הפקעת רשיון נהיגה והקלה בענישה

בפסקי דין רבים נקבע כי נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע לתקופה ארוכה יש לראות את הנוהג כמי שנוהג ללא רישיון כלל: "גם העבירה של נהיגה כשרשיון הנהיגה פקע לתקופה ארוכה, היא עבירה שהערכים המוגנים בגדרה דומים (לעבירה של נהיגה בפסילה – א"א), ושלא ניתן להקל ראש בחומרתה; כאשר ככל שתקופת הפקיעה ארוכה יותר, ראוי להתייחס אל הנהג כמי שאינו מורשה כלל לנהיגה, כך שפוטנציאל הסכנה לציבור הטמון בנהיגתו, גבוה" (עפ"ת 21538-08-19 מדינת ישראל נ' ג'ניים (ניתן ביום 20.01.20, פורסם בנבו) וכן עפ"ת 1647-08-20 מדינת ישראל נ' אבו בנייה (ניתן ביום 23.09.20, פורסם בנבו)).

ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן נקבע לעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והסכון הגלום בה כדלהלן: "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב...". ברע"פ 5635/19 ליאור יעקובוב נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 4.9.19 [פורסם בנבו]): "אין להקל ראש במעשיו של המבקש אשר נהג ברכבו חרף פסילת רישיונו ובעוד עונשי מאסר מותנים תלויים ועומדים נגדו, תוך התרסה נגד רשויות החוק והפגנת זילזול בהחלטות בית המשפט. לכך מצטרפת חומרתה הרבה של נהיגה ללא תעודת ביטוח בת-תוקף, העלולה לעורר קשיים במימוש הפיצויים במקרה של תאונת דרכים (וראו רע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (6.3.2019); רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.1.2011)). " לפיכך, מיתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם בהליך זה שבפני, בנסיבות התואמות לענייננו, כפי שנקבע בפסיקה נע בין 3 ל- 12 חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו גם בעבודות שירות.

...

הנני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שנאשם לא יעבור בפרק זמן זה על עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנתיים, עבירות לפי סעיפים 67 ו/או 10(א) לפקודת התעבורה.

בהסתמך על הצהרת הנאשם לפיה רישיון הנהיגה שלו טרם חודש ואין ברשותו רישיון נהיגה להפקדה, אני מורה למזכירות להנפיק לנאשם אישור הפקדה נכון להיום, וכן אני קובע כי הפסילה תחושב מהיום, אלא אם כן תלויות כנגד הנאשם פסילות נוספות, (אין צורך בהפקדת תצהיר).

         אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

עוד הוסיף וציין המערער כי הוא עצמאי וזקוק לרישיון הנהיגה כדי להיתפרנס ובקש להקל עליו את העונש ובפרט בשל נסיבותיו האישיות והעובדה כי בניו זקוקים לטפול, והוא יצטרך להסיעם ברכב ולכן הרישיון נחוץ לו רק בשל צרכי פרנסה אלא גם לצורך הסעת ילדיו לטפול רפואי.

בשיקלול הנתונים הרלוואנטיים, נסיבות המערער, תקופת הפקיעה, עברו התעברותי בכלל ועברו בעבירות זהות, אני מקבל את העירעור במובן זה שתקופת הפסילה בפועל תועמד על 9 חודשים במקום 24 חודשים, ויתר רכיבי הענישה – יישארו על כנם.

...

בחינת פסקי הדין הנ"ל הביאה אותי לכלל מסקנה כי העונש שהוטל על המערער חורג מרף הענישה הנוהג במידה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור, וזאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער כפי שנפרסו בפני (לא הובאו בפני הערכאה המבררת), עברו התעבורתי לרבות ביצוע עבירה דומה בשנת 2011 .

בשקלול הנתונים הרלוונטיים, נסיבות המערער, תקופת הפקיעה, עברו התעברותי בכלל ועברו בעבירות זהות, אני מקבל את הערעור במובן זה שתקופת הפסילה בפועל תועמד על 9 חודשים במקום 24 חודשים, ויתר רכיבי הענישה – יישארו על כנם.

עוד קבע בית משפט קמא שכתב האישום תוקן טרם נערך דיון ההקראה ובגדרו צוין מפורשות מועד פקיעת רישיון הנהיגה כך שתקופת הפקיעה ארוכה משנתיים ורף הענישה עולה בהתאם.

בעפת (חי') 6797-01-17 מוחמד אבו ליל נ' מדינת ישראל , קבע חברי השופט ליפשיץ ביחס להשפעת הסרת המחדל על רכיב פסילה בפועל כי : " לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בשים לב לנתוניו של המערער ולנסיבותיו הקונקרטיות וכן לנוכח הפסיקה שהוצגה לעיוני ועיקרון אחידות הענישה; סבורני שיש להתערב לקולא ברכיב הפסילה בפועל. כפי שצוין לעיל, מדובר במי שהודה במיוחס לו ובמועד גזר הדין כבר החזיק ברשותו רישיון נהיגה תקף. זאת ועוד, עיון בפסיקה מעלה כי במקרים דומים נגזרו עונשים קלים מהמקרה דנן משכך סברתי כי השתת 9 חודשי פסילה בפועל בנתונים אלו, יש מקום להפחית לעונש אחר ברכיב זה." גם אני סבור כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי להליך הסרת המחדל בהשתת עונש הפסילה בפועל, ולכן אני סבור כי יש להעמיד את עונש הפסילה בפועל למשך 5 חודשי פסילה בפועל וזאת בעיקר בשל: הסרת המחדל והשגת רישיון נהיגה, הודאתו בהליך וחסכון זמן שפוטי , עבירת אי ציות לאות שוטר לא כללה נסיבות ולכן חומרתה מוגבלת-כפי שציין בית משפט קמא.

...

בעפת (חי') 6797-01-17 מוחמד אבו ליל נ' מדינת ישראל , קבע חברי השופט ליפשיץ ביחס להשפעת הסרת המחדל על רכיב פסילה בפועל כי : " לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, בשים לב לנתוניו של המערער ולנסיבותיו הקונקרטיות וכן לנוכח הפסיקה שהוצגה לעיוני ועקרון אחידות הענישה; סבורני שיש להתערב לקולא ברכיב הפסילה בפועל. כפי שצוין לעיל, מדובר במי שהודה במיוחס לו ובמועד גזר הדין כבר החזיק ברשותו רישיון נהיגה תקף. זאת ועוד, עיון בפסיקה מעלה כי במקרים דומים נגזרו עונשים קלים מהמקרה דנן משכך סברתי כי השתת 9 חודשי פסילה בפועל בנתונים אלו, יש מקום להפחית לעונש אחר ברכיב זה." גם אני סבור כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי להליך הסרת המחדל בהשתת עונש הפסילה בפועל, ולכן אני סבור כי יש להעמיד את עונש הפסילה בפועל למשך 5 חודשי פסילה בפועל וזאת בעיקר בשל: הסרת המחדל והשגת רישיון נהיגה, הודאתו בהליך וחיסכון זמן שיפוטי , עבירת אי ציות לאות שוטר לא כללה נסיבות ולכן חומרתה מוגבלת-כפי שציין בית משפט קמא.

הערעור מתקבל באופן חלקי כך שעונש הפסילה שנקבע על ידי בית משפט קמא למשך 11 חודשים יומר ל-5 חודשי פסילה בפועל בלבד.

בכפוף לכך, כל טענות המערער נדחות.

בחנתי את הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם: בעפ"ת 28534-11-14 מולו קיאטו – היה מדובר בעבירה ראשונה מסוגה ולנאשם לא היה עבר פלילי, בעפ"ת 22009-04-14 רומן חננייב נ' מ.י. – היה לנאשם עבר תעבורתי קל ומשך הפקיעה היה 6 שנים ועל כן הוטלה ענישה מקילה, בפל' 3961-06-14 מ.י. נ' עמרי שלו הוארך מאסר על תנאי בנסיבות בהן הוגש תסקיר אשר המליץ לנקוט הליך שקומי וכאשר משך פקיעת הרישיון היה כ-6 שנים ובתת"ע 802-08-13 מ.י. ישראל בלום פקע רישיון הנהיגה במשך כ-11 שנים ובית המשפט האריך מאסר על תנאי מחמת גילו של הנאשם שהיה בן 69.

...

מתחם הענישה : ברע"פ 1973/13 אסד חסן נ' מ.י. אישר כבוד השופט א' שוהם עונש מאסר של 45 ימים אשר הוטל בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שפקע במשך כ-10 שנים : " ... בנסיבות העניין, אין מנוס מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, זאת, בעיקר לשם הרתעת המבקש, אשר לחובתו עבר תעבורתי לא מבוטל, ונהיגה חוזרת ונשנית, במשך שנים רבות, ללא רישיון, אשר תוקפו פג בשנת 2001. בנסיבות המקרה שלפניי, אין מדובר, לטעמי, בעונש החורג באופן קיצוני מרף הענישה הראוי בעבירות דומות ". בעפ"ת 38367-02-12(ב"ש) קבעה כבוד השופטת טלי חיימוביץ, מתחם ענישה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף : "מתחם הענישה ההולם לעבירה זו, בכל הנוגע לעונש המאסר, נע בין מאסר מותנה בנסיבות קלות, עד מאסר בפועל בן שנה, כאשר עסקינן ברצידיביסט." הנאשם באותו תיק נהג ללא רישיון נהיגה שפקע תקופה של 21 שנים ועברו התעבורתי היה מכביד.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להשית על הנאשם ענישה בתוך מתחם הענישה, ברף הנמוך של מתחם הענישה ולא להטיל מאסר לריצוי בפועל, במיוחד בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, המחלה הקשה ממנה סובל ומצבו הנפשי, והעובדה שמשנת 2009 לא נרשמו לחובתו עבירות תעבורה.

אמנם, העבירה שבה הורשע הנאשם היא עבירה חמורה, במיוחד לנוכח תקופת הפקיעה ארוכת השנים של רישיון הנהיגה (כ- 18 שנים), שלצורך חידושו – אחרי הסרת ההגבלות החוקיות שעמדו בפניו – נאלץ הנאשם לעבור מחדש מבחן עיוני ומבחן מעשי בנהיגה.

מאחר ודרכו של הנאשם להשיג בחזרה את רישיונו הצליחה לאחר כ- 18 שנים ארוכות, מן הראוי לנקוט כלפיו בגישה שיקומית אשר תעודד אותו להמשיך בדרכו החיובית ותרים תרומה לחברה, זאת בדמות צו של"צ אשר יהווה עבור הנאשם "עונש חינוכי למען אוכלוסייה נזקקת, עונש שיש בו כדי להקטין סיכון להישנות ביצוע עבירות, באמצעות תרומה לחברה ופצוי על הנזק והפגיעה שהסב" (ראו תסקיר המבחן מיום 1.4.19).

עברו הנקי של הנאשם מאז שנת 2004 וחלוף הזמן מאז הארוע, תומכים אף הם בהקלה בעונשו של הנאשם.

...

אך באשר לגזירת דינו של הנאשם שבפניי, שוכנעתי כי נסיבות המקרה המיוחדות מצדיקות סטייה משמעותית מרמת הענישה הנהוגה וגזירת דינו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו הרחק משיקולי הענישה המסורתיים – הגמול וההרתעה.

מסקנה זו נתמכת בהמלצות שירות המבחן בעניינו של הנאשם ובשיקולי שיקומו הגוברים על השיקולים התומכים במיצוי הדין עמו.

לאור האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני מחייב את הנאשם בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, שירות לתועלת הציבור, בהיקף של 120 שעות, בהתאם לתכנית שהוגשה על ידי שירות המבחן לתיק בית המשפט.