושי שכר חסרים; (5) עבירה לפי סעיף 26(א) לחוק חופשה שנתית.
...
עוד בענין חדוות הורים קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי "על אף מדובר בשישה עובדים ועל אף שהמחוקק הדגיש בסעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים כי העונש הנקוב בו (לפחות לגבי הסיטואציה של הימשכות העבירה) הינו "לעובד" – שוכנענו, לפי כל אחת מהגישות שפורטו לעיל, כי מדובר ב"ארוע אחד" שמוצדק לקבוע בגינו מתחם עונש כולל אחד.
קביעת העונש ההולם בהמשך לדיון שלעיל ולשיקולים שפורטו, אני קובעת כי על הנאשם לשלם את הקנסות שלהלן: סך של 5,000 ₪ בגין עבירה לפי סעיף 2(א) ו-10א לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם (עיסוק כקבלן שירותי ניקיון ללא רישיון); סך של 10,000 בגין עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים בגין אי עריכת ביטוח רפואי; סך של 10,000 ₪ בגין עבירה לפי סעיף 2(ב)(3)(ב) לחוק עובדים זרים בגין ניכוי ביטוח רפואי ביתר; סך של 5,000 ₪ בגין אי ניהול פנקס חופשה; סך של 5,000 ₪ בגין מסירת תלושי שכר פגומים, עבירה לפי סעיף 25ב(א)(2) לחוק הגנת השכר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"פ 13268-09-15 מדינת ישראל נ' פינס ואח' 10 באוגוסט 2021 ב' באלול תשפ"א לפני כבוד השופטת טלי חיימוביץ המאשימה מדינת ישראל הנאשמים 1. ניסים פינס באמצעות ב"כ עו"ד עדי ברקאי 2. שמעון בלולו באמצעות ב"כ עו"ד ערן ערבה ועו"ד תמיר סננס 3. חניתה פינס – נדונה באמצעות ב"כ עו"ד עידו לוין 4. ש.י.נ. גן-רווה בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד ערן ערבה ועו"ד תמיר סננס 5. יאיר ביטון באמצעות ב"כ עו"ד איתן פלג ועו"ד אסף גולן 6. ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ – זוכתה באמצעות ב"כ עו"ד רוני מונק ועו"ד משה פוקס 7. א.א.נ. חשמל בע"מ – עניינה הופרד 8. נפתלי פרץ – עניינו הופרד באמצעות ב"כ עו"ד ניצה אורצקי הכרעת - דין
"יש לזכור כי אין שום אפשרות מעשית לנהל חקירה בכל מקרה של חשד לביצועה של עבירה פלילית ואין לצפות שבכל מקרה בו נמצא כי קיים סיכוי סביר להרשעה אומנם יוגש כתב אישום...הטעם המרכזי לכך ששום מערכת של אכיפת חוק אינה אוכפת כל חוק ובכל עת נובע בעיקר מכך שהמשאבים שבידי רשויות החקירה והתביעה הם מוגבלים. מכך מתחייב שהרשויות המינהליות האמורות יפעלו על פי סדרי עדיפויות." (ע"פ 6328/12 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 3 לפסק דינו של כבוד הש' גרוניס).
העסקתם של פועלים זרים ומוחלשים מבוקר עד ליל (גם 13 שעות ביום), שבעה ימים בשבוע (ראו חקירת נפתלי פרץ ת/1293 גיליון 2), בחום אילת, באמצעות אדם שאינו מורשה לעשות כן על פי החוק, לבטח אינה תקינה ומקימה כשלעצמה חשדות לעבירות על חוקים אחרים.
...
איני מקבלת טענה זו. המחדל להימנע מלחקור את הו הסיני, חיזק טענות מסוימות של ההגנה, כפי שפירטתי לעיל.
אשר על כן, אני מרשיעה את נאשמים 1 ו-4, ניסים פינס וגן-רווה בע"מ, בעבירות לפי סעיף 220(4) ו-(5) לפקודת מס הכנסה, בכך שהרשו לנפתלי פרץ להוציא את חשבוניות העסקת הסינים, בכוונה לאפשר לגן-רווה להתחמק ממס.
הנאשם הודה בביצוע עבירה זו. על כן אני מרשיעה את נאשם 2, שמעון בלולו, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים.

בהליך תפ - עובדים זרים (הע"ז) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 1יג' לחוק קובע: "לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעסיק או לפי רשימה שמית". יסודות העבירה בהן מואשמים הנאשמים הן: היות הנאשמת מעסיקה כי המועסק על ידה היה עובד זר ללא היתר וביטוח רפואי וכי העובד הזר נשוא כתב האישום לא רשאי היה לעבוד בישראל בפסק דינו של בית הארצי לעבודה בע"פ (ארצי) 32845-07-15 מדינת ישראל – קארין פילוסוף זרניצקי (2018) נקבע: "בהתאם לפסיקה, "על מנת להרשיע בעבירה על פי סעיף 2(א) לחוק, על המדינה להוכיח, מבחינת היסודות העובדתיים של העבירה, כי נמצא אדם שהעסקתו טעונה היתר, כי היתר שכזה לא היה, וכי הנאשם הוא שהעסיק אותו" (ע"פ (ארצי) 4602-07-14 מדינת ישראל - א.י.ל סלע 1991 בע"מ [פורסם בנבו] (19.4.16); להלן: עניין א.י.ל סלע; ע"פ (ארצי) 18805-06-13 א. סביח למסחר כללי בע"מ - מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.8.16)).
הנאשם 2 הודה בחקירתו הנגדית, כי במעמד עדותו במשרדי רשות האוכלוסין וההגירה לא עמד על ההפרדה הנטענת בין שלוש החנויות השונות המנוהלות על ידי הנאשמת 1 ואף האילוצים בשלם הועברו המניות מאביו אליו, לא נזכרו ולו ברמז בחקירתו.
...
אזכיר, כי בעניננו קיימות ראיות נוספות התומכות במסקנה כי יש להרשיע את הנאשמים בעבירות שיוחסו להן, כפי שפורט לעיל, וניסיונות הנאשמים להטיל לפתחו של מנהל החנות, גיל חצרוני, את האחריות והחבות להעסקתו של העובד הזה, לא צלחו.
" מן הדברים דלעיל עולה, איפוא, בצורה ברורה, כי מעסיקי עובדים זרים מאריתראה ומסודן מחויבים לוודא כי לעובד רישיון שהיה זמני בתוקף לישיבת ביקור.
סיכומו של דבר: אני מרשיעה את הנאשמת 1 בביצוע עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק, עבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק ועבירה על הוראת סעיף 2ב(3) לחוק ואת הנאשם 2, בעבירה לפי סעיף 5 לחוק, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק, עבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק ועבירה על הוראת סעיף 2(ב)(3) לחוק.

בהליך תפ - עובדים זרים (הע"ז) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך, על יסוד הודאת הנאשמים בעובדות כתב האישום, ביום 6.1.2021 הורשעה הנאשמת 1 בעבירות הבאות: העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים).
כידוע, מטרת החוק אינה להביא לקריסת עסקים בישראל אלא להשית אחריות על מי שפועל שלא כחוק.
על בית המשפט לבחון אם מדובר במספר עבירות שהקשר ביניהן הוא קשר הדוק וכי לא נעשית הפרדה מלאכותית בין העבירות[footnoteRef:1].
לאחר ששקלתי את הערך החברתי שניפגע מבצוע העבירה, מידת הפגיעה בערך זה, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצועה וכן, כי לא נטען כי זכויותיהם הסוציאליות של העובדים קופחו על ידי הנאשמים אני קובעת כך: מיתחם הענישה הכולל בגין העסקת עובד זר ללא היתר נע בין 10,000 ל- 146,000.
...
לאחר ששקלתי את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערך זה, מדיניות הענישה הנהוגה והנסיבות הקשורות בביצועה וכן, כי לא נטען כי זכויותיהם הסוציאליות של העובדים קופחו על ידי הנאשמים אני קובעת כך: מתחם הענישה הכולל בגין העסקת עובד זר ללא היתר נע בין 10,000 ל- 146,000.
וכן, את טענת הנאשמים בטיעוניהם לעונש בדבר מחדלי חקירה מאת המאשימה, ובין היתר, כי לא העידה את העובדים, לא ערכה עימות בין העובדים לנאשמים על מנת לברר את היסוד הנפשי של הנאשמים בקשר עם ביצוע העבירה וטענתם להצגת אישורי עבודה מזויפים מאת העובדים ואני סבורה כי יש בכך כדי להשפיע על שיעור הקנס שיש לגזור על הנאשמים.
בהתאם לאמור אני גוזרת על הנאשמים את הקנסות הבאים: הנאשמת 1 תישא בקנס בסך של 26,000 ₪ בגין העסקה שלא כדין וקנס בסך של 10,000 ₪ בגין העסקה ללא ביטוח רפואי.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך, בהכרעת הדין מהיום, הרשעתי את הנאשמים בעובדות המיוחסות להם, כדלקמן: נאשמת 1: העסקה ללא ביטוח רפואי – עבירה על סעיף 2(ב)(3) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים); אי הפקדת פקדון לעובד זר שהוא מסתנן – עבירה על סעיף 2(ב)(8) לחוק עובדים זרים (28 יחידות עבירה).
המאשימה הוסיפה בהקשר זה, כי יש להפריד בין שני סוגי העבירות משום שעבירת אי הפקדת פקדון היא עבירה מתחדשת בכל חודש וחודש, וזאת בנגוד לעבירה של אי קיום ביטוח רפואי, שמתייחסת לכל תקופת ההעסקה.
עוד ביקשו לראות בכל העבירות כארוע אחד ולקחת זאת בחשבון בקביעת מיתחם הענישה, והוסיפו, כי הנאשמים 2 ו- 3 מנהלים מיפעל תעשייתי בישראל המספק מקומות עבודה לעשרות רבות של עובדים ישראלים וזרים מתוך רצון לפתח את הייצור המקומי ומתוך הגשמת החזון הציוני, ולמעט העבירות המתוארות בכתב האישום, הנאשמת 1 תמיד העסיקה את כל עובדיה בהתאם לחוק ובצורה הגונה.
...
העסקת עובדים זרים בניגוד להוראות החוק בהן הורשעו הנאשמות על פי הודאתן, אכן חותרת תחת מטרת החוק ותכליתו, ומקובלת עלי בהקשר זה טענה נוספת של המאשימה, לפיה מדובר בעבירות בעלות אופי כלכלי, שהענישה בגינן צריכה להיות הולמת ומרתיעה.
לאור כל האמור לעיל, בנסיבות המיוחדות השוררות בישראל במועד מתן גזר הדין, אני משית על הנאשמים את העונשים הבאים, תוך חריגה כאמור ממתחם הענישה: נאשמת 1 - בגין העבירה של העסקה שלא כדין והיעדר ביטוח רפואי – קנס בסך 30,000 ₪, וביחס לעבירה של העדר פיקדון לעובדים זרים, קנס בסך 30,000 ₪.
כאמור לעיל, החלטתי להורות לכל אחד מהנאשמים לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו על פי הודאתם למשך התקופה המקסימלית הקבועה בחוק – 3 שנים.
אחרית דבר לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1: בגין העבירה של העסקה שלא כדין והיעדר ביטוח רפואי – קנס בסך 30,000 ₪, וביחס לעבירה של העדר פיקדון לעובדים זרים, קנס בסך 30,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו