בעיניין מיתחם הענישה יש להפנות לע"פ 5516/15 נעיראת נ' מדינת ישראל (מיום 21.2.15), שם המדובר היה בצעיר ללא עבר פלילי, אשר הורשע בעבירת ההפקרה, ולאחר שזוכה מאחריות לגרם תאונת הדרכים, ולאחר שבית משפט היתחשב בנסיבותיו האישיות והמיוחדות, השית עליו 10 חודשי מאסר בפועל, ופסילה למשך 3 שנים, כאשר בית משפט העליון דחה את עירעורו, וציין:
"שקולי ענישה ביחס לנהג שעבר עבירה של פגע וברח כוללים לעיתים מתח בין המעשה והעושה. יעיד על כך המקרה דנא. המערער נעדר עבר פלילי, ועולה כי הוא תורם רבות למשפחתו. שירות המבחן הדגיש כי הוא עבר את העבירה בשל חרדה שהרגיש לאחר שפגע בקטין. ואולם, הדין שקובע עונשים מקסימליים גבוהים בעבירה של פגע וברח והצורך להרתיע נהגים בפוטנציאה מלעבור עבירות כאלו, מהוים את הצידוק להחמיר בעבירות אלו, גם על ידי הטלת עונש מאסר לתקופה ממשית. כבעניינינו, המערער אינו אשם בתאונה, אך משגרם לה – אחריות אחרת נופלת עליו, כאחראי על כלי קטלני, עליו לטפל ולנהוג לנפגע".
נסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה:
מדובר בבחור צעיר, יליד 1993, כבן 25, כאשר במועד ביצוע העבירה (20.6.2015) היה כבן 22.
עוד נתתי דעתי להנחיית הפרקליטות אשר הוגשה לי מטעם ההגנה ובתוכה מנויים מספר פרמטרים לשיקול דעת ומצאתי כי חלק שאינו מבוטל מצוי בעניינינו, כגון רף החבלות של המעורבים שהנו נמוך, העובדה שארוע התאונה וההפקרה היה בתוככי העיר תל אביב, בשעת בוקר ובסמוך לכוחות סיוע והצלה, כמו כן הנאשם לא היה פסול מלנהוג או תחת השפעת אלכוהול.
...
אפנה לפסיקה נוספת:
בת"פ (מחוזי י-ם) 28873-12-16 מדינת ישראל נ' דין (מיום 17.6.17), שם נידון ערעור של נאשם שהורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה, באחרית לגרימת תאונת דרכים, בנהיגה ללא ביטוח ובעבירת הפקרה, כאשר פגע בהולך רגל ונמלט מן המקום, בית משפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה נע בין 10 חודשי מאסר ל-30 חודשי מאסר, ופסילת רישיון שבין 3 שנים ל-10 שנים, ובסופו של דבר גזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון למשך 3 שנים וענישה נוספת.
לעניין התסקיר, תוכנו, והעובדה שהינו חסוי, וללא שפרטיותו של הנאשם תיפגע, הרחבתי בראשית החלטה זו, אולם בסופו של דבר, ואף על פי ששירות המבחן מציין את היעדר הרשעותיו, הן בפן הפלילי והן בפן התעבורתי, הרי שהנאשם איננו מוצא צורך בהמשך מעורבות עם שירות המבחן כגורם טיפולי ושיקומי, ועל כן שירות המבחן איננו בא בהמלצה, אולם שירות המבחן ציין באופן פוזיטיבי כי לאור נסיבותיו האישיות והעובדה שלא ריצה עונש מאסר בפועל, ייתכנו השלכות שליליות במידה ויידון לעונש מאסר ממושך.
לפיכך, ואף על פי שהעבירה הזו היא עבירה של מודעות, ויש בה חוסר מוסריות ופגיעה במרקם החברתי, נראה לי כי זהו החריג שיש להטיל על הנאשם את הרף התחתון של מתחם העונש הנוהג ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל של 6 חודשים, אשר ירוצה באופן של עבודות שירות.
