מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הפקרה אחרי פגיעה קטלנית בתל אביב

בהליך תאונת דרכים (ת"ד) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעיניין מיתחם הענישה יש להפנות לע"פ 5516/15 נעיראת נ' מדינת ישראל (מיום 21.2.15), שם המדובר היה בצעיר ללא עבר פלילי, אשר הורשע בעבירת ההפקרה, ולאחר שזוכה מאחריות לגרם תאונת הדרכים, ולאחר שבית משפט היתחשב בנסיבותיו האישיות והמיוחדות, השית עליו 10 חודשי מאסר בפועל, ופסילה למשך 3 שנים, כאשר בית משפט העליון דחה את עירעורו, וציין: "שקולי ענישה ביחס לנהג שעבר עבירה של פגע וברח כוללים לעיתים מתח בין המעשה והעושה. יעיד על כך המקרה דנא. המערער נעדר עבר פלילי, ועולה כי הוא תורם רבות למשפחתו. שירות המבחן הדגיש כי הוא עבר את העבירה בשל חרדה שהרגיש לאחר שפגע בקטין. ואולם, הדין שקובע עונשים מקסימליים גבוהים בעבירה של פגע וברח והצורך להרתיע נהגים בפוטנציאה מלעבור עבירות כאלו, מהוים את הצידוק להחמיר בעבירות אלו, גם על ידי הטלת עונש מאסר לתקופה ממשית. כבעניינינו, המערער אינו אשם בתאונה, אך משגרם לה – אחריות אחרת נופלת עליו, כאחראי על כלי קטלני, עליו לטפל ולנהוג לנפגע". נסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירה: מדובר בבחור צעיר, יליד 1993, כבן 25, כאשר במועד ביצוע העבירה (20.6.2015) היה כבן 22.
עוד נתתי דעתי להנחיית הפרקליטות אשר הוגשה לי מטעם ההגנה ובתוכה מנויים מספר פרמטרים לשיקול דעת ומצאתי כי חלק שאינו מבוטל מצוי בעניינינו, כגון רף החבלות של המעורבים שהנו נמוך, העובדה שארוע התאונה וההפקרה היה בתוככי העיר תל אביב, בשעת בוקר ובסמוך לכוחות סיוע והצלה, כמו כן הנאשם לא היה פסול מלנהוג או תחת השפעת אלכוהול.
...
אפנה לפסיקה נוספת: בת"פ (מחוזי י-ם) 28873-12-16 מדינת ישראל נ' דין (מיום 17.6.17), שם נידון ערעור של נאשם שהורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה, באחרית לגרימת תאונת דרכים, בנהיגה ללא ביטוח ובעבירת הפקרה, כאשר פגע בהולך רגל ונמלט מן המקום, בית משפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה נע בין 10 חודשי מאסר ל-30 חודשי מאסר, ופסילת רישיון שבין 3 שנים ל-10 שנים, ובסופו של דבר גזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, פסילת רישיון למשך 3 שנים וענישה נוספת.
לעניין התסקיר, תוכנו, והעובדה שהינו חסוי, וללא שפרטיותו של הנאשם תיפגע, הרחבתי בראשית החלטה זו, אולם בסופו של דבר, ואף על פי ששירות המבחן מציין את היעדר הרשעותיו, הן בפן הפלילי והן בפן התעבורתי, הרי שהנאשם איננו מוצא צורך בהמשך מעורבות עם שירות המבחן כגורם טיפולי ושיקומי, ועל כן שירות המבחן איננו בא בהמלצה, אולם שירות המבחן ציין באופן פוזיטיבי כי לאור נסיבותיו האישיות והעובדה שלא ריצה עונש מאסר בפועל, ייתכנו השלכות שליליות במידה ויידון לעונש מאסר ממושך.
לפיכך, ואף על פי שהעבירה הזו היא עבירה של מודעות, ויש בה חוסר מוסריות ופגיעה במרקם החברתי, נראה לי כי זהו החריג שיש להטיל על הנאשם את הרף התחתון של מתחם העונש הנוהג ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל של 6 חודשים, אשר ירוצה באופן של עבודות שירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"פ 26121-05-16 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נ' כהן בפני כב' השופט עידו דרויאן פרקליטות מחוז תל אביב פלילי המאשימה ע"י ב"כ עו"ד גלעם ינון כהן ע"י ב"כ עוה"ד ערקובי ורוט הנאשם הכרעת דין
יצוין: המאשימה הסכימה כי לא היה בחזקת הנאשם טלפון נייד (כעולה מחקירת העדים, מטיעוניה ומהמזכר ת/10); ל.א. עומד לדין בנפרד בגין עבירות של הפקרה לאחר פגיעה ועוד; המיוחס לנאשם בכתב האישום: הנאשם נימלט מהמקום בריצה, אף שהיה מודע לפגיעה הקשה בנפגע, וכך הפר את חובתו להיתקשר לגופי ההצלה הנחוצים ולהזעיקם למקום התאונה.
הנאשם יצא מהרכב, ראה את הנפגע מוטל על הכביש והחל לרוץ "ריצה קטלנית, לא ראיתי בעניים". לשאלה מדוע נבהל וברח, השיב הנאשם ש"מהמהירות של הנסיעה, למה הוא לא עוצר, ומכל הארוע הזה גם שנתקענו בעץ.
...
אני קובע אפוא כי הוכח שהנאשם ברח מהרכב מחמת בהלה, שמקורותיה בהבנת הפסול שבמעשי הנהג, תחושת אשמה בגין מעשים אלו, ותחושת אשמה וחשש בגין התוצאה והשלכותיה; הנאשם נמלט, לא שעה לקריאות השוטר שדלק אחריו, ולא עצר אלא משנחסמה דרכו והא נאלץ לעצור; בשום שלב לא התכוון הנאשם התקשר לגופי ההצלה, או למצער לברר אם השוטרים ערים למצבו של הנפגע כמי שמוטל על הקרקע ומדמם.
לגבי דידי, כך בוודאי למפר חובה קלה וטבעית יותר;] הממצאים העובדתיים מחייבים את המסקנה שהנאשם הפר את חובתו זו, מתוך העדפה פסולה-מוסרית ואסורה-פלילית של טובתו האישית, הגם שבקלות וללא טרחה או סיכון יכול היה לעשות את הנדרש, שאמור להיות גם מובן-מאליו.
סוף-דבר, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום: הפרת חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה, לפי סעיף 64א1 לפקודת התעבורה; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; ניתנה היום, י' אדר תשע"ז , 08 מרץ 2017, במעמד הצדדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ת.פ. 38735-01-13 (מחוזי תל אביב) מדינת ישראל נ' אסעד הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
ע"פ 7142/18 מדינת ישראל נ' דכור הורשע המשיב במסגרת הסדר טיעון בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והפקרה אחרי פגיעה ונדון ל – 24 חודשי מאסר בפועל אף שנקבע מיתחם ענישה הנע בין 4 ל – 8 שנות מאסר.
ומן הכלל אל הפרט: הנאשם החליט לפגוע במתלונן, פגיעה חמורה שאך בנס לא הייתה פגיעה קטלנית, רק בשל העובדה כי המתלונן, אשר נפגע על ידי אחי הנאשם, העז להתלונן במישטרה כנגד אותו אח ולהעיד כנגדו בבית המשפט.
...
הערעור נדחה בשל גילו הצעיר של המערער והעובדה כי זהו מאסרו הראשון.
בע"פ 6910/09 הדרה נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופט הנדל בהאי לישנא: " על בית המשפט, בבואו לגזור דינו של אדם, מוטלת החובה להעריך ולשקול נסיבות רבות ומגוונות, מצד אחד, חומרת העבירה ונפיצותה בציבור, הגנה על שלום הציבור וביטחונו, הרתעת העבריין ועבריינים בכוח והתגמול אל מול נסיבותיו האישיות של העבריין וסיכויי שיקומו מצד אחר. אין צורך להכביר מילים בנוגע לחומרת העבירה בה הורשע המערער. מבחינת תורת הענישה אין זה נכון לדון בעניינו של נאשם במנותק מאירוע הזמן והתקופה. האלימות המתפשטת חושפת את החברה במערומיה מדי יום ביומו. האלימות אינה מפלה בין עיר לכפר, בין צפון לדרום, ובין זקן לצעיר. בצוק העתים אין מנוס מלנהוג במידת החומרה היתרה, יותר משהעבריינים צריכים לכך - הציבור צריך לכך. אחת המטרות המרכזיות של הענישה הפלילית היא כאמור הרתעת עבריינים בכוח, ל"מען יראו וייראו". תופעה זו של "סכינאות" יש להדביר.
עתירת ב"כ הנאשם שלא להפעיל את המאסר המותנה במצטבר לעונש המאסר שיושת על הנאשם נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בע"פ 6193/20 בר זכאי נ' מדינת ישראל (25.3.21) : המערער נהג בפראות ובמהירות מופרזת בדרכו לבילוי במועדון בתל אביב, כשהוא שיכור, תוך כדי שימוש בטלפון נייד, הגיח מסיבוב, עלה על מדרכה, עקר שניים מעמודי הבטיחות ופגע בשני נערים אשר המתינו על המדרכה לאור ירוק שיאפשר להם לחצות את הכביש.
בע"פ 9559/09, 9670/09 מדינת ישראל נ' שיבלי (30.11.10) נדחה ערעור על חומרת העונש שהושת על המערער בגין הרשעתו בעבירות של הריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפקרה לאחר פגיעה ובעבירות נוספות.
בפרק הנסיבות הקשורות בבצוע העבירות נידרשתי בהרחבה לנסיבות התאונה ותוצאתן הקטלנית.
...
אחר כל הדברים האלה אני קובע מתחם ענישה כדלקמן : 7-11 שנות מאסר בפועל .
התוצאה היא כי בניגוד לאמור בגזר הדין ובגיליון ההרשעות הקודמות, ריצה הנאשם 14 ח' פסילת רישיון נהיגה בניכוי 30 ימים פסילה מנהלית, כך שבפועל הוא ריצה תקופת פסילה רצופה של 13 ח' זאת בניגוד לאמור בגזר הדין.
לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים : 10 שנות מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ראו על כך ע"פ 1920/14 מדינת ישראל נ' אבירם, פסקה 7 (26.4.2015) (להלן: "עניין אבירם"): "בית משפט זה עמד לא פעם על הצורך להחמיר בענישה על מנת להלחם בנגע תאונות הדרכים בכלל ובאלה הקטלניות בפרט (ראו, למשל, ע"פ 6358/10 קבהא נ' מדינת ישראל (24.3.2011), בפסקות 20-17; ע"פ 6064/05 שרעבי נ' מדינת ישראל (1.9.2005), בפיסקה 4). נקיטת יד קשה נגד עברייני תנועה שגרמו בנהיגתם הרשלנית למותם של אחרים יש לה מקום גם באותם המקרים אשר בהם מדובר בנאשמים נורמאטיביים שהעולם העברייני זר להם ואשר מטבע הדברים יתקשו להיתמודד עם מאסר מאחורי סורג ובריח. בהקשר זה כבר נפסק כי 'אין מקום לענישה סלחנית מדי במקרים אלה ויש להעדיף את הצורך להעביר לציבור מסר ברור ומרתיע, אלא אם כן מתברר כי קיימות נסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה מרמת הענישה הראויה' (ראו, ע"פ 5787/04 שחאדה נ' מדינת ישראל (8.9.2004)). הטעם לכך הוא שאל מול הקושי אותו חווה הנאשם שגרם לתאונת הדרכים הקטלנית, ניצבים נפגעי הקטל בדרכים שחייהם נגדעו וכן בני משפחתם שחייהם השתנו ולא ישובו עוד לעולם להיות כשהיו. המימדים המדאיגים של הקטל בדרכים, מחייבים על כן הטלת ענישה מרתיעה גם כאשר הנהג הפוגע ניהל אורח חיים נורמאטיבי טרם קרות התאונה ...". מיד בהמשך פסק דינו בעיניין אבירם, עמד בית המשפט העליון על יתר מעשיו של המשיב, כדלקמן: "... המשיב לא רק שחטא ברשלנות שגרמה למותו של המנוח, הוא גם הסתלק ממקום התאונה מבלי שהושיט לו עזרה, הפקיר אותו לצד הדרך, וניסה לשבש את חקירת התאונה לאחר מעשה, בהשליכו אל בין השיחים את המראה שנעקרה מן המשאית בעקבות התאונה. היתנהלות זו, כפי שציין בצדק בית המשפט קמא, ראויה לכל גינוי ...". בנוסף, על תכליתה של עבירת ההפקרה, ראו דבריו של בית המשפט העליון בע"פ 8729/20 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (21.7.2022), כדלקמן: "אין כל ספק כי התכלית המרכזית של עבירת ההפקרה היא מתן הסיוע המהיר והאפקטיבי ביותר לנפגע בתאונת דרכים. מנקודת מבטו של הנפגע מבטאת תכלית זו את האנטרס שלו בהטבת מצבו במידת האפשר. מנקודת מבטו של הנהג המעורב יש דגש גם בסולידריות אנושית בסיסית, ובחובה המוסרית – שאומצה כנורמה משפטית מחייבת – המוטלת על מי שהיה מעורב בתאונה לסייע ליתר המעורבים כפי יכולתו". על חומרת עבירת ההפקרה אחרי פגיעה, על הצורך בהשתת ענישה מרתיעה על מי אשר מבצע עבירה זו, וכן על התיקון שבוצע בעבירה לפני למעלה מעשור, ראו ע"פ 7878/12 מדינת ישראל נ' ארגוב, פסקה 6 (21.5.2013), כי: "בתי המשפט הדגישו ושבו והדגישו פעמים הרבה את חומרתה של עבירת ההפקרה לאחר פגיעה ואת הצורך לגזור בגינה עונש הולם ומרתיע ... . כך בפסקי הדין שקדמו לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 101), התשע"ב-2011, וכך על אחת כמה וכמה לאחר תיקון זה שהחמיר באופן ממשי את הענישה על הפקרה לאחר פגיעה, בפרט באותם המקרים שבהם נגרמה חבלה חמורה לאדם (מתשע שנות מאסר לארבע עשרה שנות מאסר - סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה)". ראוי לציין גם, כי קיימת משרעת רחבה של עונשים המוטלים על מבצע עבירת הפקרה אחרי פגיעה.
עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי (ת"פ (מחוזי תל אביב-יפו) 3600-01-19, מיום 26.9.2019), מעלה כי המערערת הורשעה בבצוע עבירות של גרם מוות ברשלנות והפקרה לאחר פגיעה.
...
על פי דבר המחוקק בסעיף 40ד(א) לחוק, היה ומצא בית המשפט כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם", רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם שקבע.
ואולם, בשים לב לחומרת העבירות שהנאשם ביצע; לעונש המקסימלי הקבוע בצד כל אחת מהן; למדיניות הענישה הנוהגת, במסגרתה לא פעם נאסר אדם למשך מספר לא מבוטל של שנים בעת ביצוע עבירות כגון דא; ולנסיבות החמורות שבראשן העובדה כי המנוח מצא את מותו שעה שביקש לחצות את הכביש במעבר חצייה, מחמת נהיגתו הרשלנית של הנאשם אשר בהמשך אף הפקיר את המנוח - סבורני כי חרף מאמצי השיקום של הנאשם אשר נושאים פרי, לא ניתן לפטור אותו כליל מריצוי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · חמישה עשר (15) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 25.12.2018 ועד ליום 31.12.2018.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו